הזדמנות שנייה?

א ר ב ע // אני לא יכולה לספר לך

נקודת המבט של זארה.

"מה קרה מקודם?" סטורמי שאלה אותי כשעזרתי לה להכין ארוחת ערב. "ריידל אמרה לי שהתחלת לבכות," היא הוסיפה.

"ראיתי את אמא," אמרתי לה והלכתי להביא את המלח מהשולחן. "או מתוקה, היא גם ראתה אותך?" סטורמי שאלה אותי. "לא, אבל היא לא הייתה לבד," אמרתי בעצב.

"מי היה איתה?" סטורמי שאלה בהתענינות.
"א-אני לא יכולה להגיד," אמרתי ודמעות עמדו לי בעיניים. הפלתי את המלח ורצתי לחדר.

⭐⭐⭐⭐⭐

נקודת המבט של סטורמי.

"א-אני לא יכולה להגיד,'' זארה אמרה עם דמעות בעיניים. רציתי להגיד משהו אבל היא הפילה את המלח ורצה מהמטבח, כנראה לחדר שלה .

אולי אני צריכה לשאול את ריידל אם היא יכולה לדבר איתה.

''ריידל!'' צעקתי וניגשתי לכיור לשטוף ידיים. היא ישר הגיעה ושאלה, ''כן?"

"את יכולה בבקשה לדבר עם זארה. שאלתי אותה מה קרה מקודם והיא אמרה שהיא ראתה את אמא שלה, אבל היא הייתה עם עוד מישהו, וכששאלתי אותה עם מי היא לא ענתה ורצה לחדר" הסברתי לריידל.

''אני אדבר איתה,'' ריידל אמרה והנהנה.

''תודה, ואל תספרי לבנים,'' הוספתי היא הנהנה שוב והלכה לחדר של זארה.

⭐⭐⭐⭐⭐

נקודת המבט של זארה.

שמעתי דפיקה בדלת. ''אפשר להיכנס?'' הקול של ריידל שאל. נאנחתי, ''כן.''

הדלת נפתחה וריידל נכנסה וסגרה את הדלת מאחוריה. ''את בסדר?'' היא שאלה אותי, בידיעה מוחלטת שאני לא.

''אני בסדר,'' שיקרתי ומשכתי את השמיכה עד מעל הראש.

''אני יודעת שאת משקרת. אמא אמרה לי שראית את אמא שלך?'' היא שאלה אותי, כבר יודעת את התשובה. ''כע,'' מלמלתי.

''והיא גם אמרה שעוד מישהו היה איתה?'' היא שאלה, התיישבה על המיטה שלי והניחה את היד שלה על הרגל שלי.

''אני לא יכולה לספר לך,'' אמרתי והסרתי את השמיכה מהראש שלי. ''למה לא?'' היא שאלה מסוקרנת. ''אני פשוט לא יכולה'' אמרתי ואנחה נפלטה מפי.

''טוב, אז אל. זה בסדר אבל אני תמיד כאן אם את צריכה לדבר עם מישהו,'' היא אמרה עם חיוך. הנהנתי והודתי לה לפני שהיא עזבה.

הורדתי את השמיכה במלואה ונעמדתי. ירדתי למטה ו התיישבתי על הספה איפה שכולם היו, וצפו בסרט.

התיישבתי ליד רוקי וריילנד, הבאתי את הברכיים אל החזה שלי והנחתי את הראש שלי עליהם.
''אני הולך לבדוק מה עם התאריכים להופעות,'' רייקר אמר ונעמד. ''כע, אני בא איתך," אל וריידל אמרו ביחד.

אני מקווה שהם יהיו זוג יום אחד, זה יהיה ממש חמוד.

שלושתם עזבו וסטורמי נכנסה לסלון ''אני הולכת לחנות, כח נגמר החלב,'' היא אמרה ו אנחנו רק הנהנו כתשובה.

היא עזבה ורוס, רוקי וריילנד התסתובבו עם הפנים אלי.

''מה קרה מקודם?'' הם שאלו בהתלהבות.

לא היה לי כוח להגיב אז פשוט בהיתי בהם. אחרי זמן מה הם משכו בכתפיים וחזרו לסרט. טוב, זה היה קל.

''אז, מה עושים מחר?'' שאלתי בהתרגשות אחרי דקה של שקט מוחלט.

''אממ," שלושתם אמרו ביחד. לא היה להם שום מושג אז הם פשוט הרימו כתפיים, שוב.

הוצאתי את הפלאפון ושמעתי מוסיקה.

הרגל שלי רקעה לפי הקצב וככה גם היד שלי. אני פשוט לא יכולה לשבת בשקט בלי לעשות כלום כשאני מקשיבה למוסיקה.

אחרי כמה דקות סטורמי נכנסה ואני קמתי לעזור לה לסיים להכין את ארוחת הערב.

כשסיימנו התיישבתי בחזרה על הספה וסטורמי התיישבה על אחד הכיסאות במטבח וקראה ספר.

⭐⭐⭐⭐⭐

"פאק, אתם לא תאמינו למה שקרה!'' אל צעק כשהוא רייקר וריידל נכנסו הביתה. ''מה? מה קרה?'' ריילנד שאל בסקרנות.

''הלכנו לבדוק את התאריכים להופעות ובדקנו. שאלנו איפה אבא ואמרו לנו שהוא לא היה בעבודה כל היום,'' רייקר הסביר לנו.

ריידל הייתה עצבנית או עצובה, אולי שניהם.

הסתכלתי מסביב בלחץ.

''שמעתי נכון?הוא לא היה בעבודה?'' סטורמי שאלה כשהיא נכנסה לסלון. ''כע, הם לא יודעים איפה הוא היה,'' ריידל ענתה בעצב.

''אני יודעת איפה הוא היה.''