chapter 23

335 36 0
                                    

לואי

הרגשתי את העצב שלה, וזה כאב לי כל כך. רציתי להחזיק אותה קרוב אליי, אבל משהו בי מנע ממני. היא אוהבת אותי אני יוד את זה אבל אני לא מרגיש את אותו הדבר כלפייה ולעזאזל זה שובר אותי. ישבתי על הספה בסלון וראיתי מלא בגדים שלי מקופלים בפינה. ״ממתי אני מקפל בגדים?,״ שאלתי בשקט אך היא חזרה לסלון עם שני ספלים בידיה וחייכה.

״אני מקפלת לך אותם,״ היא צחקה. ״הו,״ סומק קל עלה ללחיי. אישה שגרה איתי, יודת עד כמה מבולגן אני. ״שניים סוכר וטיפת חלב כמו שאתה אוהב,״ ידה מושיטה לי את הספל. ״תודה,״ חייכתי, ״האנה?,״ עינייה התכולות הביטו בי אך הן היו ריקות, חסרות כל שמחת חיים.

״יש לך אולי כמה דברים שנוכל לעבור עליהם? דברים שיוכלו לעזור לי להיזכר?,״ שאלתי בקושי רב כי ידעתי כמה זה קשה לה. בלי לומר מילה היא ניגשה לארון שבו אני שומר את האלכוהול וממנו הוציאה אלבום קטן וישבה לידי.

~לואי <3 האנה ~

היה כתוב והתמונה על הכריכה הייתה אותה התמונה שאצלי על מסך הפלאפון. לא שיניתי אותה כי אני רוצה להיזכר וגם אני יודע שאני אפגע בה אם אני אשנה את התמונה.

Under the SunWhere stories live. Discover now