האנה
הוא זכר, זכר את כולם חוץ ממני, זה הרגיש כאילו לא הייתי חשובה מספיק. כל הזמן שהיינו יחד, כל הבקרים והלילות, כל התמונות, כל הצחוק והחוויה שעברנו עלינו. הכל נמחק מזיכרונו, אבל מה שכאב לי יותר מכול שהוא זכר את כולם, את חבריו, את הוריו, חוץ ממני.
דמעות עלו בגרוני חונקות כל תא ותא בגופי, רציתי רק לבכות. לא רציתי דבר. כאב עבר בכל גופי חונק אותי יותר ויותר. רציתי לאבד את הכרתי, רציתי להתעורר מן הסיוט הנורא הזה, בו הוא לא זוכר אותי את כל הזמן שלנו יחד. ״האנה הכול בסדר?,״ הארי שאל אותי שראה אותי יוצאת במהירות מהחדר.
״הוא מבקש אתכם,״ אמרתי בלי להרים את מבטי אליהם. לא הייתי מסוגלת כי ידעתי שברגע שאעשה זאת אפרוץ בבכי. חזרתי לחדרי, טומנת את ראשי בכרית ונותנת לאלפי דמעות לתפוס את מקומם על פניי. הרגשתי את ליבי מתכווץ אט אט, את הכאב עובר בכל גופי משאיר חוטם צורם לארוכו. לא היה דבר שיכולתי כדי כדי להקל על הכאב.
רק קוויתי לצאת מכאן ולחזור הביתה, איפה שהיו אלפי התמונות, אלפי זיכרונות. רק רציתי לעבור את כל זה במהירות, ידעתי שנשאר לי רק יום אחד אבל עדין לא יכולתי לסבול את זה.
YOU ARE READING
Under the Sun
Fanfiction✯הסתיים✯ Under the Sun [louis tomlinson] "כדור הארץ מסתובב תחת השמש, ואנחנו חיים תחת השמש שום דבר לא יגרום לעצור גם עם העולם שלנו קרס, גם אם את לא מסוגלת לנשום אם תצאי החוצה אנשים עדיין ימשכו ללכת, והעולם ימשיך להתקיים". האנה היא השותפה המושלמת שאפש...
