The Diary. | Larry Stylinson

1

1.10.15 - יום רביעי
10 ימים לפני

מכל העונות,
הסתיו היא העונה האהובה
עליי.

אני אוהב את הסתיו.
את הדרך שהרוח הקרירה מטלטלת את ענפיי העצים השברירים וגורמת להם לנטוש עלים דקים אשר נופלים ארצה.

עלים בגווני חום, ירוק, וכתום
כמו צבעי השלכת.

וכך גם הזכרונות.
זכרונות הם כמו עלי הסתיו.
מצטברים יחד בערימה, עלה על עלה, צבעים שונים שנאגרים ביחד למשהו אחד.
לערמה אחת.
לעץ אחד.

העלים, כמו הזכרונות, יכולים ליפול קליל על הארץ ולהתנדף במהרה מהאספלט הקריר רק עם משב רוח עדין.

העלים, כמו הזכרונות,
יכולים לגדול , על עצים חזקי מראה, אין מגבלה לעלים שגודלים.

כמו שאין מגבלה לזכרונות.

אני מפחד מהסתיו כמו שאני אוהב אותו.
ממה אני מפחד?
שהזכרונות שלי יתנדפו כמו עלים ברוח.

אם אתם מכירים אותי,
את הארי האמיתי,
הייתם יודעים שאני לא מתעלם מהפחדים שלי.
אני מנסה למנוע אותם, להדוף אותם על ידי פתרונות טיפשיים.
הפתרון שלי לזכרונות שנודפים מעץ החיים שלי, הוא
היומן שלי.
היומן הזה, שאני כותב בו כעת.

אני עורם את עלי השלכת שלי בתוך היומן, המילים שלי, הן הנשמה שלי.

עכשיו, אני יושב פה, היומן שלי על ברכיי, אוסף הזכרונות שלי בשלוש שנים האחרונות כתובים על דפים דקים, עיפרון מאחורי האוזן שלי ועט משרבטת ויוצרת עוד עלה,עוד זכרון לעץ שלי.

השיער שלי ארוך, פרוע על ראשי.
ואני?
אני בוהה קדימה.
מנסה לראות אם יהיה יותר טוב,
מתי יהיה יותר טוב,
חייב ליהיות יותר טוב.
--
אני מקווה שתאהבו ותצביעו, אם יהיה הרבה הצבעות אני אעלה פרק השבוע♡.