Wall of love//hebrew

פרק 10

פרק 10:
״אוקיי אז תתקני אותי אם אני טועה, אבל את סיפרת להורים שלך שאת לסבית והם בעצם סילקו אותך מהבית?״ שאלתי בבילבול כשניכנסו לחדרי, הדרך הייתה שקטה לא היה לי מה להגיד. זה דיי דפוק, לסלק את הבת שלכם מהבית בגלל הנטיות המיניות שלה.
״כן, אוליביה אני מיצטערת שהפלתי את זה עלייך ו...״ היא לא הפילה את זה עליי, אני צריכה לתמוך בטוב וברע, ואני דיי מפגרת על זה ששפטתי אותה בהתחלה על זה שיש לה כסף, היא חברה טובה בסופו של דבר.
״לא! זה בסדר, באמת. את מוזמנת להישאר פה כמה שאת רוצה.״ אמרתי והיתכוונתי לכל מילה, אני אנסה לתמוך בה, אני לא באמת יודעת איך זה.
״תודה, באמת תודה אוליביה. את החברה הכי טובה שאי פעם הייתה לי!״ היא אמרה וקפצה עליי בחיבוק.

״בואי נדבר עכשיו ברצינות, מתי התחלת לגלות את זה?״
״את האמת? מכיתה ט כבר. יש לי אקסים כן? זה היה משהו בראש שלי שהתחלתי להבין, מה אני עושה? הייתה לי את ההרגשה שאני נימשכת לנשים אבל אני הסתרתי אתזה עד עכשיו, לא אמרתי את זה לאף אחד. טוב לדעת שההורים שלך מקבלים אותך כמו שאת באמת.״ הקול שלה רעד, אבל היא הייתה מלאת ביטחון עצמי, אני שמחה שהיא גרה במי שהיא לפחות, כי זה כל המהות בחיים.
״אני מיצטערת, אבל את מיתקבלת פה בכל מצב לא אכפת לי מה הנטייה המינית שלך.״ אמרתי וחיבקתי אותה חזק ממש.

״אז.. אחרי שהבהרנו מה שקרה איתי, את חייבת לספר לי מה הלך במיון.״ היא קבעה והיתיישבה על המיטה.
״אין מה לדעת... פשוט הבנתי מי הם האנשים שבאמת מאמינים בי שאני אצליח ושאני משהו, ואלה שסתם מורידים אותי למטה.״ אמרתי מיתיישבת על המיטה כמוה
״וואו, מה היא עשתה לך כבר?״ היא אמרה בזמן שהיא הניפה את שיערה הכמעט שחור אחורה ועייניה ציפו לתשובה.
סיפרתי לה את כל מה שקרה והיא הייתה ניראת בשוק.
״אני לא מאמינה שזה מה שקרה!״ היא אמרה בשוק.

שאר השיחה הייתה על כמה אנה מפגרת, לא באמת משהו חשוב. אני לא מאמינה שהא כבר לא תהיה חלק מהחיי יום יום שלי, החיים שלי מישתנים וזה לא טוב לי, לי טוב באיזור נוחות שלי כמו שהוא היה.
״זה בסדר אם אני אסדר את הדברים שלי בארון? אם זה לא חוצפה מידי אבל אני חושבת שאני אשאר פה לתקופה... אין לי לאן ללכת.״
״זה בסדר, תסדרי את הבגדים אני הולכת לדבר עם דודה שלי.״ אני בטוחה שיש לה לב אפילו בשביל להבין את שרה.

״דודה?״ שאלתי ויצאתי לסלון, לא העזתי להגיד את השם פרטי שלה, אני גם לא אגיד אותו.
״אני פה, מה את רוצה?״ היא שאלה כשהיא היסתכלה על הטלויזיה, זה לא יגמר טוב זה בטוח. הלב שלי דפק במהירות כי הרבה זמן שלא הייתה לנו מריבה ואין לי כוח להתחיל אחת.
״זה בקשר לחברה שלי, היא תישאר פה תקופה מסוימת, ההורים שלה סילקו אותה מהבית ו...״
״אל תתחילי, את רוצה שהיא תישאר פה תקופה. אין לי בעיה עם זה.״ מה לעזאזל? אני ציפיתי לריב, לצעקות וצרחות וכמה דמעות, היא פשוט הסכימה. ככה, בלי כלום.
חזרתי לחדר בשקט, עם שימחה פנימית.