Amnesia-larry Stylinson//hebrew

23

"אמא?" הארי קרא, נכנס אל הבית של אמו, לואי הולך מאחוריו.

"אני שומעת את הילדים שלי?"

אן תמיד התייחסה ללואי כאל אחד מהילדים שלה, אז הארי ולואי היו ה'ילדים' שלה.

הארי גלגל את עיניו, צופה באמא שלו רצה מהמטבח, מושיטה את זרועותיה כדי לחבק את לואי והארי.

"היי אמא," הארי צחקק.

לואי נמעך בין שתי גופים שהיו שייכים לסטיילס.

"מה איתך?" היא שאלה את לואי, מתרחקת רק כדי לתפוס בלחיו, "הראש שלך עדיין כואב?" היא תהתה, מזיזה את ראשו של לואי עם הידיים שלה.

היא עשתה את זה בצורה לא כל כך נעימה. זה גרם ללואי להרגיש לא בנוח, בהתחשב בזה שהוא לא מכיר אותה כל כך.

"הו... אני חושב. אני לואי," הוא הושיט את היד שלו כדי ללחוץ את שלה.

"היא יודעת מי אתה," הארי צחקק, נוגע בעדינות בגבו של לואי.

לואי הנהן, "נכון. כן. אן נכון?"

היא הנידה בראשה, "זה אמא בשבילך."

עיניו של לואי נפקחו במהירות,"הו."

שתי אמהות?

אוקיי.

"ג'יי עוזרת לי לסיים להכין את הארוחה, אז למה שלא תלכו לשים את הדברים שלכם במקום ותתארגנו לארוחת ערב גם, כן?" היא הצביעה עם האצבע שלה על שניהם, מזיזה אותה מעט, נועצת בהם מבט.

הארי חייך, "בוא לו," הוא החליק את ידו בזהירות אל התחת של לואי, מוחץ את ישבנו של לואי, גורם לו לקפוץ מעט במקום, "אני אביא את התיקים," הוא אמר, מתנהב כאילו הוא לא עשה את זה לפני רגע.

~

לואי נכנס אל חדרו של הארי, מסתכל מסביב, "זה החדר שהיה שלל שהיית קטן?"

הארי הניח את התיקים, מחייך, "כן, זה כן," הוא שחרר נשימה אחת בקול, מסתובב סביב עצמו.

החדר היה מדהים.

החדר היה בסגנון ים/פיראטים. קצה המיטה היה ספינת פיראטים.

הקירות היו בגוון כחול בהיר והוילונות היו בצבע כחול כהה.
היה לו תחתית זהובה, גורמת לזה להיראות כמו חול. תמונות שונות ועוגנים היו מצויירים על הקירות.

אפילו הייתה תיבת אוצר קטנה בפינה של החדר.

"אתה לא שינית את זה גם בזמן שהיית בתיכון?"

הארי הניד בראשו, "לא. אני תמיד אהבתי את החדר כמו שהוא."

מאז שלואי איבד את הזיכרון שלו, הוא סביר להניח לא זכר את המסורת שלו ושל הארי לעשות סקס כל שנה ביום השנה החדשה ארבע שנים ברצף. לא ביג דיל.