הייתי חייב להתארגן לפגישה. אולי אני לוקח את זה רחוק אבל אני סקרן , ועכשיו אפגש עם בת זוגו של אחד מהנרצחים. אשאל שאלות שיובילו אותי לתשובות שאני מחפש. אני לא מפחד להיות חוצפן , אני רק מקווה שהיא לא תתחיל לבכות כמו ילדה קטנה. עמדתי ממול המראה וסידרתי את החולצה , היא תחשוב שאני מהמשטרה כך שניסיתי להיראות בוגר יותר , אספתי את שיערי ושמתי ג׳ל בשיער שייראה מבריק , זה דוחה. הסתובבתי לצאת מהחדר וקיוויתי לא להיתקל באמא או אבא. כשיצאתי בסלון היה רק לואי שצופה בערוץ הטבע , איזה בן אדם לעזעזל אוהב את ערוץ הטבע ? גלגלתי את עיניי ממנו והמשכתי לדלת ״לאן אתה הולך ?״ לפתע הוא קם , הסתכלתי עליו ולבי החסיר פעימה , הוא צעד אליי וקפאתי במקומי , מה אם הוא הרוצח ? אני יודע שאני תמיד מהסס לגבי זה אבל מיהו הבחור שהיה איתו היום בספסל ? עם כמה בחורים לעזעזל הוא מתראה ? בחנתי אותו ועיניו היו חודרניות וסקרניות , אני לא סומך עליו. ״להסתובב״ אמרתי כתירוץ והוא עיקם את ראשי והביט בי כאילו ידע שאני משקר. ״זה לא ממש עניינך לואי...״ ״אני רוצה להצטרף״ אמר ועקף אותי לדלת כאילו ושום דבר שאגיד לא ישנה את זה. ״לא אתה לא פאקינג מצטרף״ אמרתי ויצאתי אחריו , הוא חיכה לי ורק שהגעתי אליו הוא צעד לידי , הוא לא שמע אותו ? נאנחתי ועצרתי. ״אתה לא יכול להצטרף.״ הוא סיבב את מבטו אליי באיטיות ״אולי אתה הרוצח מבנינו אם אתה יוצא מהבית ככה ולא מספר לאן״ אמר בגלגול עיניים ״לעזעזל לואי אין שום רוצח״ אמרתי מיד מתוך כעס ״אל תבוא איתי-״ ״ברור שאני בא , אז לאן אנחנו הולכים ?״ שאל והמשיך ללכת. נשכתי חזק את שפתיי והידקתי את כפות ידיי , הלכתי אחריו ללא ברירה וחשבתי האם אני יכול לסמוך עליו בקשר לזה. בכנות זה חרא להיות בסיטואציה לבד , אני לא משוכנע שהוא רוצח , אבא לא היה נותן לו להיות בביתנו אם כן. אבל הוא כלכך מסתורי... אחרי הכל גם אני ככה , לא ? הוא פשוט נחת משום מקום , לא מספר דבר. הסתכלתי עליו ושיערו הסתיר את עיניו מהזווית שלי ״אני חוקר״ לבסוף אמרתי ולא ידעתי אם התחרטתי על כך. הוא הרים את עיניו הקורנות אליי וזקף את גבותיו ״בלילה ? תראה מה השעה״ אמר בחצי חיוך ״מה אתה חוקר ?״ ״אישה״ אמרתי בפשטות , הוא לא צריך לדעת כל דבר. ״למה ?״ שאל. הסתכלתי עליו וכרגע התחרטתי ששיתפתי אותו בזה , אולי זה לא היה רעיון טוב. ״אנשים נרצחים בעיר הזאת ללא סיבה״ אמרתי ״לא חשבתי שזה מטריד אותך , אתה הרי נראה כלכך עסוק בעצמך״ אמר ובחן אותי במעט זלזול , גלגלתי את עיניי והידקתי את שפתיי. ״תשתוק״ פלטתי , הוא הסיט את מבטו ממני ורציתי לומר משהו בשביל להביט שוב בזוג עיניו אך זה מטופש מדי. ״פעם היית כלכך קרוב למישהו ואז פתאום רק רצית להתרחק ?