Amnesia-larry Stylinson//hebrew

14

כן אז.. פרק. ואמ אני מקווה שזה הקדיש כי באמת היה לי חשוב להקדיש לך פרק ושתדעי שאת חברה מדהימה ותומכת ואני שמחה שיש לי חברה כמוך ♥

קריאה מהנה ושבת שלום! ♥

"איך הארי?"

לואי ישב ליד רגליו של אמו, על כיסא של פדיקור, ליד האישה שעושה לה פדיקור, שתי החברות שלה לידה.

הוא היה כלכך מרוכז בטלפון שהוא בקושי שם לב מה היא אמרה.

"לואי."

"ממ?" הוא המהם, מסובב את ראשו באיטיות כדי להסתכל עליה.

"עם מי אתה מדבר?"

הוא משך בכתפיו, "סתם חבר,"

"מי?" היא לחצה עליו.

הוא משך בכתפיו שוב, "האח הזה מבית החילים, ג'ייק."

פיה השתנה לצורה של 'O', "הוא נחמד?"

לואי הנהן,"כן." הוא נאנח, "אני חושב ללכת איתו ועם עוד כמה חברים שלו היום לסרט, מה שאומר שאני אוכל לצאת מהבית ולפגוש קצת אנשים,"

היא הנהנה, "הארי הולך גם?"

הוא הניד בראשו, "אני לא חושב."

"מה איתו? לא דיברתי איתו די הרבה זמן,"

"הוא בסדר. אני חושב שהוא עובד היום, אני לא בטוח,"

אנחה יצאה משפתייה של ג'יי, "לואי. אני לא רוצה ללחוץ עלייך, אבל אני חושבת שכדאי שתתחיל לשקול ללכת לנרופסיכולוג אם אתה עדיין לא זוכר כלום. אתה מפספס חלק גדול מאוד מהחיים שלך."

לואי ניער את ראשו,"אני זוכר איך לנגן בפסנתר זה משהו,"

היא גלגלה את עינייה, "אני מדברת על יותר מזה. החיים שלך עם הארי, החברים הישנים שלך. מה איתם?"

"זה רק מלחיץ אותי יותר שאנשים לוחצים עליי לזכור דברים שאני לא זוכר."

"זה למה אתה צריך ללכת לנרופסיכולוג. לואי, הם שם רק בשביל לעזור. אפילו הרופא המליץ לך."

לואי ישר את שפתיו, מסתכל חזרה אל הטלפון שלו, "אני אחשוב על זה, בסדר?"

היא הנהנה, "בבקשה כן."

~~~~

"תודה שהסעת אותי," לואי נשען, מנשק את אמו בלחי.

היא חייכה, "שיהיה לך ערב מהנה ותוודא שהארי יודע איפה אתה כדי שהוא יוכל לאסוף אותך אחר כך,"

לואי הנהן," ג'ייק בטח יחזיר אותי," הוא אמר, יוצא מהמכונית, שאוויר קריר מסביבו ואורות בהירים מקיפים את הקולנוע.

"עדיין תיידע אותו, טוב?" היא נשארה מעט קדימה כדי להסתכל על לואי.

הוא נאנח, "אוקיי."