נק׳ מבט הארי:
צלצול הטלפון גרם לי לפקוח את עיניי במהירות , אם זה לא מישהו חשוב אני אזיין לו את הצורה במכות. לקחתי את הטלפון ושפשפתי את עיניי לפני שקראתי ׳רוב׳. נאנחתי בעיניים עצומות ועניתי
״השתחררת ?״ שאלתי קודם כל.
״הערתי אותך ?״ שאל , יכולתי לשמוע מהטלפון את צעדיו אז הנחתי שהוא הולך.
״למה אתה חושב שהערת אותי ?״ שאלתי ופיהקתי , התהפכתי על גבי והסתכלתי לתקרה , האור כבוי אך החדר לא חשוך , אור נכנס מן החלון שפתוח ומאפשר לי לנשום אוויר צח.
״הקול שלך...״ אמר בקול די שקט ״הוא צרוד״
״בקושי ישנתי״ אמרתי תוך כדי שהתיישבתי והסטתי את השמיכה מעל גופי
״בגללי ?״ שאל בקול מתגרה ואפשר לשמוע מקולו שחייך.
״אל תתן לזה להחמיא לך. מה היה ?״ שאלתי , הוא פלט נשימה
״חקרו אותי , הם חיטטו לי בכל הטלפון ולקחו לי את האקדח״ סיפר. הידקתי בכעס את שפתיי
״משטרה של זונות...״ פלטתי ״זה להגנה עצמית-״
״אמרתי את זה כמה פעמים !״ צעק
״לעזעזל... איפה אתה ?״ שאלתי , אפשר לומר שדאגתי. למרות שנפרדנו תמיד אומרים לנו שאנחנו מתנהגים כמו זוג , אני לא יכול להגיד שפתרנו בינינו הכל , אנחנו פרודים כבר שנה אבל לא משחררים מאחד השני , מבחינתי הדבר היחידי שנשאר בינינו זה מין.
״אני בדרך אליך״ אמר , חייכתי והורדתי את עיניי ״לבשתי את הבוקסר הוורוד שקנית לי״
״זה נשמע נחמד...״ מלמלתי בקול שקט ופלרטטני
״אוכל להראות לך אותו״ אמר. נשכתי את שפתי התחתונה והעברתי את אצבעותיי בתוך שיערי
״תמהר״ אמרתי.
״אני כבר מגיע , להתראות״ אמר בקול שקט וניתק , החזרתי את הטלפון לשידה וקמתי , התמתחתי ופשטתי את החולצה , אראה את רוב ואז אצא. המשטרה חושדת בכולם , מקרי הרצח לא מסתיימים אבל אני מאשים את האנשים המפגרים שהולכים ליער , הם יודעים שזה מסוכן ומעיזים להתקרב לשם. לא אשקר שאני לא סקרן , כמו כולם גם אני רוצה ללכת ליער ולראות מה הבעיה המזויינת , מי אחראי לכל זה. אבל האם אני מוכן למות בשביל זה ? לא. יצאתי מהחדר , ממולי חדרה של ג׳מה והדלת סגורה , בין שתי החדרים יש את חדר המקלחת שגם דלתו סגורה ושומעים מבפנים מים זורמים. פניתי ללכת לסלון הגדול , הספות בצבע שמנת והשולחן מזכוכית שקופה , הטלוויזיה דלוקה ואבא יושב מולה ושותה קפה , הוא לובש מדים והנחתי שהוא מתכוון ללכת לעבודה. כשראה אותי שלח חיוך
״בוקר טוב״ אמר , הנהנתי באדישות והלכתי למטבח , אמא לא הייתה פה אז הנחתי שהיא זו שמתקלחת.
״יש משהו לאכול ?״ שאלתי בקול
״תכין לעצמך , אתה בן עשרים ושתיים למען השם...״ אבא קרא. שיפסיק לומר את המשפט הזה , אז אין לי מספיק כסף לדירה משל עצמי , אני עדיין עובד על זה. אני לא מת על הרעיון לגור עם שתי הורים פרנואידים ומציקים.
״לואי תסיים !״ אבא צעק , הרמתי גבה וגיכחתי
״תהיתי באמת מתי תצא מהארון״ אמרתי לו תוך כדי שצעדתי לסלון , הוא גלגל את עיניו אליי
״תירגע״ אמר , הוא שתה לגימה אחרונה וקם ״לואי-״
״מפלצת אדם ארור אתה מנסה להרוג אותי !״ שמעתי צעקה מהמקלחת ואז בקבוק שמפו נופל ״העיניים שורפות ! מה החומר הזה ?!״
״אתה מדבר על שמפו ?״ אבא שאל וצעד לכיוון המקלחת , קימטתי את גבותיי , מי זה האידיוט שנמצא במקלחת שלנו ? נשמעו דפיקות בדלת ולבי קפץ , מיהרתי למראה וסידרתי את שיערתי לאחור , הגוף שלי נראה טוב ושרירי , ליקקתי את שפתיי ואז הלכתי לדלת , כשפתחתי אותה לא היה אף אחד ממולי
״שלום״ לפתע שמעתי קול צפצפני של ילדה , הורדתי את ראשי וראיתי ילדה עם שתי צמות וחיוך רחב , גלגלתי את עיניי ״תרצה לקנות מבנות הצופים עוגיות בסך של-״ טרקתי את הדלת לפני שסיימה את המשפט , נאנחתי ושילבתי את זרועותיי , קדימה רוב...
