My mysterious love

פרק 7

דפיקה נשמעה בדלת וידעתי שזה זאק "חכי שנייה" רועי אמר ויצא מהחדר.
המשימה שלי התחילה ואיך שהוא יצא מהחדר סגרתי את הדלת והתחלתי לחפש.

חיפשתי בארון, חיפשתי במגירה, חיפשתי בכל מקום אפשרי ולא מצאתי, לא היה לי שמץ איפה זה יכול להיות, ופתאום התחלתי להרגיש מעורערת אם רועי באמת לוקח סמים או שהוא סתם מתנהג ככה.
נתתי מבט אחרון לגבי החדר והתמונה של רועי עם המשפחה שלו שהייתה תלוייה על הקיר קרצה לי, שמעתי את צעקותיו של רועי על זאק וידעתע שהוא הולך לחזור אז טיפסתי מהר על כיסא והסתכלתי מאחורי התמונה,
היה נמצא שם סוג של כספת בתוך הקיר שצרכה קוד, לעזלזל איזה קוד, טוב רועי הוא לא אחד שזוכר הרבה אז ננסה 1234, ניסיתי והכספת נפתחה, וכל מה שרציתי שיהיה שם, היה.
צילמתי מהר את חדרו של רועי ואת ההוכחה שזה שלו, ולקחתי מהר חלק מהשקיות ודחפתי לתיק שלי, סגרתי את הכספת ומיהרתי להתיישב בחזרה על המיטה כיאילו לא קרה כלום.
באותה שנייה שהתיישבתי רועי נכנס לחדר עצבני ואדום(מעצבים).
הלב שלי לא הפסיק לפעום מהר, חשבתי שהוא יגלה ויראה שמשהו מוזר בי.
"מי זה היה בדלת?" שאלתי בתמימותי
"החבר שלך זאק" הוא אמר באדישות
"הוא לא חבר שלי" "תעשי לי טובה ופשוט תודי שאת חמה עליו" "לא באלי להודות כי זה לא נכון, מה הוא רצה?" "הממ.. הוא רצה לדעת איפה לירון כי הוא לא מוצא אותה" הוא אמר בחוסר ביטחון, חתיכת שקרן מה הוא עוד חושב שהוא יכול לשקר, חתיכת אפס עכשיו אני יראה לך מה זה.
"אז למה צעקת עליו?, שמעתי אותך צועק" "כי... כי מה הקוקסינל הזה בא לשאול אותי איפה לירון" הוא ענה שוב בחשש "טוב, נראה לי שסיימתי פה" עניתי וקמתי מהמיטה "אני שמח שסידרנו את ההדורים בינינו" הוא אמר וחייך "גם אני" (לא) אמרתי כשקר ויצאתי מהחדר ומביתו.
ברגע שיצאתי מהבית זאק קפץ עליי משום מקום "נו מצאת?" "נראלך שאני לא ימצא?!, זה בתיק" אמרתי וקרצתי אליו "פששש שאפו, יאלה למשטרה" הוא אמר ומשך אותי משם "אתה עכשיו הולך לרוץ ברגל עד למשטרה?" שאלתי בזמן שהוא ממשיך לרוץ ולמשוך אותי "כן" "לא זאק אין מצב זה רחוק" עניתי ועצרתי במקומי "טןב אז לא נרוץ נלך רגיל" "אוקיי" נכנעתי, אין לי כוח להתווכח איתו "תגיד מה אמרת לו שהוא פתח את הדלת?" שאלתי "את מה שסיכמנו להגיד, איך הוא ידע שמישהו מהבית ספר לוקח סמים" הוא אמר וגיחכתי "למה את צוחקת?" "כי המפגר הזה החליט שלא להגיד לי מה אמרת לו, ואמר ששאלת איפה לירון כי אתה דואג לה" אמרתי וזאק התחיל להיקרע מצחוק, אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שהוא צוחק ככה וזה היה מחמיא לו "אתה צריך לצחוק ככה הרבה" "בדרך כלל שום דבר לא מצחיק אותי, אבל להגיע לרמה כזאת של טמטום עם המסומם המזדיין הזה, זה בחיים לא ראיתי" "צודק" "מה הוא אמר לך ששאלת אותו את זה" שאלתי "הוא בהתחלה התחיל לקלל אותי ואמר שאני מזדיין וניסה לשכנע אותי שאני באמת לוקח סמים, אבל אז שזה לא עניין אותי והמשכתי לשאול אותו הוא לא ענה ואז אמרתי לו שזה הוא והוא עשה פרצוף מרושע ואמר שאין לי דרך להוכיח את זה ואז התחלתי לקלל אותו" הוא ענה "אז מסתבר שיש לך דרך להוכיח את זה, אה זאק?" שאלתי בשעשוע והצבעתי לו לעבר המשטרה שהייתה מולנו "מסתבר"
נכנסו למשטרה והראנו לשוטר שעבר שם את הסמים והוא הכניס אותנו לחדר שלו, הראנו לו את כל ההוכחות וסיפרנו לו את הסיפור, והשוטר שלח ניידת לעצור את רועי בגין על זה שהפליל את זאק ועל זה שלקח סמים לא חוקיים.
אני וזאק יצאנו מהמשטרה לאחר כמה דקות מאושרים מהרגיל.
"המשימה הושלמה קפטן" עניתי לו וחייכתי.
"הכל בזכותך" הוא אמר ונתן לי חיבוק קטן שחימם לי את הלב, בכל התקופה הזאת זאק בחיים לא היה כל כך פתוח וחייכן ושמח.
"רוצה לחגוג את ההצלחה?" שאלתי משועשעת "איך?" "בוא נלך לבית קפה של השכונה" "בית קפה?" הוא שאל מופתע "כן למה מה חשבת?" "יותר בכיוון של מסיבת טבע עם אלכוהול עד הבוקר וזה.." הוא ענה ונקרעתי מצחוק "זאת גם אפשרות" עניתי בציניות "באמת?!" "לא, לא באמת יאידיוט" אמרתי וצחקקתי "אז אני מבין שהולכים לבית קפה" "לפחות את זה אתה מבין" אמרתי ועקצתי אותו "אני מבין יותר ממך" "נחיה ונראה" אמרתי בתמימות.