״ לפתע שאל בשקט ולא הסתכל עליי , לבי החסיר פעימה ושפתיי נפרדו ״כאילו... מישהו שהיית בטוח שתכיר לנצח , נצח... זה מילה גדולה״ ״כן״ השבתי בשקט והוא הסתכל עליי. לבי פעם בחוזקה דמי בער בעורקיי , אני חושב שזה קורה לכולם. ״הנצח הוא לא קיים-״ ״אולי בשבילך לא , אתה מפלצת אדם חלש״ קטע אותי וצמצמתי את גבותיי , מפלצת אדם. הוא מוזר. ״אני צוחק הארי״ אמר כשהבחין במבט שלי , חייכתי והורדתי את ראשי. הסתכלתי אם אנחנו מתקרבים לאיזור של הבחורה. ״מי אכזב אותך ?״ שאלתי בסקרנות ״חבר ישן...״ מלמל בלי להסתכל עליי , כאילו מנסה להתחמק. הוא מדבר על הבחור שהיה איתו בספסל היום ? לא אשאל. ״הארי ?״ ״מה ?״ שאלתי והוא הסתכל עליי ״רובין לא מפסיק להטריד אותי לגביך , ובכן כל היום הוא תוקף אותי במילים , מספר ששכבתם היום בעבודה שלך...״ אמר בגיחוך והסתכל עמוק לתוך עיניי , חיוך נמרח על שפתיי , רוב אמר לו דבר כזה ? לא שכבתי עם רוב. הוא היה היום בעבודה אצלי אבל די התעלמתי ממנו , גם מרדית חושבת שאני צריך לעבור הלאה ואני מסכים איתה. ״זה מצחיק , נכון ?״ הוא שאל ונתן לזרוע שלי מכה קטנה עם המרפק שלו , הוא מנסה לשמוע אותי אומר שזה לא קרה , אני יכול לראות את זה. ״אני מתכוון באמצע העבודה זה מטורף , ששכבתם ? רובין לא נראה כלכך טוב , אני משוכנע שגדלה לו שיערה לבנה במצח , זה לא מושך. אין לו ישבן סקסי כמו שלי ו-״ ״בחייך לואי״ קטעתי אותו בחצי חיוך גאה והוא נראה מעט נבוך ״מ-מה ?״ שאל וגירד וראשו ״אל תקטע אותי אנחנו מדברים , שיחה רגילה עם נושא רגיל.״ משך בכתפיו. ״אתה כלכך מקנא״ אמרתי והוא נתן לכתפי מכה וגלגל את עיניו ״ממש לא״ הדגיש ולא הסתכל עליי ״למה שאקנא ?״ ״תגיד לי אתה״ אמרתי והוא גלגל את עיניו אליי ״אל תתחכם הארי. זה לא ענייני , אתם יחד או משהו , שיהיה...״ מלמל , חייכתי והתבוננתי בו אך הוא לא הצליח להסתכל עליי ולהתעשת על עצמו , נאנחתי בשקט. ״לא שכבתי איתו״ אמרתי והוא מיד הסתכל עליי ״הו... אני ידעתי. זאת אומרת , לא אכפת לי גם אבל ברור שהבן זונה הזה שיקר בשביל- ובכן אני לא יודע למה... נהיה חם פה ? אני מקווה שלאישה יש מכונה מקררת בבית.״ הוא דיבר במהירות. חייכתי ולבי פעם בחוזקה , אני לא זוכר מתי פשוט חייכתי מלשמוע מישהו מדבר ומתי הסתכלתי כך על מישהו , לואי הוא בהחלט טיפוס מעניין. ״מזגן״ אמרתי והוא הנהן ״מזגן , כן זה״ אמר והצביע. עצרתי ממול הבית והסתכלתי עליו , הוא נראה קצת מהסס. ״חשבתי שאתה לא פוחד משום דבר״ אמרתי והוא גיחך ״אני לא״ אמר בביטחון. צעדנו לדלת ודפקתי בה שלוש פעמים ״כשתגלה מי עשה את כל זה , מה אתה מתכוון לעשות ?