ע ש ר // סנאי

50 8 0
                                    

נקודת המבט של זארה.

'אין..לי.. כוחחח!" התלוננתי אחרי כשעתיים הליכה שהרגישו כמו נצח! ''רק עוד שעה וסיימנו,'' רייקר אמר בגיחוך.

אנחה יצאה מפי, התקרבתי לרייקר ונתתי לו כאפה חלשה על הלחי מכיוון שזה היה הרעיון שלו לצאת לטייל.

לאחר כמה דקות שבה הלכנו ואני התבכיינתי ונאנחתי הגענו לחלק שבו צריך להמשיך את המסלול דרך יער. טוב, לא היו הוראות או דרך איך להגיע לסוף, אז רייקר, בהיותו אופטימי כרגיל, ניסה להדריך אותנו.

לבסוף הגענו לחלק צר חלקלק ולפי דעתי גם דיי מסוכן. ואני, מגושמת שכמותי, ביתי חייבת למעוד בגלל סלע מ***ן. נפלתי והקרסול שלי התעקם באגרסיביות.

כמעט ונפלתי מההר הלא כל כך גבוהה. הייתי האחרונה מבינינו כך שהם לא שמו לב עד שצעקה יצאה מפי.

כולם הסתובבו בבהלה ורוס רץ אליי במהרה וכרע ברך בכיווני.

''מה קרה? את בסדר?" הוא שאל מודאג "נפלתי ואני חושבת שעיקמתי את הקרסול," אמרתי בכאב. ''בואי, אני יעזור לך,'' הוא אמר אחז בי מסביב למותן וועזר לי לקום.

''את בסדר?'' ריידל שאלה מודאגת גם כן.
''סובבתי את הקרסול שלי,'' הסברתי לה בזמן שעטפתי את ידי מסביב לצוואר של רוס כדי שאוכל לצלוע את המשך המסלול.

''את יכולה ללכת?'' רוקי שאל בצורה הכי מפגרת שאפשר. ריידל נתנה לו כאפה על הראש ואמרה, ''הגיע הזמן שסוף סוף תמצא לעצמך מוח.'' כולנו צחקנו ורוקי פשוט הרים כתפיים מה שגרם לי לצחוק יותר חזק.

''אולי כדאי שנחזור הביתה,'' אל אמר לכולנו. "לא, אני בסדר,'' אמרתי מכיוון שידעתי עד כמה רייקר רצה להגיע לפסגה.

"בטוחה?" ריילנד שאל אותי ואני הנהנתי בתשובה. רייקר לחש לי באוזן 'תודה' לפני שכולנו המשכנו ללכת -או במקרה שלי לצלוע-

לאחר 20 דקות מתישות סוף סוף הגענו לסוף היער.

''אני לא יכולה...הרגל שלי,'' אמרתי לרוס. והוא יכל לראות את הכאב בעיניי. "תעלי לי על הגב,'' רוס אמר והתקופף מלפני.

''אתה לא רציני נכון? אני כבדה'' אמרתי בלחץ. ''פשוט תעלי. את לא כבדה...את מושלמת,'' הוא לחש את החלק האחרון מה שגרם ללחיי להאדים.

עליתי על גבו, עטפתי את הרגלים שלי מסביב למותניים שלו ואת הידיים שלי מסביב לצווארו. הוא מיקם את ידיו מתחת לרגלי והתחיל לסחוב אותי כל הדרך לפסגה.

''אתה חמוד,'' לחשתי באוזנו. הוא חייך והחיוך רק גדל לאחר שנישקתי את הלחי שלו ברכות כשאף אחד לא הסתכל. היינו אחרונים כך שהם לא שמו לב.

רייקר וריילנד היו בהתחלה מאחוריהם רוקי לבדו ריידל ואל לפנינו ואנחנו אחרונים.

רוקי אמר לי פעם משהו על זה שאל וריידל יוצאים בחשאי אבל אף פעם לא תפסנו אותם מתנשקים או משהו בסגנון. הם היו טובים בלהסתיר את זה עד היום...

