Amnesia-larry Stylinson//hebrew

Epilogue (part one)

"ב-בבקשה, לואי." הארי בכה, מוחץ את ידו של לואי יותר משמחץ לפני, "ב-בבקשה ר-רק ת-תקום."

"הארי, יקירי," אמו של לואי הניחה את ידה על כתפו של הארי.

זה לא יכול להיות.

הארי ניער את ראשו בתגובה, "ל-למה הוא לא ק-קם?" הוא שאל אותה, חושב שיש לה את כל התשובות על התאונה של בנה, "הוא צריך לקום!"  הארי צרח, קולו נשבר באמצע.

"הארי." היא אמרה  בקול מרגיע, מתכופפת כדי לעזור לו לקום מברכיו, מושכת אותו לחיבוק.

הארי עטף אותה בזרועותיו, בוכה אל הכתף שלה, "א-אני צריך אותו."

היא הנהנה, מלטפת את גבו של הארי,"הוא היה בתאונה הארי. תכונה נוראית, כל מה שצריך זה רק לחכות."

"אנחנו כבר מחכים שעות על גבי שעות-"

היא ניערה את ראשה, "ששש" היא המתה אל תוך אוזנו, מנסה לעזור לו להירגע."

אמו של לואי חיכתה הרבה זמן כדי לראות את לואי מתאושש, אבל מה שהארי עושה... זה לא הולך לשנות את המצב שלואי נמצא בו, לא משנה מה.

בזמן שהם התחבקו, נקישה נשמעה על הדלת.

ג'יי נאנחה, "יבוא," היא אמרה בעדינות, עדיין מחבקת את הארי.

זאין הציץ עם ראשו מהדלת, "היי.." הוא אמר בשקט ובטון רגוע. נכנס בזהירות לחדר, סוגר את הדלץ מאחוריו.

הארי הרים את ראשו מכתפה של ג'יי ברגעשהוא זיהה את הקול שנשמע מאחוריו.

הוא הסתובב אל החלק הראשי בחדרו של לואי, רואה את זאין עם חלוק בית חולים.

הארי הרגיש את הכעס מתגבר בתוכו, דמו החל לזרום במהירות. הוא הניח את ידיו על מותניו, "אתה עשית את זה!" הארי הרים את קולו שוב, מתרחק מג'יי, "אם לא היית משתמש בטלפון המזויין שלך, לואי לא היה פה עכשיו!"

"הארי," ג'יי עצרה, "תפסיק עם זה." היא הזהירה.

זאין הסתכל בין ג'יי להארי, ממלמל, "לואי לא היה עם חגורה, בכל מקרה הוא היה עף על החלון."

לסתו של הארי ננעלה,"אל תנסה את החרא הזה עליי, זאין." הוא הצביע עליו, "שנינו יודעים שהוא לא היה כאן עכשיו אם לא היית בטלפון המסריח שלך." הוא שילב את זרועותיו, "אתה גרמת לכל הבלאגן."

זאין גלגל את עיניו, מציץ מעבר לכתפו של הארי כדי להגניב לג'יי מבט," באתי לראות מה איתו."

ג'יי הנהנה, מחייכת קלות, "תודה לך זאין,"

זאין ניסה לחייך בחזרה, מנסה לעבור את הארי לעבר המיטה של לואי, אבל הוא לא הצליח, הארי חסם לו את הדרך, דוחף את זאין מחזהו, "אני לא רוצה שתראה אותו זאין."

הוא הרים את גבותיו," באמת הארי? תתבגר. לואי צריך אנשים שיהיו פה אחרי כל האירוע הטראומתי הזה."