״ הוא שאל. ״צדק״ השבתי. היה שקט מוזר בינינו והוא הסתכל לתוך עיניי וגבה אחת שלו מורמת. ״לעזעזל... כשדמיינתי את עצמי אומר צדק בראשי זה נשמע טוב יותר אבל כרגע נשמעתי אידיוט.״ ״כן״ הסכים והנהן ״נסגיר את הבן זונה הזה״ אמרתי במשיכת כתפיים קלה ״זה נשמע טוב יותר״ אמר בשקט ובדיוק הדלת נפתחה. עמדה בחורה עם שיער שחור וחלק , שמלה פשוטה ושחורה וחיוך רך ותמים. ״ריאן סטיילס , חוקר המשטרה״ הצגתי את עצמי והושטתי את ידי והיא לחצה אותה , הבחנתי בלואי שמסתכל עליי מהצד. רק שלא יהרוס את זה. ״ריאן שתיים , עוזר חוקר״ לואי אמר , עצמתי את עיניי בתסכול לפני שהסתכלתי עליו , הוא צוחק איתי ?! ״שתיכם ריאן ?״ היא צחקקה ״כן״ אמרתי בחיוך מאולץ ״בואו כנסו״ אמרה ופתחה את הדלת לרווחה. נכנסנו וביתה היה די קטן , היא נראית צעירה מדי מכדי לגור לבד. ״הרבה זמן לא העליתי את הנושא אז תסלחו לי אם אהיה רגשנית...״ ״זה בסדר״ אמרתי והתיישבתי בספה ולואי לידי , היא ישבה מולנו בכיסא ונראיתה ממתינה. ״תוכלי לספר לנו קצת על פול ?״ ״ידעתי עליו הכל , הכרתי אותו כמו שאני מכירה את כף היד שלי , הוא היה אדם טוב. לא התעסק עם אנשים רעים ולא פשע״ אמרה ובלעה רוק ״זה לא הגיע לו... תמיד אמרנו כשנסיים את הקולג׳ נהיה יחד לשארית חיינו״ היא אמרה ואז היה לה חיוך עצוב והיא מחתה את דמעתה. ״מי שעשה את זה מוכרח לשלם״ ״אני מסכים איתך״ אמרתי בשקט. ״תוכלי לספר לנו איפה היית כשזה קרה ?״ ״בבית. אמו הייתה חולה אז הוא הלך לבקר אותה אבל לא חזר , בוקר אחר כך הודיעו שמצאו את גופתו ביער.״ סיפרה ודמעות בעיניה , הנהנתי בהבנה. ״חקרתם על זה כבר , הסתכלתם בטלפון שלו ולא מצאתם דבר אז למה אתם עושים את החקירה שוב ?״ שאלה. ״לוודא שלא פספסנו דבר״ לואי אמר והנהנתי. ״את בטוחה שהוא הלך לאמו באותו הערב ?״ לואי שאל ״כן , אפילו דיברתי איתה״ אמרה ״מה אם היה לו משהו לעשות לפני-״ ״איך אתה מעז לרמוז שאני משקרת ?!״ היא התפרצה על לואי ״אחרי הכל את לא היית איתו שם , את לא יכולה לדעת מה קרה.״ אמר. היה שקט והיא הסתכלה עליו בכעס ואז קמה , יופי לואי , הרסת את זה... ״תעופו מהבית שלי !״ היא צעקה והצביעה על הדלת , לואי קם והלך בלי לחכות , מה אם זו הייתה התוכנית שלו מההתחלה ? למנוע ממני לגלות עובדות ? ״אני מצטער , אני משתתף בצערך״ אמרתי בשקט לפני שיצאתי מהבית והיא טרקה את הדלת. הסתכלתי על לואי שהיה עם מבט קודר ועצבני ״מה לעזעזל הבעיה איתך ?!״ ״ואני חשבתי שאתה חכם יותר״ אמר בגלגול עיניים , הלכנו חזרה לכיוון הבית. ״על מה אתה מדבר ?״ שאלתי ״החוקרים של המשטרה היו פה בעבר , אז מה כבר תכננת לעשות ? לבקר כל חבר של נרצח ולגלות דברים לא חשובים ?״ שאל ״הארי למען השם אתה בן של שוטר״ ״מה זה קשור ?