ריידל ראתה שרוס נשא אותי על גבו ולאחר כמה דקות אל נשא את ריידל גם כן. מפתיע.

''הם זוג חמוד, אתה לא חושב?" שאלתי את רוס. ''כן, אבל אנחנו חמודים יותר,'' הוא קבע מה שגרם לי לגחך מעט. ''בטח חבר.''

בזווית העין ראיתי את ריידל מנשקת את אל נשיקה ארוכה וככל הנראה גם די רצינית מה שגרם לי להתפעל במידי. ''אאה! האוזניים שלי!'' רוס צעק ושיחרר את אחיזתו מרגליי מה שגרם לי להאחז בו הכי חזק שיכולתי.

כולם הסתובבו לכיוונינו כלא מבינים.

רוס מיקם את ידיו חזרה מתחת לרגליי ושנינו צחקנו.

''ראינו סנאי,'' אמרתי לכולם. הם הסתובבו והמשיעו ללכת. רוס ואני צחקנו אפילו יותר חזק כשבאמת ראינו סנאי.

''לקחתם סמים מקודם או מה?'' ריידל שאלה בגיחוך לאחר שהגענו אליהם. ''הא-הא'' רוס אמר וגלגל את עינייו.

''השאלה היא למה שניכם לא שמתם לב ששני אנשים מדהימים ראו אותכם מתנשקים מקודם?'' שאלתי מה שגרם ללחייה של ריידל להאדים מעט ונראה כאילו היא כעסה.

רוס ואני פרצנו בצחוק.

''זהו..ש..'' ריידל התחילה לאחר שירדה מגבו של אל.

''כולנו כבר יודעים,'' אמרתי להם. ''ממתי?" ריידל שאלה פחות מופתעת משחשבנו שתהיה.

''כמה שבועות,'' רוס השיב בחיוך.

הנחתי את הראש שלי על הכתף של רוס ופיהקתי בשקט.

''עשינו את זה!" שמעתי את רייקר צועק פתאום. כ-דקה לאחר מכן רוס ואני הגענו לפסגה גם כן ו הוא הושיב אותי את אחד הספסלים.

הוא התיישב לידי מותש ואני הנחתי את רגלי על רגליו. דעתו של רייקר הוסחה מהנוף עוצר הנשימה כך שקראתי לרוקי וריילנד.

רוקי התיישב מצדו השני של רוס כך שהרגל שלי הייתה מונחת על שניהם. ריילנד פשוט נעמד מלפנינו כשביקשתי מהם לבדוק לי את הרגל.

רוקי הוריד את הנעל שלי לאחר מכן גם את הגרב והעמיד פנים כאילו התעלף מה שגרם לבנים לצחוק, ואני רק הסתכלתי עליהם במבט מזהיר מה זגרם להם לשתוק.

''נראה רע,'' רוקי הודיע לי ושם עלי בחזרה את הגרב. ''הא! אל!'' צעקתי בכאב. ''זה נפוח,'' ריילנד אמר.

''אז כנראה שאני אצתרך לסחוב אותה 3 שעות בחזרה לאוטו,'' רוס הציע והוא לא התלהב כל כך מהרעיון בעצמו ''מצטערת,'' התנצלתי. וברור שאני התכוונתי לזה.
____
מצטערת על הפרק המשעמם והיחסית קצר מבטיחה לפצות כל עוד יהיו תגובות והצבעות.
בחודש הבא יש לי מלאמלאמלא מבחנים ולא בטוח שאני יצליח להעלות עוד פרק בקרוב אבל אני מבטיחה לנסות.
#תגיבו
#תצביעו
אוהבת❤
מצטערת אם אני לא מעלה פרק חדש בקרוב כי יש לי מחסום כתיבה קשה. מוזמנים לשלוח רעיונות בפרטי

הזדמנות שנייה?Where stories live. Discover now