8.10.15 - יום רביעי
3 ימים לפני.
שפתיו חמות, ואש בוערת בי שאני מרגיש במגע שלו. אני זקוק לו. צמא לו, למגע שלו. לשונתינו זזים בקצב מפליא, ואני מרים את ידי ללחיו מקרב אותו עוד קצת אליי.
"פאק הארי אני יכול לגמור מלהתנשק איתך" הוא אומר לתוך פי.
אני מחייך כנגד שפתיו והוא מוריד את ידו לאגני, מקרב אותי אליו עוד קצת.
אני יודע שאנחנו במקום ציבורי, אבל לעזאזל לא אכפת לי. אני פשוט לא יכול להפסיק.
"לואי" נפלטת מפי גניחה.
הוא מנתק את שפתינו, ואני מיבב על אובדן המגע.
הוא מצמיד את מצחי למצחו ומתנשם בעדינות. אני אוהב את הקול הדומם של שילוב נשימותינו.
אני עוצם את עייני ומתענג על הרגע הפשוט אבל המדהים הזה.
לפתע את מרגיש את מגע ידו של לואי על לחיי.
הוא מלטף אותי בעדינות, מעביר את ידו בשיערי.
אני פותח את עייני ורואה שהוא מביט בפניי וחיוך מזערי עולה על שפתיו.
"מה?" אני שואל במבוכה שאני מבחין כי הוא בוהה בפני כמה דקות אחדות
"אתה כלכך סקסי " הוא אומר ונושך את שפתיו
ליבי קופץ ממקומו, ופרפרים תוקפים את בטני.
"אל תתבייש סטיילס" הוא אומר וצוחק קצת
לעזאזל איך הוא יודע לקרוא אותי.
"בוא נלך מפה אני לא יכול עם כל המבטים המזדיינים האלה" הוא אמר ומשאיר 20$ על השולחן, ולאחר מכן אוחז בידי.
אני נפעם מהמחווה העדינה.
"היי אל תקלל" אני נוזף בו וסוגר את אצבעותי על כף ידו. "לאיפה הולכים בכלל?" אני שואל בעודו גורר אותי לכיוון רכבו.
"נעשה סיבוב ונחזור לפה כדי שתוכל לקחת את הרכב שלך" הוא אומר בלי להביט בי ואני נשבע שהוא מחייך את החיוך הערמומי שלו עכשיו.
16:37
במשך כל הנסיעה אני מספר ללואי על איפה גדלתי, על המשפחה שלי ואיך גיליתי את התשוקה לכתיבה.
הוא מספר לי על משפחתו, הוא בן יחיד שגדל בבית עם המון אחיות, תמיד היו בנות סביבו, המודל היחידי הגברי שהיה אמור ליהיות בחייו היה אביו, אבל הוא עזב את הבית שלואי היה בן 9.
אני רוצה לשאול עוד על אביו אבל מחליט שזה נושא רגיש מידי ואניח לזה כרגע.
אני מבחין שהשעה כבר אחרי ארבע וחצי, ועברה שעה של נסיעה בלי ששמתי לב. כנראה הייתי שקוע מידי במילותיו של לואי, או הדרך שבה שפתיו זזות.
YOU ARE READING
The Diary. | Larry Stylinson
Fiksi Penggemar״כמו רוח עזה אשר פורצת אל תוך בית חמים , במהירות ובעדינות, היא מצליחה לשנות את מזג האוויר. כך הוא נכנס אל חיי.״ - @Lagoona7Blue כריכה ע״י כל הזכויות שמורות לי | © michalloveshes
