צפיתי בטלוויזיה שהראתה חיות בטבע , רציתי להיכנס לתוך הטלוויזיה ולארוב להם כמשחק , רציתי לרוץ באיזור הפתוח שבו הם נמצאים. לפתע אריה תקף זברה. מה הזברה ציפתה ? למען אמא טבע , תשחרר אותה. שמעתי את דלת הבית נפתחת אבל התעלמתי , אני צריך לראות איך הוא פועל כי זה נורא שונה מזאב , לא היה לו מצפון לעשות זאת... זה מזכיר לי כמה דברים. ״למען השם״ שמעתי את קולו של ריאן ושהסתכלתי עליו היה לו מבט נגעל ״תעביר ערוץ , זה חולני״ ״ר-ריאן , היי״ אמרתי והתיישבתי זקוף , לקחתי את השלט ולחצתי בכפתור האדום כפי שלמדתי מריאן לכבות את הטלוויזיה. ״אז קנית בגדים ?״ שאל ״כן !״ קראתי בחיוך ״רובין והארי ליוו אותי״ ״הארי ?״ שאל בבלבול ״הארי בא איתכם ?״ ״אל תופתע , כל מה שהוא עשה היה לצחוק על סגנון הבגדים שבחרתי...״ קולי דעך ״אל תיקח את זה אישית , הארי הוא פשוט... האופי שלו די קשה״ אמר ברוגע ״למה ?״ שאלתי , הארי בן אדם נורא שלילי , זה מעצבן. ״אין סיבה הוא פשוט כך״ ריאן אמר בחיוך ״האופי זה לא מה שבאמת מפריע לי , מפריע לי שהוא בן עשרים ושתיים ולא עושה דבר עם חייו.״ ״מה הכוונה ?״ שאלתי בבלבול ״פה בגיל הזה צריך להתחיל להתאמץ בשביל להשיג עבודה טובה״ הסביר. ובכן הארי לא מעניין כרגע. ״תגיד... שמעת משהו מסאם ?״ שאלתי ״לא אני מצטער״ אמר והנהנתי בהבנה , אני ממשיך לדאוג לו. ״רובין דיבר איתי היום לגבי העבודה , אהיה מלצרית !״ קראתי בהתרגשות והוא גיחך והסתובב למטבח ״מלצר , וכל הכבוד לך״ אמר , קמתי והלכתי אחריו ״הם אמרו שאני צריך חשבון של משהו ולא הבנתי אז אני פונה אליך שתעזור לי״ אמרתי ״אני אסדר את זה. אז מתי אתה מתחיל ?״ שאל , אני חושש מלהתחיל לעבוד במשהו כי הבנתי שזה משהו דומיננטי בחייהם , מה ייקרה כשאעזוב ? האם אני מוכן להתחייב למשהו כזה ? ״מחר היום הראשון״ אמרתי ״אני חושב שהבנתי את סגנון החיים שלכם״ ״זה נהדר״ אמר בחיוך וטפח על כתפי ״אלך לישון״ אמרתי ולקחתי צעדים לאחור ״לילה טוב ריאן״ ״לילה טוב.״ אמר , הסתובבתי ללכת וחייכתי לעצמי , בנתיים הולך לי פה לא רע. נכנסתי לחדר וסגרתי אחריי את הדלת , פשטתי את החולצה שלי ופתחתי את כפתור הג׳ינס לפני שהורדתי אותו. נשכבתי במיטה ועצמתי את עיניי , הקשבתי והצלחתי לשמוע המון דברים מרוחקים כי התמקדתי בזה. שמעתי את קול דלת המקרר שנפתח , שמעתי חריטה חלשה ומצמררת , בלעתי רוק , נייר מתקמט , זה מהחדר של הארי. שמעו את הצליל שוב , חריטה של משהו מסויים ואז קימוט , שוב ושוב. לפתע פלט קול מיואש ולבי החסיר פעימה , שמעתי את צעדיו בחדר ונשימותיו , פעימות ליבו החזקות ואז נבהלתי כששמעתי מכה מסויימת. פקחתי את עיניי והתיישבתי , צמצמתי את עיניי והקשבתי , שוב צליד של חריטה , הפעם זה היה ארוך מקודם אך שוב נייר מתקמט ונזרק. הוא בסדר ? שאלתי את עצמי. קמתי וצעדתי לדלת אך עצרתי ממול המראה והתבוננתי בעצמי , אני עם בוקסר אפור וצמוד שמחמיא לגופי הנקי , סידרתי את שיערי וכחכחתי בגרוני , אני נראה טוב. יצאתי מחדרי בשקט וממול חדרו של הארי , לא רציתי להפריע לו אבל הוא נשמע עצבני. פתחתי את הדלת והוא ישב בכיסא ועל השולחן היו דפים מקומטים שנראה שסרטט עליהם משהו. הוא הסתכל עליי עם מבטו הקודר שגרם לי לחוש כאילו אני מתרסק ״מה אתה עושה ?