Love&Bad blood

פרק 41-מתגעגע

היי יפות שלייי
וואי הזנחתי רצח
בטח יש איזה 4 קוראות😂😂😂
אני ממש ממש מצטערת
הטלפון שלי עשה לי בעיות מחק לי פרקים ופתקים שהייתי צריכה, נתקע והכל...
אבל עכשיו הכל בסדר📱🏆❤
הנה פרק 41

פרק 41 (48-נוי!)
שבועיים שלא דיברתי עם גרנט, לא ראיתי אותו, לא שמעתי עליו, שום דבר. הוא לא הגיע יותר לבית הספר, הוא לא תקשר עם אף אחד, אפילו לא עם שרלוט, לפי מה ששון אומר לי. שבועיים שאנחנו כבר לא אנחנו. יש את גרנט ויש אותי. הפרידה שלנו הייתה דיסקרטית והודיתי לכך. "באט-וומן שלי" המשפט חזר על עצמו בראש כמו תקליט תקוע. לא בכיתי עליו, זאת אומרת לא כמו שחשבתי שאני אבכה עליו. ביומיים הראשונים לא הסכמתי לצאת מהחדר שלי, לא הסכמתי לדבר עם אף אחד, לא הסכמתי לאכול. זה אולי נשמע כל כך מוגזם אבל אני נתתי הכל לגרנט, הכל! הוא כמעט לקח את הבתולים שלי. עצרתי את זה בזמן, ככה אני חושבת לפחות.

הלכתי לבית הספר, שומעת גרין דיי אחרי שכבר המון זמן לא הקשבתי להם. ההסעות לא היו בשבילי, יותר מידי ילדים, קייטלין הייתה חופרת לי ובעיקרון... יותר מידי ילדים. לאחר הליכה של חצי שעה לכל היותר, הגעתי לבית הספר, השער היה נעול והשומר איננו. הבטתי בטלפון וראיתי שהשעה 08:17. יופי נוי, איחרת לבית ספר, כמה נפלא, המוח שלי צעק עליי. עמדתי בחוסר סבלנות מול השער וחיכיתי שהשומר החרא יפתח אותו. אני מרגישה צביטה בלב שאין לי יותר את ההסעות של גרנט בבוקר אבל מיד מתעשתת כאשר צץ אל מול עיניי הפרצוף שלו המפעם האחרונה שראיתי אותו. שיכור, עיניים אדומות, שיער פרוע וחרמנות נוטפת. הפחד הצית אותי ולפתע נשמע קרקוש מפתחות שגרם לי לקפוץ מבהלה. שער הברזל אל הגיהינום נפתח ובפתחו עמד אדם לבוש שחורים מתוקתקים. לא ידעתי ששטנים יכולים להיוץ סקסיים. נעליים שחורות גבוהות ומבריקות, מכנס שחור מגוהץ עם חגורה שחורה עם אבזם כסוף בסופו, חולצה מכופתרת שחורה חלקה התחובה בתוך המכנס, הדוקה ומבליטה את שרירי הידיים שלו ומשקפי שמש עם מסגרת שחורה ודקה.(בתמונה) השיער הכהה שלו היה מוקפד ומסודר עם ג׳ל. "היי ילדה את נכנסת?" האיש צעק, העיר אותי מהבהייה בו. ניערתי את ראשי והנהנתי קלות. הוא הוריד את משקפי השמש ועיניו ננעצו בשלי ואישוניי התרחבו למראה האדם, מייקל.
נכנסתי במהירות אל בית הספר בלי לומר דבר. הרגשתי יד גדולה תופסת בזרועי ונעצרתי. "הוא מתגעגע אלייך." מייקל מלמל. נשמתי עמוק ואמרתי: "יום טוב מייקל." אני לא מסוגלת לחשוב על זה שעכשיו. הוא שחרר אותי והתקדמתי. שמעתי אותו ממלמל משהו כמו: "דברי איתו" אבל לא ידעתי מה בדיוק אמר. הלכתי במהירות לכיתה, לא רוצה לאחר יותר מידי. כשהגעתי אליה פתחתי את הדלת וראיתי את כל הכיתה מרוכזת בדפים על השולחנות, יש מבחן? "נוי למה איחרת?" המורה לצרפתית שאלה אותי והסיתה את תשומת לב כל התלמידים אליי. "תמשיכו את המבחן!" היא צעקה עליהם והם צייתו. התקשמתי למקומי והיא עצרה אותי ואמרה: "גשי למחנכת שלך תבקשי ממנה אישור לעשות את המבחן." "את יודעת איפה היא אולי?" שאלתי והיא הנידה בראשה. "תבדקי אולי היא בחדר שלה." היא אמרה ויצאתי מהכיתה.

בדרך לחדר של אלינה עלתה בי המחשבה שזה יהיה צפוי אם פתאום גרנט ישב שם. זה ברור שהוא יהיה שם. אולי שון נמצא שם? לא הוא במבחן מפגרת! מיהרתי אל החדר של אלינה ונעמדתי מול הדלת. ואם היא לא שם בכלל? או אם היא באמצע ישיבה? אולי אבא שלי שם? בעצם למה שהוא יהיה שם? המוח שלי הריץ לי את כל התסריטים האפשריים אך כאשר פתחתי את הדלת, הבנתי שהמוח שלי לא הכין אותי לתסריט אחד...

-ColdMoon-
מוקדש לך נשמה טהורה!💪😂😏❤