״ שאלתי ״אתה לא יכול פשוט ללכת לתחנת המשטרה ולגלות ?״ שאל ״זה לא עובד ככה. המידע בתוך תיקיות במחשב ודרוש סיסמא״ אמרתי והוא הסתכל עליי וזקף את גבותיו ״ותן לי לומר שוב , אתה בן של שוטר.״ אמר ואז חייך חצי חיוך ״תמצא את הסיסמא״ ״זה עבירה פלילית״ אמרתי ״גם זה ששיקרתי כרגע בנוגע לזהות שלי בשביל לחקור אזרחית חפה מפשע זו עבירה על החוק״ ״אני משתין על החוק״ הוא אמר וזה גרם לי לחייך ״אנסה לברר עם ריאן״ ״למה אתה חושב שאבא שלי יספר לך ?״ שאלתי ״מה הקשר שלך איתו ?״ ״אם להיות כנה , לא היה לי מושג מי הוא עד שנכנסתי לביתך. אני לא מכיר אותו״ אמר. ושוב שאלתי את עצמי , למה לעזעזל הוא שוהה בבית שלנו ? ״אני לא חושב שהוא יספר לך , אני הבן שלו , הוא יספר לי״ אמרתי ושמעתי שגיחך ״ואתם הרי כלכך קרובים בשביל שהוא יוכל לספר לך״ אמר ״תזדיין לואי , אתה זר בשבילו״ אמרתי והוא נאנח בכעס ״בסדר ! אז אף אחד לא יגלה דבר״ אמר וגלגל את עיניו , אני לא יודע אם אני בכלל יכול לסמוך עליו. ״אתה לא הולך לספר לו על מה שקרה עכשיו נכון ?״ שאלתי והוא הסתכל עליי עם חצי מבט ״תסמוך עליי״ אמר , אבל לא יכולתי. ״לא אגיד שזה קשור אליך״ ״אם הוא ידע שהשתמשתי בשם שלו בשביל לחקור מישהי הוא ישתגע״ אמרתי ״למה אתה לא קרוב אליו ?״ לפתע לואי שאל ולא ציפיתי שישאל את זה. ״זה אבא שלי״ אמרתי בשקט ״אני לא יודע למה , כל משפחה שונה... איך אתה ואבא שלך ?״ ״אתה יכול לכבד אותו לפחות״ אמר. הוא התעלם מהשאלה שלי , למה הוא מסתיר ? ״אתה מכבד את אבא שלך ?״ שאלתי והוא הסתכל לעיניי , מהמבט שלו ידעתי שלא אהב את השאלה. ״אין לי אבא״ אמר , לבי נחת ובלעתי רוק , הכוונה שהוא מת ? ״אבל זה לא משנה. אני חושב שאתה צריך לכבד את ההורים שלך יותר , תנסה״ ״עברתי את הגיל הזה-״ ״אל תהיה אידיוט״ הוא קטע אותי ״בשביל לכבד אתה לא צריך להיות בגיל מסויים , אידיוט...״ ״אין לי זין לזה״ פלטתי והוא נאנח בתסכול ״תכבד , למען אמא טבע תכבד הארי״ אמר. בחנתי אותו ונשימתי נעתקה בגרוני , כבוד נורא חשוב לו. הוא הסתכל עליי וחייך ״מה ?״ שאל ולבי פעם בחוזקה , אני לא שם לב בכלל שאני מביט בו כלכך הרבה. ״אני יכול לסמוך עליך בקשר לזה , נכון ?״ שאלתי ״כן , בהחלט״ השיב. ״כי אם לא נמצא תשובות מאבא שלי נחפש במקום אחר״ אמרתי , הוא הנהן. הגענו לבית וכשנכנסנו לא ראיתי את אבא או את אמא אז הנחתי שהם ישנים. ״חשבתי שתיקח אותי להרפתקאה״ אמר , חייכתי וסגרתי אחרינו את הדלת ״אני רוצה לראות דברים שלא ראיתי לפני״ ״כמו את הזין שלי ?״ שאלתי תוך כדי שהלכתי לחדר ושמעתי אותו צוחק מאחוריי ״בדיוק״ אמר בציניות , כשנכנסתי לחדר שלי הבחנתי שהוא נכנס איתי. ״לך לישון לואי״ אמרתי בשקט. הוא סגר את הדלת ונשען נגדה ״לא אצליח להירדם , אני יודע שפשוט אשכב במיטה ואביט בתקרה.