למצוא את דרכי

פרק 11

כל יום ראשון יעלה פרק. זה עדיין לא פוטר אתכן מלהצביע ולהגיב!!!!!!!
------------------------------------------------------כשהתעוררתי בבוקר לקח לי כמה שניות להיזכר איפה אני. כשיצאתי מהחדר ראיתי פתק על המקרר מרובי.
"זואי היקרה.
היום את מתחילה לעבוד. הכתובת היא שדרות מין-יונג 153. את יכולה לקחת את האופניים שלי. בהצלחה!!!
רובי."
התארגנתי ויצאתי מהבית. כשהגעתי לבית הקפה דיברתי עם האחראי והוא נתן לי סינר והסביר לי על העבודה. בסך הכול היה לי טוב בעבודה. כשיצאתי להפסקה שלי קיבלתי שיחה מלוק. "הלו? זואי?" "היי לוק!!" אמרתי וחייכתי. "אנחנו בדיוק נחתנו. התקשרתי לבית של רובי אבל לא עונים. איפה את?" "איייי באמת!!! אמרתי לך שאני מתחילה לעבוד!!!" "אז אולי נקפוץ לבקר אותך בבית הקפה??" "אמממ אוקיי. אני אסמס לך את הכתובת." ניתקתי וסימסתי לו את הכתובת. ההפסקה שלי נגמרה וחזרתי לעבוד. אחרי איזה חצי שעה הם נכנסו ולוק באה לקופה להזמין בזמן שהבנים תפסו שולחן. (בתי הקפה באסיה הם כמו סטארבאקס) "היי לוק!!" אמרתי. הוא נתן לי חיבוק זריז והזמין. הוא חזר לשולחן וכשאחת העובדות קראה לו לקחת את ההזמנה שלהם שהכנתי הוא שלח את קאלום. עברתי לדבר בקוריאנית כאילו אני לא מבינה. הוא ניגש אליי ושאל "זואי?" "לא אני מין-ג'י. אתה לוק???. "כן. לא משנה בטח התבלבלתי." הוא הלך ונאנחתי בהקלה. אחת העובדות שאלה אותי "זואי למה שיקרת?" קאלום הסתובב בבת אחת. עשיתי לה עם האצבעות אחר-כך והסתובבתי אל הבוס שלי. "סיימת משמרת. את מחר במשמרת צהריים." "אוקיי בוס." הלכתי לקחת את התיק והלכתי הביתה. לוק יצא אחריי ושאל "למה שיקרת??" "לוק. זה באמת לא עניינך." לקחתי את האופניים ונסעתי. הגעתי הביתה ונכנסתי להתקלח. איזה יום מתיש! נשמעה דפיקה בדלת. שמתי עליי את הפיג'מה וניגשתי לדלת. זה היה קאלום. "קאלום?! מה אתה עושה פה?!" "אני חייב לדבר איתך!!! אם אני לא אדבר איתך אני אתחרפן!" "תיכנס. יש לך חמש דקות. מ ע כ ש י ו." הוא דיבר וסיפר לי על זה שהוא עבר תקופה לא קלה ושאני הייתי כמו עוגן בשבילו וכל זה. "רגע קאלום עצור. אתה לא באמת אוהב אותי. אתה יודע שאומרים If you love her- Ler her go. אם אתה באמת אוהב אותי וכל זה תיתן לי ללכת." אמקתי וקמתי מהספה. הסתובבתי לכיוון החדר כשהרגשתי חיבוק ממאחור. "ומה אם אני לא אתן לך ללכת?" "אתה תחזיק אותי בכוח ותגביר את הכעס שלי כלפייך." " אני אלך אבל אני רוצה לשמוע אותך שרה קודם." הלכתי להביא את הגיטרה שלי והתיישבתי.
(תפעילו את השיר)
Well you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go

Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go
And you let her go

Staring at the bottom of your glass
Hoping one day you'll make a dream last
But dreams come slow and they go so fast

You see her when you close your eyes
Maybe one day you'll understand why
Everything you touch surely dies

But you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go

Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go
קאלום הצטרף אליי אבל הפעם לא כעסתי.
Staring at the ceiling in the dark
Same old empty feeling in your heart
Cause love comes slow and it goes so fast

Well you see her when you fall asleep
But never to touch and never to keep
Cause you loved her too much and you dived too deep

Well you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go

Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go
And you let her go
And you let her go
Well you let her go

Cause you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go

Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go

Cause you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go

Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go
And you let her go

"שמעת את השיר עכשיו בבקשה תלך. אני רוצה ללכת לישון." אמרתי. "אני לא יכול. התחיל לרדת גשם ואין לי מטריה או סווטשירט. אני גם עם חולצה קצרה." קאלום אמר בסוג של שמחה(?) "טוב תישן פה. תוכל לישון איתי." איזה באסה שאין לנו ספה נוחה. הוא חייך ואמר "טוב." נכנסנו לחדר ונתתי לו שמיכה. נכנסתי למיטה והתכרבלתי בפוך שלי. הרגשתי את הידיים של קאלום מתעטפות סביבי.   "שחרר." "לא. נוח לי ככה." "אני אתן לך כאפה." "תתני." "אוף איתך. קאלום אני לא צוחקת תשחרר אותי." "את רועדת." "אני לא." " את כן. לפחות תחבקי אותי כדי להתחמם יותר." "אתה חתיכת תחמן!!" "אני יודע. תודה!" "זה לא אומר שאני סולחת לך." "אני יודע. הלוואי שזה היה אחרת." חיבקתי אותו כי נהיה לי קר (קאלום גנב השמיכות הזה.) ונרדמתי בזרועותיו.