chater 25

334 38 0
                                    

לואי

״הכל בסדר?,״ שאלתי מתרומם לישיבה ומנגב את עיניי. ״האנה השעה ארבע לפנות בוקר קרה משהו?,״ עינייה הבריקו וידעתי שהיא מחזיקה דמעות בפנים. ידיי טיילו על גופה, היא לבשה את חולצת הפסים שהארי נתן לי ליום ההולדת שלי.

מיד שמעתי אותה מושכת באפה ודמעה ברחה מענייה, וכך נוספות אחרות, ״ה-היי, היי האנה אל תבכי,״ מיהרתי לצידה מחבק אותה חזק אך הבכי שלה רק התחזק והיא חיבקה אותי כל כך חזק, כאילו אני עומד להיעלם. ״ל-לואי, אני -אני ל-לא יכולה,״ היא גמגמה. אותיות נבלעו.

״ששש.. בואי,״ הושבתי אותה על המיטה שלי, היא עדיין מחובקת אליי ואני מלטף את שיערה. ״אל תבכי האנה,״ ניסיתי להרגיע אותה אבל זה לא עזר. ״אני לא י-יכולה יותר ל-לואי, אני לא יכולה בלעדייך קשה לי כל כך ואני מרגישה כמו נטל לכתפיים שלך אני כל כך מ-מצטערת,״ עינייה אדומות. ״האנה כמה זמן את כבר בוכה ככה?,״ שאלתי.

היא השפילה את עינה לריצפה, הרמתי את סנטרה והברשתי את שיערה מפניה. ״כמה זמן?,״ חזרתי על השאלה. ״מ-מאז שאמרו לי על ההשלכות של התאונה,״ קולה נשבר. ״זאת אשמתי! לא הייתי צריכה להגיד לך אתזה באותו הרגע זה בגללי!,״ היא מלמלה לצווארי.

״האנה את צריכה לישון, את עייפה,״ ניסיתי לעצור את הדמעות שלה אך מצאתי את עצמי בוכה איתה. ״א-אל תבכה אני מצטערת,״ ידה העדינה עלתה לפניי מנגבת את הדמעות. ״אל תצטערי, אני זה שגורם לך להיות במצב הזה, אני כל כך מצטער שאני פוגע בך אבל אני נשבע לך שאני לא מתכוון לזה!,״ התחננתי.

״אני יודעת לואי אני יודעת.״.

Under the SunWhere stories live. Discover now