לאחר שקים נעלה את בית הקפה היינו משוחררים ללכת הביתה. היה חשוך יחסית לימים אחרים שבהם אני מסיים לעבוד , אף פעם לא עבדתי עד לסגירה. ״להתראות קים״ אמרתי בחיוך והסתובבתי ללכת , יכולתי לשמוע צעדים מאחוריי וסיבבתי את ראשי בחשד אך זה היה רק רובין. ״חכה , נלך יחד״ אמר. עצרתי וגירדתי בעורף , לא שמחתי ללכת איתו. אני חושב שבפגישה הראשונה שלי עם רובין הוא היה נורא נחמד אבל עם הזמן הוא השתנה , הוא שונא אותי אני בטוח בכך. ״זה היה יום ארוך , נכון ?״ גיחך. הוא אידיוט ? כל יום הוא עשרים וחמש שעות... יש ימים ארוכים יותר ? אני לא חושב. ״כן כן״ אמרתי והסתכלתי קדימה , הדרך חשוכה וריקה וניסיתי להיות ממוקד ומוכן לכל דבר שעלול לקרות. שהתמקתי בעוצמת הרעש יכולתי לשמוע את קים נכנסת למכוניתה וסוגרת את הדלת , צרצר , יכולתי לשמוע צעדים רחוקים... סיבבתי את ראשי ולא היה אחר מסאם. הוא רוב היום הולך בעקבותיי כמו שומר אך הוא מעמיד פנים שאנחנו לא מכירים. אני רוצה שיפסיק לעקוב אחריי. אני לא ביער יותר אני יצאתי למקום נורמלי שבו אני רוצה חיים נורמלים. מחר אני נוסע עם ג׳ק וקבענו שיבוא אליי היום , הוא לא יודע איפה ביתו של ריאן אז אצטרך לחפש אותו כי אני די בטוח שהוא ילך לאיבוד. נתתי לו הדרכה כמו לך ישר ותפנה לימין , הוא לא יבין את זה... ״אז תגיד... הארי בבית ?״ רובין לפתע שאל. גלגלתי את עיניי , כל היום הייתי בעבודה , איך אני אמור לדעת ? מאתמול שעיסיתי את גבו לא ראיתי אותו. בלעתי רוק וחשתי בלבי שהולם בחוזקה , הארי הוא לא בחירה... כן הוא סקסי כמו אל אבל הוא לא כיוון לחיים נורמלים. הוא רק מחפש דרכים להשכיב כל מי שנראה טוב בעיניו. אני חושב כך לפחות... ובכן הארי לא בחירה וזהו זה. בשם אמא טבע , האם פרחים כחולים חדרו למוח שלי ? אני אמור להתרחק ממנו. ״אני לא יודע״ השבתי לרובין ״מה בכלל הסיפור שלכם ? נפרדתם...״ ״אז מה ?״ הוא גיחך. רציתי לשאול משהו שעניין אותי... הרגשתי שזה לא ענייני. ״למה בכלל נפרדתם ?״ לבסוף שאלתי וראיתי איך הוא נראה קצת מתוח ואולי הרגיש לא בנוח לספר. ״ובכן... המון דברים בו לא התאימו לי״ אמר. זה נשמע מפגר , רובין הסיבה לפרידה ? רובין לא נראה אחד שהיה נותן להארי ללכת , אפשר לראות את זה עליו... הוא רוצה אותו. ״כבן זוג הוא לא מה שרציתי״ ״וכבן זוג לשעבר הוא כן ?״ שאלתי בהתחכמות ״הוא לא היה אדם חם״ הסביר והיה לו דיבור תמים. ״איך אסביר זאת... הוא היה סגור וקר.״ ״ולא קיבלת את זה ?״ שאלתי בסקרנות ״ממש לא. הוא יכל להיות עצבני ורגע אחרי לצחוק איתי אבל עדיין להישאר בדמות הקשוחה שלו. תמיד ניסיתי לראות בו צדדים אחרים אבל הוא לא איפשר לי״ קולו דעך ״צדדים אחרים ?״ שאלתי והסתכלתי לעיניו הכחולות ״רציתי לראות אותו בוכה״ הוא גיחך וזה גרם לי לחייך ״וגרמת לו לבכות ?״ שאלתי ״נראה לך ?״ שאל ״אף פעם לא ראיתי אותו בוכה.