Wall of love//hebrew

פרק תשע

״אנה. תקשיבי לי בבקשה.״
״לא לא זה לא טוב.״
״אנה אני מיצטערת, אפשר לדבר?״
״מה זה אפשר לדבר היא עברה ניתוח!״
״אנה, אני אוהבת אותך ואני מיצטערת.״

״את מוכנה לסתום קצת בחדר?!״ שמעתי את הכלבה צועקת לי מהסלון ואיגרפתי את ידיי בניסיון של לא לצעוק חזרה. הפגישה עם אנה היא עוד שעה ואני באמת לא יודעת מה להגיד. אני פגעתי בה בכל צורה אפשרית והיא ניסתה להיתאבד וההורים שלה מיתגרשים. היתיישבתי על המיטה עם הראש טמון בין היידים,וחשבתי שמה אני מיתאמנת על זה? זה יזרום ומה שיהיה יהיה, עוד יום טיפוסי משעמם.

הפלאפון צילצל ועל הצג הופיע 'שרה'. ״הלו?״ אמרתי בקול חלש.
״אוליביה?״ קולה של שרה נישמה מהצד השני, קצת חנוק אך לא ייחסתי לזה חשיבות, היא צריכה להפסיק שאנחנו ״חברות״, כי אנחנו לא. לא מתאים לי להיות חברה של ילדת שמנת מפונקת. ״מה שרה?״ שאלתי בשיעמום ופיהקתי
״כן תקשיבי אני בדיוק בתחנת אוטובוס שליד הבית שלך...״
״מה? איך הגעת לפה בכלל?״ מה היא עושה פה? זה מה שאני צריכה עכשיו, שתישפוט את הבית שלי.
״באוטובוס.״ היא גיחחה מעט.
״כן הכוונה היא למה.״ אמרתי בגיחוח קצר של ציניות, אין לי כוח לזה.
״לבקר את חברה שלי, אסור? עכשיו בואי לקחת אותי מהתחנה לעזאזל חם לי!״ היא אמרה וניתקה, רציתי לצעוק עלייה שאני לא חברה שלה ושהיא לא מוזמנת, אבל לא עשיתי את זה.

לבשתי את הנעליי ספורט שלי ויצאתי לכיוון התחנה, מה היא חושבת שהיא עושה לעזאזל?
היתקדמתי במהירות כי יותר ויותר סיקרן אותי לדעת מה לעזאזל היא עושה.
״אוליביה! אני פה בואי כבר!״ שמעתי צעקות מאחוריי וראיתי את שרה עומדת שם, עם מיזוודה בידייה.
״למה המיזוודה שרה?״ שאלתי אותה מבולבלת מגרדת בראשי,  היא לא הולכת לעשות מה שאני חושבת שהיא הולכת לעשות, כן?

״אפשר לדבר על זה בבית שלך?״ היא ניראתה מתוחה ועייניה היו אדומות כך שיכלו לראות שהיא בכתה, אני לא כזאת רעה בסופו של דבר אז לא באמת הייתה לי בררה
״מה קרה שרה?״ אמרתי ורצתי לחבק אותה, לשניה שכחתי מאנה והיתמקדתי בילדה שהייתה איתי בימים האלה. יש לי את הרגעים שלי, מצד אחד שרה באמת מעצבנת אבל היא באמת היחידה שהייתי איתי בימים האחרונים.

״אוליביה, בבקשה בבית.״ היא דחפה אותי מימנה והיסתכלה עליי במבט חודר ולא הייתה לי בררה אלה לקחת אותה חזרה לבית. הוא אוליי לא מפואר כמו שלה אבל זה מה יש.

״בית נחמד.״ היא אמרה כשניכנסו בדלת הכניסה של הדירה. הטון שלה היה יותר מסתם ציני אבל לדעתי הבית באמת נחמד. בסך הכל כשניכנסים רואים סלון  קטן ואם פונים רואים מיטבח ושולחן אוכל בתוכו ובסך הכל שני חדרים ומיקלחת אחת. מזלי לפחות אני חדר לבד לא עם הכלבה הזאת.