״ אמר והסתכל עליי , עצרתי את עצמי מלהתקרב אליו כרגע , רציתי , לעזעזל כמה שרציתי. אבל נשארתי רחוק ממנו ורק הסתכלתי עליו , לא אשקר שכל חלקיק בגופי פעם מהתשוקה שהרגשתי כרגע , גם אם לא קרה כלום אני לא עומד בפני זה. הוא היה מפתה בלי לעשות דבר. להיות איתו לבד בחדר מיד הדליק את מערכותיי. זה מוכרח להיפסק , אני לא יכול להיכנע לזה. ״אני צריך לישון...״ אמרתי בלי להסתכל לעיניו , הסתובבתי להתיישב במיטה ואז הסתכלתי עליו ״אתה לא״ אמר בחיוך וצמצם את עיניו , הוא בא אליי וישב במיטה לידי ״למה אתה לא רוצה אותי פה ?״ ״זו הבעיה , אני רוצה״ אמרתי ולבי פעם כה חזק כשהתבוננתי בעיניו , הן היו כה תמימות , טבעתי בתוכן ואיבדתי את עצמי. ״ובגלל זה אתה לא צריך להיות פה...״ לחשתי כשהסתכלתי לשפתיו שהיו וורדרדות , שהשתוקקתי לחוש בהן כנגד שלי. ״ה-הארי״ הוא פלט ״ואם אני אחליט שאני רוצה להישאר ?״ שאל בהתחכמות וחייך. הוא התקרב והחליק את אצבעותיו לתוך שיערי , פלט נשימה רכה וחלשה מבין שפתיו. הסתכלתי עליו והתאווה פעמה בכל איבריי , דמי בער בעורקיי כאש רותחת ושרף אותי בדרך מענגת ומייגעת. הייתי חסר שליטה , עד כדי כך שלא הכרתי את עצמי עוד. הוא שפשף את אפו בשלי והשעין את המצח שלו כנגד שלי , עצמתי את עיניי ואחזתי בפניו הרכות , לא רציתי להיכנע לרגש אך לא היו בי הכוחות להילחם. ליטפתי עם אגודלי את הלחי שלו והוא פלט נשימה שחשתי בה על שפתיי , הכניעה המייסרת הזו הייתה חזקה ממני , לא חשבתי על דבר , לא הצלחתי. עם כל המתח שדחק מכל פינה וחנק אותי , הוא יכל להיות האוויר שיציל אותי. וכל מה שהייתי צריך כרגע זה הוא. ״בבקשה...״ הוא פלט בחולשה שרק חיזקה את הרצון הבוער בגופי , בטני התהפכה ונשימותיי היו חנוקות , נשכתי את שפתיי ונסוגתי לאחור , הייתי מוכרח. ״ל-לך לחדרך לואי.״ אמרתי והסתכלתי עליו , הוא הביט בי ונראה מבולבל , חלק בי רצה למחוק את מה שאמרתי ולנשק אותו עכשיו , אך השתקתי את החלק הזה. ״מה ?״ הוא שאל בשקט , הסטתי את מבטי ובזמן הזה הוא קם מהמיטה ויצא מהחדר בטריקת דלת. פלטתי נשימה ואחזתי בראשי , לא יכולתי לעשות את זה. ידעתי שזה לא יהיה חד פעמי כמו שהיה לי עם המון גברים , ידעתי שאם אקבל ממנו ארצה עוד , אלחם על זה ואכנע עד שזה ייהרוס אותי. אבל עכשיו כשנותרתי כך לבדי אבוד וחסר שליטה הייתה קיימת בי חרטה. וכל העניין הזה בלבל אותי יותר ויותר. לא יכולתי לתת לעצמי להיפתח שוב עד שזה ישבור אותי , ככה העולם עובד. יש זמן לאושר , והוא קצר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