״ ״הוא חזק-״ ״לחשוף רגשות לא הופך אותנו לחלשים״ הוא קטע אותי. זה משפט של חלשים... ״אתה יודע שבכל מערכת היחסים שלנו , כל השנה הזאת שמעתי ממנו רק פעם אחת שהוא אוהב אותי ?״ ״אתה צוחק איתי ?״ פרעתי את עיניי ״הוא אמר את זה ברגע שנפרדתי ממנו״ אמר. רציתי לצחוק אך החזקתי את עצמי מאופק. אני לא חושב שרובין היה מי שנפרד מהארי , זה לא הגיוני כי היום הוא רודף אחריו ומנסה לקבל תשומת לב. ״מערכת היחסים שלנו הייתה לא יציבה , לא קיבלתי חיבוק כשהייתי צריך , הוא לא התכרבל איתי בשינה ולא אחז בידי בציבור. כל מה שהרגשתי שהוא רצה זה סקס״ ״אני מבין את כוונתך״ גלגלתי את עיניי וראיתי את המבט שנעץ בי ״אני מבין את הקושי הכוונה , זה בטח היה נורא בשבילך״ מיהרתי לומר. ״אין לך מושג עד כמה...״ מלמל. הייתי סקרן ונואש לחשוף רגש מהארי , ידעתי שזה חסר טעם ואני לוקח צעד לאחור אבל רציתי לדעת , לראות ולהבין מה יש בו. בעבר לא הייתה לי האפשרות לפגוש אנשים והיום שיש לי אני מנצל את זה , אני רוצה לספוג מכל אחד השראה מסויימת , ללמוד לקח ולהבין דברים. משום מה מהארי רציתי ללמוד כמה שיותר... הוא אולי שיטחי ועושה המון שטויות אבל אין ספק שהוא חכם נורא. כשנכנסים איתו לשיחה הוא יכול לומר דבר קצר ומלא משמעות שנותן לקח. הוא... הוא מדהים. ״למה אתה שואל עליו בכל אופן ?״ רובין שאל. ״לגור איתו לא הכי קל , לפעמים אני רוצה לשבור את יד ימינו ולהכות אותו עד שימות.״ הסברתי והסתכלתי לצד השני , ראיתי שאני מתקרב לבית. הסתכלתי על רובין שנראה מבועת , זה משהו שאמרתי ? ״כמובן שלא אעשה את זה״ ״אני מקווה״ גיחך ״תגיד... לא קרה ביניכם משהו , נכון ?״ ״מאין עלה לך הרעיון האידיוטי הזה ?״ צחקתי והרצתי בראשי כל מבט , מגע ורצון מייגע. כמה השתוקקתי לקבל ממנו , כמו זאב לפני הירח המלא , זה הרגיש עוצמתי. ״לא , כמובן שלא רובין...״ אמרתי , זה לא עניינו אבל בכל זאת , נראה שאכפת לו מהארי ואני לא מתכנן אפריע להם. ״אתה יכול להיות רגוע״ ״הו , לא שאכפת לי , ברור שלא-״ ״ברור״ קטעתי אותו. ״חוץ מזה יש לך את ג׳ק ההוא , הוא נראה נחמד״ רובין אמר וידעתי שזה היה בניסיון שאתקרב לג׳ק ואתרחק מהארי. השיחה שלנו הייתה רק על הארי... אין לנו נושאי שיחה אחרים ? נאנחתי והבחנתי בזה שעצר. ״קרה משהו ?״ שאלתי והסתובבתי להסתכל עליו , יכולתי לראות את סאם עומד נורא רחוק ואני בטוח שהקשיב לשיחה. ״אני פונה פה״ רובין אמר והנהנתי בהבנה ״לילה טוב רובין״ אמרתי בחיוך מנומס ״לילה טוב.״ אמר ופנה לרחוב אחר. המשכתי ללכת לבדי ותחבתי את ידיי לכיסים , הורדתי את ראשי ועלו בראשי מחשבות. אולי אני עדיין לא מוכן להרגיש חלק ממפלצות האדם ? ג׳ק לוקח אותי למקום כה מרוחק ומי יודע מה יכול לקרות. אני חי את זה עכשיו , קדימה לואי... בלי היסוסים. נשמתי עמוק ושיחררתי , הרמתי את מבטי והבחנתי בבחור אבוד שמחפש אחר משהו ותוך רגע זיהיתי אותו. ״ג׳ק ?״ קראתי והוא הסתכל עליי ונראה שהוקל לו. ״התקשרתי אליך , למה לא ענית ?