5.10.15 - יום ראשון
6 ימים לפני
אני סוגר את היומן שלי עם חיוך.
אני זוכר כל כך טוב את היום הזה שהוא בא אליי בפעם הראשונה.
הייתי המום.
אני אוהב לשבת פה שאני קורא את היומן, על מרפסת העץ הגדולה שיש לנו בבית. גם כי היא מנותקת באופן מוחלט מהסביבה, אפשר לראות רק יערות מולך, אבל גם, בניגודיות מוחלטת, שאתה מסתובב אחורה דלת הזזה מזכוכיות מפרידה בינך לבין הבית.
אז זה סוג של ניתוק בשבלי, בלי באמת להתנתק.
אני נבהל קצת למגעו של לואי על כתפי.
"הבהלת אותי" אני אומר ומביט למעלה לכיוונו. "בוא שב איתי קצת" אני אומר והוא מתכופף כדי לנשק את שפתי.
הוא גורר את הכסא הכבד על מרצפות העץ ולבסוף ממקם אותו הכי קרוב שהוא יכול אליי.
"אני ממש אוהב את הציור החדש שלנו" הוא אומר.
"של ואן גוך?" אני שואל למרות שאני יודע את התשובה. הוא בוהה בציור הזה בלי הפסקה.
"כן." הוא אומר ולוקח נשימה
"הוא רגוע וסוער ביחד. השקט שיש בו זה עוצמתי כל כך, לפעמים לא צריך מילים כדי להרגיש כאב, צריך רק מבט.
והמבט הזה בציור, הוא משגע אותי כי הוא בלתי ניתן לפענוח.
הרי זה צריך ליהיות ברור - רואים אותו כותב פתק התאבדות. אז הוא אמור ליהיות עצוב, נכון?
אבל אני, אני לא רואה עצבות.
אני פשוט רואה חוסר תקווה. ומהו אדם ללא תקווה?"
אני מסתכל עליו במבט הזה שאני מסתכל כל פעם שהוא מזכיר לי עד כמה אני אוהב אותו.
"אלוהים אני בר מזל" אני אומר ומשלב את ידי בידו
"למה זה?" הוא שואל
"כי יש לי אותך ." אני מחייך קלות
"זהו! זה חייב להפסיק!" הוא אומר בקול וקם מכסאו לתוך הבית
"מה חייב להפסיק?" אני צועק לעברו
"כל הקטע הקיטשי הזה!" הוא אומר ואני שומע את צעדיו מתקרבים.
"פוחד מקיטשיות?" אני שואל עם חיוך
"אני לא פוחד אני פשוט מבועת מהמחשבה שאנחנו אומרים דברים רומנטים אחד לשני!" הקול שלו יותר קרוב עכשיו
"זה נשמע לי כמו פחד" אני מציין
"לעזאזל איתך " הוא אומר ואני יכול להרגיש את החיוך שלו
"פחדן" אני מחייך
"אוי תעשה לי טובה אני פשוט לא רוצה להפוך לקיטש מסריח"
הוא אומר ומתיישב בחזרה בכיסא " עוד מעט תגיד לי שהזמנת לנו כרטיסים להחלקה על הקרח"
"טוב... חשבתי מתי זה יהיה הזמן הנכון לספר לך...." אני אומר ומחזיק את עצמי מלפרוץ בצחוק
"זהו זה! נמאס לי!" הוא קם והולך לתוך הבית שוב פעם.
"תחשוב על כמה רומנטי זה יכול להיות" אני צועק לעברו
הוא חוזר עם חפיסת סיגריות ומתיישב שוב.
YOU ARE READING
The Diary. | Larry Stylinson
Fanfiction״כמו רוח עזה אשר פורצת אל תוך בית חמים , במהירות ובעדינות, היא מצליחה לשנות את מזג האוויר. כך הוא נכנס אל חיי.״ - @Lagoona7Blue כריכה ע״י כל הזכויות שמורות לי | © michalloveshes