״רק מים פושרים לואי , תפסיק להשתמש בשמפו !״ שמעתי את אבא צועק
״אם אתה מנסה להרוג אותי אהרוג אותך קודם !״ הקול השני צעק , מי לעזעזל החולה נפש שהוא הכניס הנה ? אבא חזר לשבת בספה ברוגע
״מי זה ?״ שאלתי
״לואי , נער שהסתובב ביער. אנחנו סבורים שהוא עבר טראומה ושהוא חסר בית , הבגדים שלו היו מלוכלכים בדם-״
״אם הוא הרוצח ?״ שאלתי
״הוא לא״ אבא אמר בביטחון. הוא מצא מישהו מלוכלך בדם והוא מחפה עליו ? ממתי הוא מגן על מישהו ? ״הוא נורא מפוחד , אנחנו חושבים שהוא עד ראיה״
לעזעזל אבא כלכך תמים... דפיקות נשמעו בדלת וזה משך את תשומת לבי , מיהרתי לדלת ושפתחתי אותה עמד רוב , שיערו הקצר והחום היה מסודר , נראה שהוא הספיק להתקלח. ״אתה נראה טוב״ אמרתי ובחנתי אותו , הוא חייך בביישנות ולחייו סמקו , זזתי הצידה כדי לפנות לו דרך להיכנס , כשראה את אבא שלי הוא גלגל את עיניו , אני מניח שהוא עדיין כועס עליו.
״בוא נלך לחדר שלך״ לחש , חייכתי ותמכתי באגנו שיבוא איתי , צעדנו לכיוון החדר ולפתע הדלת של חדר המקלחת נפתחה , נער לא מוכר שפשף את עיניו , לבוש בחולצה לבנה שנראית נקייה ומכנס לבן , אפשר לראות שהוא שרירי , לא סתם ילד קטן כמו שחשבתי. גלגלתי את עיניי ופתחתי את דלת חדרי , כשהתכוונתי להיכנס נדחפתי פנימה והכעס בער בגופי תוך רגע
״תפנה לי דרך״ הנער פלט , התכוונתי להסתובב ולהכות אותו אך רוב עצר אותי
״תירגע הארי״ רוב אמר. הנער עבר במסדרון בהליכה מלאת ביטחון , מי לעזעזל הבן זונה הזה חושב שהוא ? אני מאוד מקווה שיאשימו את החרא הקטן במשהו וייתנו לו להתרקב בכלא לשארית חייו. כשהדלת נסגרה מחשבותיי נקטעו ורוב עמד מולי בחיוך , הוא פתח את רוכסן המכנס שלו וראו את הבוקסר הוורוד
״לא שיקרתי עליך״ לחש , חייכתי ותקפתי את שפתיו לנשיקה חזקה , הצמדתי את גבו כנגד הקיר והחלקתי את כף ידי על הישבן שלו , דמי רץ בעורקיי , הייתי מוכן לשחרר את כל הלחץ עליו על הבוקר , כמו אידיוט חסר מעצורים. ירדתי עם שפתיי לנשק בפראות את הצוואר שלו והוא גנח בשקט , מדליק את מערכותיי , אהבתי את זה רע , הו פאק. הרמתי אותו מאגנו והוא כרך את רגליו מסביב אגני , הרגשתי את דמי זורם בעורקיי ואיך שאיבר מיני מתקשה ונעשה ישר
״אתה ילד טוב רובין...״ לחשתי לאוזנו ומצצתי נקודה בצוואר. הדלת נפתחה ורובין מיד נעמד ודחף אותי ממנו , הסתכלתי לדלת בכעס , נשימותיי קשות. הנער מהמשטרה היה פה , עיניו תכולות ובהירות , לבי פעם בחוזקה ונשימתי נקטעה בגרוני , בלעתי רוק והסתי את מבטי בכעס , מה לעזעזל הוא רוצה עכשיו ?!
״ריאן שלח אותי״ אמר , גלגלתי את עיניי בחוסר סבלנות , הוא חקר את החדר ״הוא ביקש את נעלי הבית החדשות שקנה לך-״
״הם במגירה קח אותם״ קטעתי אותו , שיזדרז. הוא עמד במקומו והסתכל על שתינו ״מה ?!״
״אם הייתי יודע איפה זה המגירה...״ אמר. הסתובבתי ופתחתי את מגירת הנעליים , לקחתי את נעלי הבית החדשות וזרקתי בחוזקה לכיוונו ולמרבה ההפתעה הוא תפס אותם. הייתי מודהם , ציפיתי שייפגע בו. הוא הסתובב ללכת וטרקתי את הדלת.
״מי זה ?״ רוב שאל
״איזה בחור שאבא שלי הביא מתחנת המשטרה״ אמרתי , ראו רוק עובר בגרונו של רוב ואז הוא השפיל את מבטו , רק שלא יחזור בעצמו כי כשמדליקים אותי זה קשה לחזור אחורה. צעדתי אליו והחלקתי את ידי לאגני , הקרבתי את גופו כנגד שלי ואז הוא חייך וגרם לי לחייך , העלתי את מבטו ונישקתי את שפתיו. רק שייתן לי להעביר את הבוקר ואודה לו על זה עד סוף היום , אני רוצה לשמוע אותו גונח בחוסר שליטה , שיהיה ילד רע איתי.