״ שאלתי בשקט , הוא גלגל את עיניו בכעס וזרק על השולחן את המקל המחודד והכתום ״זה לא עניינך , תזדיין מפה״ אמר. נאנחתי , נכנסתי לחדרו וסגרתי אחריי את הדלת ״אתה לא שמעת מה אמרתי ?!״ ״תשתוק הארי״ פלטתי והתיישבתי על מיטתו , הוא הסתכל עליי ונשימתי נקטעה בגרוני כשהבטתי בעיניו הירוקות , הוא הסיט את מבטו ונשען עם המרפק על השולחן , נאנח ועצם את עיניו. לא יכולתי לפענח אותו , לפענח מה מסתתר מאחורי זוג עיניו הכבויות והחזות הקשוחה , רציתי לדעת , השתוקקתי לזה. ״אני לא מצליח לעשות את זה״ אמר בשקט , הוא נרגע. ״מה ?״ שאלתי , הוא קימט את פיו ״אני לא מצליח לכתוב , זה פשוט לא טוב ! אני מנסה וזה לא פאקינג טוב !״ צעק וזרק את הדפים מהשולחן , הסתכלתי עליו ואולי אפילו ריחמתי , זה לא התפקיד שלי לנסות לנחם אותו ולמען האמת זה לא התוכנית שלי כרגע. ״מה אתה כותב ?״ שאלתי , הוא שיחרר נשימע ותחב את אצבעותיו בשיערו , הסתובב להביט בי ומבטו נראה רך מן הרגיל ״שיר. לא שיר ששרים , שירה.״ אמר , לא ידעתי מה זה. ״מה זה שירה ?״ שאלתי , תמיד כששאלתי אותם מה זה כל דבר מסויים פחדתי שיצחקו עליי , גם הוא נראה מופתע אבל הראיתי שאני רציני. ״זה... אני לא יודע איך אסביר , פשוט לכתוב משהו עמוק ופאקינג מרגש״ אמר , נראה שזה מעיק עליו ״פאקינג מרגש...״ גיכחתי בשקט ועצרתי לחייך ״תקריא לי״ ״הכל מתחיל אותו דבר , זה שווה לכתיבה של ילד בן שש״ אמר בגלגול עיניים ולקח דף מקומט אחד , הוא פתח אותו וכחכך בגרונו , לרגע התבוננתי בו וחשתי את לבי הולם בחוזקה ובטני מתכווצת כאגרוף מייסר , הוא היה מושך , מסנוור חושים. ״ובכן כל השירים על אהבה אז ניסיתי לעשות משהו אחר...״ ״בסדר , תקרא״ אמרתי בשקט , הוא התקרב עם הכיסא משום מה וברכיו היו ממול שלי , הוא הסתכל לדף ״את עיניך ראיתי , ולהרוג אותך רציתי״ התחיל , צמצמתי את גבותיי ״ידעתי בלבי עמוק , ששמוק כמוך צריך להרוג״ הוא הסתכל עליי , עיניי פעורות לרווחה , אהיה רציני וכנה. ״אתה מלחיץ אותי״ פלטתי ואז חייכתי ונשענתי קדימה ״אני אוהב את זה.״ ״לא , זה נורא...״ הוא צחק , הגומה שלו נכנסה עמוק ללחי שלו ״אני כבר שנתיים מנסה לכתוב פאקינג שיר , שנתיים״ ״למה זה חשוב לך ? יש דברים הרבה יותר חשובים מסתם שיר...״ אמרתי ״זה לא סתם שיר״ אמר וקימט את הדף חזרה , זרק אותו על השולחן ״אם אזכה מקום ראשון בתחרות השנתית זו תהיה הצלחה מסחררת בשבילי״ ״אני לא מבין״ אמרתי , זה מייאש שמפלצות האדם מדברים ואני לא מצליח להבין את כוונותיהם , אין לי ידע רב בחייהם. ״אהיה מפורסם״ אמר ״מה זה מפורסם ?״ שאלתי בבלבול ״מאיפה לעזעזל באת ?״ שאל ״זה מישהו שרוב העולם מכיר״ ״אז... רק רגע. אתה רוצה להיות מפורסם ?״ שאלתי וזקפתי את גבותיי ״כשאמות אני רוצה שאנשים יזכרו אותי״ אמר. בלעתי רוק ונשכתי את שפתיי בשביל לא לפלוט מילה. הוא נשמע כלכך שיטחי עכשיו , אטום וחלול. הוא עושה זאת בשביל שאנשים זרים יכירו בו... איך הוא לא מבחין בכמה שזה מטופש ?! נשמתי עמוק והסתכלתי לעיניו ״אני רוצה שזה יהיה מושלם״ ״זה חסר טעם.״ קמתי מהמיטה והוא מיד קם וחסם לי דרך לצאת , הסתכלתי עליו חסר נשימה ובטני התהפכה ״מה אתה מתכוון חסר טעם ?״ שאל. איך הוא לא מבין זאת ?! הוא נשמע שיטחי , הוא לא מבחין בדברים הקטנים שהם דווקא הדבר החשוב פה. ״אני הולך לחדר...