״ שאל וצעד לעברי ״הטלפון פתאום נכבה״ הסברתי. הידקתי את כפות ידיי ונתתי לעוצמה לזרום לכל גופי , לא הייתי צריך להרגיש מורתע כך , כאילו ג׳ק הוא אוייב שמתכוון לפגוע בי... פשוט חשוך ואני חושש , לא אקח סיכון. למרות שסאם בעקבותיי וכנראה משגיח אני לא אסתמך עליו , אני לא מרגיש קרוב אליו כפי שהרגשתי כשגרתי ביער. כשהייתי קרוב לג׳ק הוא משך אותי לחיבוק שהפתיע אותי. גיכחתי ולקחתי צעד לאחור , רק קיוויתי שלא גרמתי לזה להיות מוזר. ״הבאתי עלונים. אתה מוכן למחר ?״ שאל ונראה שהוא נלהב לפי מבטו. בלעתי רוק במעט לחץ בזמן שהמשכנו ללכת , אמא טבע... ״זה רחוק ?״ שאלתי , אני חייב סביבה מוכרת , אשתגע אם לא אדע איפה אני. ״זה חצי שעה נסיעה , לא סיפור גדול״ אמר וכרך את ידו מאחוריי כתפיי , הידקתי את שפתיי ולא הסתכלתי עליו. אולי אני לא מוכן... ״ארזת ?״ ״אני אפילו לא יודע מה זה אומר״ פלטתי והוא גיחך כאילו סיפרתי בדיחה. חצינו את הכביש והמשכנו לביתו של ריאן. ״פה אתה גר ?״ שאל והתבונן בבית מבחוץ ״לא... אני אורח״ אמרתי בעדינות וקיוויתי שלא ישאל. פתחתי את הדלת ולמרבה ההפתעה לא היה פה אף אחד , בדרך כלל ריאן ואן הולכים לישון נורא מוקדם. ״כנס״ אמרתי לג׳ק והוא נכנס אחריי וסגר את הדלת. ״נלך לחדר בשביל שלא נרעיש יותר מדי״ ״רעיון טוב״ לחש ובא בעקבותיי. כשפתחתי את דלת החדר שלי סיבבתי את ראשי לצד השני , לחדרו של הארי והדלת הייתה סגורה. פלטתי נשימה ונכנסתי לחדרי עם ג׳ק , הוא הביט מסביב בחצי חיוך ״זה נראה חדר של בנות...״ ״כפי שאמרתי , אני אורח״ אמרתי בקול שקט , הוא הנהן בהבנה והוציא מכיסו דפים ״בוא תראה״ אמר ונשכב על הבטן על המיטה , נראה שהוא מרגיש בנוח. חייכתי והתיישבתי לידו. הוא פתח את הקיפול של הדפים והיה כתוב כמה דברים שלא יכולתי לקרוא... הוא מנסה להיפטר מיד ימינו או משהו ? הוא יודע שאיני יודע לקרוא. ״מה זה ג׳ק ?״ שאלתי בנשימה קצרה ״זה הפרטים על המקום. הוא מדהים , רציתי את ההכי טוב בשבילך״ אמר והסתכל לעיניי , הרגשתי את דמי בוער בלחיי וגירדתי בעורפי בזמן שהסטתי את מבטי במבוכה. ״תודה״ אמרתי , הסתכלתי עליו חזרה והוא חייך וחזר להסתכל לדפים. התבוננתי בו לרגע , השיער שלו מעוצב בצורה מסודרת כלפי מעלה כמו שנייל מסדר , הזיפים שלו מכסים את העור השזוף שלו , הוא נראה טוב בעיניי. למה אני מהסס ? רציתי להיות חופשי וידעתי שכרגע זה בחירה שלי. אולי הרגשתי לחוץ... נשמתי עמוק ונשכבתי לצידו , הסתכלתי על הדפים ויכולתי להרגיש את עיניו עליי וזה גרם לי להביט בו בחצי חיוך. ״מה ?״ שאלתי , הוא לא ציפה ממני לשכב לידו , ידעתי זאת. שלא יצפה ליותר מזה. ״שום דבר״ הניד בראשו ״לגבי התפריט , יש מבחר ענק. מה האוכל המועדף עליך ?״ ״תפתיע אותי״ פלטתי , עדיין לא הכרתי סוגי אוכל רבים. ״המבורגר עם צ׳יפס בצהריים-״ ״הצטמחתי״ קטעתי אותו ״הו... אני בטוח שיש להם המבורגר צמחוני , מוכרח להיות להם״ אמר וקרא את הרשימה , הרגשתי די ריק כרגע... ״נראה מחר שנגיע לשם. אתה זוכר איזה שעה נכון ?