פרק 10

165 20 1
                                    

המטוס החל לנסוע ולצבור תאוצה. שמתי את האוזניות, העברתי את הפלאפון למצב טיסה ושמתי מוזיקה. זה אדם למברט aftermath. בדיוק כמו שאני מרגישה עכשיו. (תפעילו את השיר.) התחלתי ללחוש-לשיר את המילים עם המנגינה.

Have you lost your way?
Livin' in the shadow of the masses that you made
And so it goes
Everything inside your circle starts to overflow
Take a step before you leap
Into the colours that you seek
You give back what you give away
So don't look back on yesterday

Wanna scream out
No more hiding
Don't be afraid of what's inside
Gonna tell ya you'll be alright
In the Aftermath
Anytime anybody pulls you down
Anytime anybody says you're not allowed
Just remember you are not alone
In the Aftermath

You feel the weight
Of lies and contradictions that you live with every day
It's not too late
Think of what could be if you rewrite the role you play
Take a step before you leap
Into the colours that you seek
You give back what you give away
So don't look back on yesterday

Wanna scream out
No more hiding
Don't be afraid of what's inside
Gonna tell ya you'll be alright
In the Aftermath
Anytime anybody pulls you down
Anytime anybody says you're not allowed
Just remember you are not alone
In the Aftermath
In the Aftermath

Before you break you have to shed your armor
Take a trip and fall into the glitter
Tell a stranger that their view is full
So all you feel is love, love
All you feel is love, love

Wanna scream out
No more hiding
Don't be afraid of what's inside
Wanna tell you you'll be alright
In the Aftermath

Wanna scream out
No more hiding
Don't be afraid of what's inside
Gonna tell ya you'll be alright
In the Aftermath

Anytime anybody pulls you down
Anytime anybody says you're not allowed
Just remember you are not alone
In the Aftermath
In the Aftermath
Gonna tell ya you'll be alright
In the Aftermath
In the Aftermath
Just remember you are not alone
In the Aftermath.
הכל יהיה בסדר.
---------------------------כעבור 16 (!) שעות של טיסה ---------------------------
נחתנו סוף סוף בקוריאה. לקחתי את התיק שלי ויצאתי משדה התעופה. חברה שלי חיכתה לי בחוץ. דיברתי איתה מראש על להישאר אצלה חודש בדירה והיא הסכימה לי ואפילו מצאה לי עבודה! "רובי את מלכה!!!!! אמרתי לך שאני חולה עלייך??" אמרתי לרובי. "כן אמרת. אמרת גם שאת עושה טיול מסביב לעולם. מה אחרי קוריאה??" "יפן. רוצה להצטרף?? קניתי כבר את כרטיס הטיסה ליפן וקניתי גם כרטיס להופעה של להקת Diaura. מצטרפת??" "קנית אותי בהופעה. יש פה הופעה של פייבסוס. את תבואי איתי??" 'יש פה הופעה של פייבסוס?!?!? אוי לא אלוהים לא!!!!!' חשבתי. עניתי "לא אבל אני אפגוש את הבנים במקום אחר. אני לא רוצה לראות את קאלום. זבל." כשהגענו לדירה שלה היא הראתה לי את החדר שלי ופרקתי. פתחתי את המחשב הנייד, התחברתי לוואי-פיי ונכנסתי לסקייפ. התקשרתי (בסקייפ) ללוק והוא ענה לי.

"מי האהבל שהעיר אותי?!" "היי לוק." "היי זואי!!! מה נשמע? איך את מתמקמת?" "ממש יפה פה!!! אני הרגע פרקתי ומחרתיים אני אתחיל לעבוד כדי שיהיה לי כסף כדי להמשיך לטייל." "אוקיי, תצלמי לנו המון!!!!!!!!" "איך כולם??" "מייקל יצא לדייט ועוד לא חזר. אשטון מדוכא כי עזבת ואין לא עם מי לתופף עד שהשכנים יצרחו עליכם וקאלום.... טוב קאלום מדוכא ממש. הוא יושב בחדר שלו בוכה ואוכל בן וג'ריס שוקולד פאדג'." "אם הוא חיסל את המאגר שלי לימי דיכאון אני תולה אותו." "אולי רק תגידי לו שלום??"
שמעתי רעש של דלת נפתחת. "זואי? היא בסקייפ?" אמר קול מוכר עם תקווה. זה היה קאלום. סימנתי ללוק לומר לא, אבל הוא לא מבין רמזים. "כן." קאלום התקרב למחשב. הוא ראה את הפנים שלי. "זואי תני לי-" "ביי קאלום." הפניתי אצבע שלישית למחשב וסגרתי את הסקייפ.

לקחתי את המעיל וכסף והלכתי לסופר הקרוב. קניתי בן אנד ג'ריס קרם עוגיות וחזרתי לדירה. "מי עשה לך רע??" רובי שאלה אותי. " האקס שלי." שמנו סרט אקשן (כי אין מה לעשות אקשן זה אהבה)
"איזה חתיך!" "לא נכון השמאלי יותר חתיך. תתמודדי." "תביאי גלידה." "לא רוצה זה שלי מהבית." "שמנה." "יואו איזה בוגד!!" ככה נשמעו השעתיים האחרונות. בסוף החלטנו ללכת לישון.
נרדמתי בסוף בשתיים וחצי בבוקר.
------------------'------------------------------'---------
אני מפסיקה לשים מטרות אבל תהיו פעילות!!!!! תיהנו.

למצוא את דרכיWhere stories live. Discover now