״ מלמלתי אך הוא לא זז , לא נלחצתי מזה כי ידעתי שבכוח אני גובר עליו אז אם ארצה לעבור אדחוף אותו. ״אתה חתיכת זין״ לחש ולבי דהר וראשי קדח בכעס , לא התכוונתי לענות. הוא כועס אז הוא מדבר כך , למדתי להתעלם מההערות הללו. ״מה הייתה המטרה שלך בזה שנכנסת הנה ?״ ״מה ?״ שאלתי ״אל תעמיד פנים...״ לחש ובחן את גופי , גורם לי לחוש במעט חוסר נוחות מסויימת אך בו זמנית בתשוקה שבוערת ומפלחת את איבריי , הוא ליקק את שפתיו והביט בי ״אתה רצית משהו.״ ״מה ? על מה אתה מדבר ?״ שאלתי , גלגלתי את עיניי בתסכול והזזתי אותו הצידה בשביל לעבור אך הוא מיד תפס אותי והצמיד את גבי כנגד הקיר וברכיו לחצו על שלי , רעדתי ובטני התכווצה בייסורים , דמי רתח בעורקיי ועקצץ עד עמקי נשמתי עם תשוקה שפילחה כל איבר בגופי , הרמתי את מבטי והוא היה קרוב , לבי פעם בחוזקה ונשימתי נקטעה בגרוני , הרגשתי ממנו חולשה מסויימת. הוא התקרב לאוזן שלי בשביל ללחוש. ״אני קלטתי את המשחק הקטן שלך״ לחש וידו החליקה על אגני החשוף , המגע שלו עקצץ בכל גופי וחשתי את התחושה המנכרת , הרגשתי את איבר מיני מתקשה כאילו התעורר לחיים , כמו נחש. ידעתי שזה התאווה והתשוקה שחשתי , אך מעולם לא חוויתי זאת במכוון. ״אני יודע מה אתה רוצה.״ ״לא״ לחשתי , לא נכנע לזה , אך בו זמנית לא התנגדתי. ״אתה רוצה שאזיין את הצורה שלך״ לחש לאוזני וחשתי את הקרקע מתחתיי נשמטת , עיניי נפערו ולבי נחת , בלעתי רוק וצמצמתי את עיניי , הוא התרחק בשביל להסתכל לעיניי וליטף את הסנטר שלי , התכוון להתקרב וכנראה לנשק את שפתיי אך סטרתי לו בחוזקה וגרמתי לפניו לנוע הצידה , החזה שלי עלה וירד בנשימותיי הכבדות ולא ידעתי אם הגזמתי בחוזק , הוא סיבב את ראשו באיטיות והידקתי את כפות ידיי. ״אל מי אתה חושב שאתה מדבר ?!״ צווחתי בכעס , כמעט ללא שליטה , הרגשתי שדרך על הכבוד שלי כשאמר זאת. ״אני לא אחד מהגברים העלובים שנותנים לך לזווג אותם , אני לא כמו פאקינג רובין.״ אמרתי והתקרבתי , הסתכלתי לעיניו מקרוב וניסיתי לקבל שליטה ״אתה אדם חולני ושיטחי.״ ״אל תעמיד פנים״ אמר בחיוך בטוח , הוא חושב שאתן לו לשחק בי. בשהות הקצרה שלי פה הבנתי איזה סוג מפלצת אדם הוא , איך היחס שלו כלפי אנשים. אני לא אוהב יחס כזה , ביער כבוד זה חשוב מאוד , לא אתן שירמוס לי אותו אבל אם הוא רוצה לשחק אני שחקן טוב מאוד. הסתובבתי לצאת מחדרו בלי לומר מילה וכעת הוא גם לא עצר בעדי. נכנסתי לחדר שלי וטרקתי אחריי את הדלת , פלטתי נשימה ואחזתי בראשי , הייתי זקוק למנוחה. נשכבתי במיטה על גבי והסתכלתי על התקרה , המנורה כבויה אבל גם בחושך יכולתי לראות , אולי לא הכי טוב אבל יכולתי. אני שומר על הכבוד שלי , גם אם אתלבש בצורה מינית שתגרה אחרים זה לא אומר שאתן להם לגעת בי או לדבר אליי בחוסר כבוד. הארי חסר מוח. יכולתי להרגיש מתח מיני בינינו , בהחלט חשתי בזה. הוא חשב שיוכל לזווג אותי ולא אתנגד , לעזעזל... מה הבעיה שלו ? הוא חסר תוכן. אני בטוח שהוא לא כזה אידיוט , פשוט אין מי שידריך אותו. ובכן אז המראה שלי משך אותו , אה ? כל גבר גורם לנחש שלו להתעורר , אין לי ספק בכך. אני לא מתכוון להיכנס לכלוב האריות שלו , כי זה מובן מאליו שבסופו של דבר אטרף.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