״ ״תשע בבוקר , כמובן״ חייכתי ולפתע הוא ליטף את שיערי וזה גרם לי לרצות להגיב בתקיפה אך הצלחתי לשמור על איפוק. הסטתי את מבטי ואז הסתכלתי עליו והוא נראה שמח ״אתה לא נראה מתרגש...״ אמר ״מה ? ברור שאני מתרגש. אני לא מראה את זה כי אני עייף... יום עבודה מתיש-״ ״פאק אני מצטער , שכחתי שחזרת מהעבודה״ אמר וקם מהמיטה ״אתה צריך לישון מוקדם בשביל לשמור את האנרגיות למחר״ ״תמיד יש לי אנרגיות״ אמרתי בחיוך , הוא התכופף ונישק את המצח שלי וליטף ברכות את ראשי כשהביט בעיניי , הייתי לחוץ , תשתחרר לואי. זה נורמלי , למה אני מסרב לחיות ככה ?! ״לילה טוב בייב״ לחש והסתכלתי עליו הולך לדלת ויוצא מהחדר. פלטתי נשימה ועצמתי את עיניי , כאילו כל הלחץ נעלם. אולי פחדתי להרגיש משהו ? אולי פחדתי לעשות מה שכולם עושים , אני רק רוצה להפסיק לחשוב על העבר. חייתי בפאקינג יער , עכשיו אני לא... אני צריך להראות לעצמי שדברים השתנו. אז הנה... מחר אצא עם ג׳ק למקום המסתורי ואהנה , מה עוד יכול להיות גרוע בבחור לוהט ונחמד ? לא אלך איתו רחוק- אני מאוד מקווה שהאוכל יהיה טעים ! לפתע דלת חדרי נפתחה ולבי החסיר פעימה כשראיתי שזה הארי. כרגיל מסתובב בבית עם בוקסר בלבד וזה היה כה סקסי על גופו הרחב. ״אותך לא ראיתי כל היום...״ אמרתי בשקט , התיישבתי והסתכלתי עליו בבלבול ״מי הזונה שיצא הרגע מהחדר שלך ?״ שאל בלי להביט בעיניי , קולו היה מאופק ורגוע. חייכתי וחשתי את לבי פועם בחוזקה ״זה ג׳ק״ אמרתי , נשענתי אחורה עם ידיי והסתכלתי עליו בחצי מבט , הוא בחן אותי אבל משום מה לא התקרב , זה היה טוב בשבילי , אני לא רוצה להתמודד איתו עכשיו... אני נכנע מולו. ״ג׳ק ?״ שאל וזקף גבה ״למה אתה שואל הארי ?״ שאלתי ישירות ובלעתי רוק , הוא העביר את ידו בשיערו ופלט אנחה ״לא ידעתי שאתה יוצא עם מישהו״ אמר ולבי התכווץ ״לא אכפת לי , פשוט אני לא אהיה הבחור שאיתו אתה בוגד במישהו.״ ״בוגד ?״ גיחכתי וגלגלתי את עיניי ״לא עשינו דבר״ ״אם לא היו מפריעים לנו אז לא היית מונע ממני לשכב איתך. אתה יודע את זה.״ אמר בארסיות. שפתיי נפרדו בכדי שאוכל לומר משהו אך המילים נתקעו בגרוני. לא הייתי בטוח אם הוא צודק... עד כמה רחוק הייתי מוכן ללכת איתו ? ״תצא מפה״ פלטתי בשקט והסטתי את מבטי. ״זה מה שהתכוונתי לעשות״ פלט בנשימה מעט מתנשאת. הוא יצא מהחדר וסגר אחריו את הדלת. נפלתי למיטה בשכיבה והסתכלתי לתקרה מלא מחשבות. עד כמה רחוק הייתי מוכן ללכת איתו ? עצמתי את עיניי ונזכרתי בקול העמוק והמרגיע שלו , במגע הרך שלו ובדרך שלא הצלחתי להרפות... הוא מכניע אותי , הוא היחידי שיכול לעשות את זה. אבל זה הרגיש נכון... זה לא טוב. אני לא בוגד , אני נאמן. נאמנות זה הדבר החשוב ביותר בשבילי , אני לא יכול לבלות עם ג׳ק ואז להיות אצל הארי. הארי הוא שום דבר... אסור לי להתקרב יותר מדי. אני צריך להתקלח , אני מקווה שהמים ישטפו את כל הדאגות שלי כי בכנות נמאס לי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
