chapter 10

527 60 1
                                    

האנה

הבטתי בו, מתלבטת עמוקות, האם אספר לו? החלטתי שכן, הוא באמת שתה וכנראה לא יזכור שום דבר עד מחר. איזה נזק זה יכול כבר לעשות? ״אני אספר לך, אבל בוא נלך לרקוד,״ אמרתי בחצי חיוך מושכת אותו לעבר הרחבה, מקווה בסתר ליבי שישכח מן העניין, אך כנראה שהוא לא היה בדעה כמו שלי.

״אז הבטחת לספר,״ הוא אמר כשנעמדנו בין ההמון, דוחקים זה מול זה, קרובים, אפילו יותר מידי. העוויתי את פניי אליו, ״אני חייבת?,״ שאלתי בהבעה מיוסרת. ״הבטחת,״ הוא הזכיר לי שוב, דרישה בקולו. הבנתי שנדחקתי לפינה והפעם אין לי סיכוי לצאת ממנה, לפחות לא בלי לספר. אני באמת מקווה שהוא ישכח בבוקר

״אנחנו סוג של יצאנו,״ השתדלתי להשאיר את קולי נטרלי, עיניו נפערו, ״את יצאת איתו?,״ הפתעה ברורה נשמעה בקולו. ״כן, והוא סוג של בגד בי,״ המשכתי, מנסה להבין מדוע אני שופכת בפניו את ליבי באצבע הלילה דחוקה על גופו, במועדון מצחין. ״זה משתפר מרגע לרגע,״ הוא אמר בנימה שטוחה ולא מרוצה. חיוך בלתי מבוקר ובלתי מרוסן עלה על פניי, אולי אני אחבב אותו למרות הכול.

״ועכשיו, בוא נהנה קצת,״ החלטתי לקחת את המושכות לידיים. אני נמצאת פה לא בדיוק כמו שרציתי אך אני לפחות אנסה להפיק מזה את המירב.

Under the SunWhere stories live. Discover now