Love&Bad blood

פרק 2-שנאה?

פרק 2(2+3)

כשהשיעור נגמר הכנסתי את הדברים שלי לתיק ולקחתי את הטלפון הפעלתי את המוזיקה באוזניות ויצאתי מהכיתה. ירדתי אל החצר והלכתי אל הברזיה הקרובה. היה שם תור ארוך וחיכיתי בסבלנות. "היא תהיה טרף קל." שמעתי קול גברי אומר מבעד למוזיקה. הרגשתי כאפה בתחת והוצאתי את האוזניות והסתובבתי אחורה. ראיתי 3 נערים צוחקים וביניהם גרנט. "סתובבי סתובבי זונה קטנה שאני לא אתעצבן עלייך." גרנט אמר וגלגלתי את עיניי. הסתובבתי חזרה והתקדמתי לשתות.
כשהתכופפתי הרגשתי משהו או יותר נכון מישהו נצמד לי לתחת. בעטתי אחורה ושמעתי אנחת כאב. הסתובבתי וראיתי את גרנט חצי יושב חצי שוכב על הרצפה כשידיו מחזיקות באיבר הפגוע. הוא פקח את עיניו באיטיות והוא הביט בי בעצבים. "את תתחרטי על זה זונה!" הוא צעק וחבריו עזרו לו לקום. הוא התקדם לעברי וקפאתי במקומי. הוא נצמד אליי ולחש לי באוזן: "את מבינה שזה לא היה במקום נכון זונה?" הנהנתי ולחשתי: "כ...כן אדוני, סליחה." הוא נשך את אוזני ולחש: "לכי" הנהנתי ורצתי משם. רצתי ולא היה אכפת לי לאן, רק להתרחק ממנו ככל האפשר. רק התחלתי את השנה וכבר ירשתי לי אויב. אני שונאת אותו, ילד חרא. הלוואי והוא היה נעלם מהעולם הזה וזהו.

הגעתי אל דשא גדול וריק. נשכבתי עליו והנחתי את הראש על התיק שלי. שמעתי את המוזיקה בסבבה שלי ונסחפתי איתה. עצמתי את עיניי ונתתי לדימיון שלי לצייר לי משהו בחושך שיצרו עיניי. ראיתי את גרנט הפריק הזה יושב על ספסל ומישהי לידו, שיער חום שחור. הראשים שלהם צמודים והם מתנשקים. ניערתי את ראשי וכמעט דפקתי לעצמי כאפה. למה לעזאזל אני מדמיינת את זה? לקחתי את הכריך מהתיק ואכלתי. עצמתי את עיניי שוב וראיתי את הפריק עם אותה ילדה רק שהם חצי ערומים על מזרן באמצע שדה. איכס יואו נהרס לי התיאבון. פקחתי את עיניי והכנסתי את הכריך לתיק. "מה את עושה כאן זונה?" לא הייתי צריכה לנחש של מי הקול. "מה אתה רוצה חתיכת פריק מטומטם?" הרמתי את הראש וראיתי אותו עומד עם מישהי שהמחשוף של החולצה השחורה שלה קצת יותר מידי גדול, שורט דפוק אותי לבן ונעלי ואנס שחורות. השיער שלה בלונדיני עם פסים שחורים והעיניים שלה כחולות וקרות. היא ליטפה את גרנט לנגד עיניי ואמרתי: "אתם מגעילים." קמתי מהדשא ולקחתי איתי את התיק. "לאן את הולכת זונה? לא באלך לראות פורנו בלייב?" גרנט שאל בקולו הארסי ולא הגבתי.

התקדמתי והתנגשתי בפרחה שעמדה ליד גרנט בכוונה והמשכתי ללכת. הרגשתי משיכה בשיער והסתובבתי אחורה מהר. הפרחה עמדה שם והביטה בי כועסת. חייכתי חיוך קטן ושאלתי: "מה את רוצה? תחזרי ללקוח שלך הוא מחכה לך זונה טיפשה." היא בעטה לי ברגל ואני החזרתי לה בעיטה לבטן ונתתי לה אגרוף לפנים. העצבים הציפו אותי והתחלתי להכות אותה בלי הפסקה. בעטתי בה, נתתי לה כאפות ואגרופים. לא יכולתי לרחם עליה. "בת זונה חתיכת מפגרת לכי תידבקי באיידס. תחטפי שבץ מוחי, תקבלי סרטן היום ותמותי מחר חתיכת זונה!" צרחתי ובעטתי לה בפנים כדי לסיים את הכל. היא שכבה על הרצפה מדממת וגרנט רץ אליה ואני רצתי אל השכבה. אני לא מסוגלת להתנהג או לדבר נורמלי לידו. עליתי לקומה השניה ורצתי לכיתה שלי. הכיתה הייתה ריקה לחלוטין כשנכנסתי אליה. התיישבתי במקום שלי וניקיתי את הדם שהיה על הידיים שלי עם נייר טואלט מהתיק שלי. גרנט נכנס לכיתה עצבני וסגר את הדלת. "מה נראה לך שתקפת אותה? מה היא עשתה לך שכמעט הרגת אותה שם?" הוא שאל וכשהוא עצר הרמתי את ראשי והוא היה כמעט מעליי. בלעתי את הרוק מהלחץ ומלמלתי דברים שלא היו מובנים, לא מובנים לו ולא מובנים לי. הוא שאל בקול חצי צוחק חצי רציני: "מה אמרת?" הבטתי לתוך עיניו הבוערות מכעס ולחשתי: "אנ...אני מצ...מצטערת. אני לא יו...דעת מה עב...בר עליי אדוני." שקט שרר בכיתה. לא ידעתי מה להגיד, מה לעשות. הלוואי והייתי יודעת על מה הוא חושב.
תוך שניות אחדות מצאתי את עצמי מוחזקת צמודה לקיר בידיי ומצחו של גרנט צמוד לשלי. הוא נשף בזעם ואמר: "את משגעת אותי זונה. מה את עושה?" לא ידעתי איך להגיב לו. פתחתי את פי בכדי לדבר אך לא יכולתי לדבר כיוון ששפתיו של גרנט נצמדו לשלי ונשקו לי בכוחניות.