פרק 4

50 2 2
                                    

פקחתי את עיניי וזאק ישב בכיסא ליד מיטתי והיה בטלפון "כמה זמן ישנתי?" מלמלתי "ארבע שעות" "הרבה" "כן"
"אמא שלי הגיעה?" שאלתי "לא אבל אח שלך אמור לבוא" הוא ענה בקרירות.
בדיוק דפיקה נשמעה בדלת "וכאן החלק שלי הסתיים ביי" הוא אמר ויצא מהחדר ובא לסגור את הדלת "ו..תרגישי טוב" הוא אמר וסגר את הדלת.

לאחר שתי דקות תומר נכנס לחדר עם שקית בידו. "היי" הוא אמר באופן נינוח, מה שלא מתאים לו "היי.. מה קרה לך?" "מה קרה לי? מה קרה לך מי הזבלים שעשו לך את זה" הוא אמר והצביע לי לעבר פניי שהיה שם סימן כחול גדול מהאגרוף "רועי ומייק" עניתי בקרירות "חכי חכי אני יטפל בהם" הוא אמר עצבני ובא לצאת מהחדר "לאא אתה צריך להשגיח עליי אסור לי להישאר לבד!" צעקתי לן, זה יותר תרוץ אין לי בעיה להישאר לבד אבל העיקר שלא תתפתח עוד קטטה, הוא נאנח והתיישב ליד המיטה "אני מצטער" "מצטער על מה?" שאלתי "אני יודע שבזמן האחרון אני אח חרא, הייתי צריך לדבר איתך על מה שקרה לך עם רועי ובכללי" הוא אמר והשפיל את ראשו "זה בסדר, היית עסוק עם הכדורגל והכל" עניתי "לא זה לא בסדר, אני אח שלך ואני צריך לתמוך בך אז הבאתי לך משהו כפיצוי" הוא אמר והושיט לי את השקית שהייתה בידו, פתחתי את השקית וראיתי שבתוכה יש חבילת שוקולדים, של החברה שאני הכי אוהבת, שכבר מלא זמן לא אכלתי אותה כי זה רק נמצא בחו"ל "יאווו תודההה איך השגת את זה?!" שאלתי והוצאתי מהחבילה שוקולד אחד "סודי ביותר" הוא אמר משועשע "אז אני חושבת שכדאי לי לחטוף מכות כל יום אם ככה" אמרתי בציניות והוא גיכך "אז מה קרה עם רועי?" הוא שאל ונהפך לרציני, נאנחתי וסיפרתי לו הכל על הבגידה ועל הכל "הוא חתיכת מנייאק מזדיין, הוא ואמה הזאת, שלא יתקרבו לבית הזה יותר ואם הוא מתקרב שוב אני מפוצץ אותו במכות עד שאמא שלו לא תזהה אותו" הוא אמר עצבני "אל תדאג הם לא" אמרתי וחייכתי אליו "רק תזכרי שאם אי פעם מישהו פוגע בך או עושה לך משהו תגידי לי ישר ואני יטפל בו" הוא אמר והנהנתי "אתה רואה אתה לא אח כזה חרא" אמרתי וסימנתי לו לבוא לחבק אותי והוא בא "רק לפעמים" הוספתי והוא ציחקק.
"אז איך היה עם זאק הזה?" הוא שאל משועשע "כלום, אם לא ידעת הילד מעצבן ומציק לי מהרגע שנפגשנו, רק הפעם הזאת הוא היה יחסית נחמד" אמרתי והוא הנהן "אל תצאי עליו כל כך שמעתי ממישהו שאמרו שהוא עבר לפה בגלל שהיה לו ארוע קשה בנתניה וקשה לו להתגבר על זה, אני לא יודע מה זה, אבל.. תנסי להיות נחמדה" הוא אמר, ארוע קשה? אולי זה מסביר את ההתנהגות הקרירה והקשוחה שלו כלפי אנשים, אני יכריח את זאק אובריין לגלות לי מה הארוע הזה ויהי מה, לא משנה כמה זמן זה יקח "אוקי." אמרתי בתמימית "לא ואני מכיר את המוח המטומטם שלך, אל תנסי עכשיו להוציא ממנו בכוח מה קרה לו כי הוא ישתגע מזה עוד יותר" הוא אמר וקרא את מחשבותיי "טוב, אבל אם הוא ירצה לספר לי אז אני לא יתנגד" אמרתי והוא הנהן, הוא הסתכל לכיוון החלון בחדר ונופף לשלום, מעניין למי "אז מה מסתבר שהוא גם מולך?" הוא שאל וצחקק "אתה רואה מה אני סובלת" אמרתי בציניות.

My mysterious loveWhere stories live. Discover now