הצמדתי אותו לעץ מפחד שהוא יעשה משהו , אני מודה שעדיין היה בי פחד קטן ממפלצות האדם. לפתע הוא דחף אותי וגרם לי למעוד לאחור , הוא הסתכל עליי ועל נייל , שאמא טבע תעזור לי.
״מה לעזעזל אתם עושים ביער ?!״ שאל ועשה צעד אלינו באומץ , בחנתי אותו מלמטה עד למעלה בזלזול , זה לא עניינו. הסתכלתי על נייל שהסתכל עליו
״טיילנו״ נייל אמר. לפתע נשמע צליל מוזר מהמפלצת אדם הגבוה , לבי נחת ולקחתי צעד לאחור בהיסוס , אולי הייתי אמור לתקוף במקום להתרחק-
״מה ?״ הוא שאל והסתכל לנקודה באוויר בזמן שהצמיד משהו מרובע ללחי שלו , יכולתי לשמוע קול חלש ונבהלתי , לבי נחת ושפתי נחתה , התרכזתי בקול וזה בא מהדבר המרובע שאחז בו !
״נ-נייל״ לחשתי והתקרבתי לנייל בפחד
״מה ?״
״יש לו מפלצות אדם בתוך הקופסא... תשבור אותה״ לחשתי לו , אני מפחד שיתקפו אותי מכל הכיוונים , וכך למדתי לקח. כשאני מפחד אז אקריב את נייל , זה פותר לי המון.
״זה טלפון״ נייל לחש , על מה הוא מדבר ? מה זו המילה הזו ? אני לא רוצה ללכת למקומם של מפלצות האדם , אני מפחד , אני צריך שסאם יגן עליי. הוא צדק , אני לא יודע להילחם ואני תמיד זקוק להגנה ! בבקשה שהמצב לא עד כדי כך רע... נצטרך בסופו של דבר להתמודד מול קייל.
״כי אני עסוק !״ הגבוה צעק , כאילו הוא מתווכח עם מישהו. ״רוב , אתה יכול לעשות מה שפאקינג בא לך- טוב מאוד ! מה ?! לך תזדיין !״ הוא החזיר את המרובע לכיסו ונראה כועס , עם מי הוא דיבר ? ובכן אני בטוח שכל אחד היה מסכים איתי שמשהו נורא מוזר התרחש כאן. ״מה אתם מסתכלים ?!״
״תנמיך את הקול שלך״ אמרתי והוא עשה צעד שגרם ללבי להחסיר פעימה. הוא מנסה להיראות קשוח ?! אני שונא שמתגרים בי כך , אם מישהו מתקרב אני תוקף , לא כי אני רשע אלא כי אני מגן על עצמי. ״בוא נלך נייל...״ אמרתי ועברתי את הבחור הגבוה בכעס וגרמתי לכך שכתפי תתנגש בשלו , שיחררתי נשימה שהייתה תקועה בגרוני בלי שבכלל שמתי לב , אני לא באמת מלא אומץ כרגע , אני הולך לאיזורם כי נמשכתי לשם כרגע , רציתי לדעת מה כל הסיפור מאחוריהם. בנתיים הבחור הגבוה מותיר רושם שהם אטומים מבפנים.
״לאן אתם הולכים ?״ שמעתי את קולו הצרוד מאחוריי , תוקפני , תמיד תוקפני.
״לעיר... עשינו קצת ספורט ביער״ נייל ענה , גלגלתי את עיניי , איפה זה העיר ? אני תוהה לעצמי איך נראה המקום הזה. וכמובן שנייל הכיר , האכזבה שבי היית גדולה כמעט כמו כל עצי היער הרבים , הם מסתירים ממני המון... נייל מכיר את מקומם , הוא מדבר בסגנון שלהם. אז כך הם השיגו בגדים כשנקרעו להם הישנים ? ממפלצות האדם ? למה הם לא נתנו לי להצטרף אליהם ? אני מרגיש טיפש ותמים... למה אף פעם לא עקבתי אחריהם ?
״קצת ספורט ביער ?״ הגבוה שאל. ספורט ? ובכן שברתי לנייל את הזרוע מוקדם יותר , זה בטח פיתח לי מספר שרירים חדשים.
״אני רוצה להשתתף במרתון הריצה השנה״ נייל אמר , עצמתי את עיניי בכעס והידקתי את כפות ידיי , לא היה לי מושג על מה הוא מדבר. זעמתי , כמו אש שבערה בגופי ועוד רגע תגרום לפיצוץ , אבל החזקתי את עצמי. ״מה שמך ?״ נייל שאל.
״הארי״ הבחור אמר , בלעתי רוק , ובכן זה הארי. עצרתי כשהבחנתי במבנים מרוחקים , לבי החל לדהור בפחד , לא העזתי להתקרב , שאני שונא משהו אני רק מתרחק וזה חסר עניין בעיניי.
״לואי מה קרה ?״ נייל שאל ״למה נעצרת ?״
״תסתום את הפה שלך נייל״ פלטתי בכעס , הוא מעמיד פנים כמו חרא , הוא מתחנף למפלצות האדם האלה וזה דוחה אותי. הוא יודע למה אני מפחד , אני בטוח שהוא מסוגל כרגע לשמוע את פעימות לבי החזקות ולזהות את הפחד שלי.
״לואי...״ נייל התקרב ושהניח את ידו בכתפי לקחתי צעד קדימה בשביל להתרחק , ניסיתי להירגע , ניסיתי להיות אופטימי.
״אני ממהר-״
״רגע הארי״ נייל קטע אותו ״לואי יכול לבוא איתך ?״
גלגלתי את עיניי. אני אמור עכשיו ללכת עם הארי הזה כי נייל מחליט כך , הוא ידע שהוא בנו של ריאן. אפילו את זה הוא ידע ! וריאן שתפס אותי והכניס אותי לכלוב ההוא הוא ידע מי אני , ואני היחידי שלא הבנתי כלום.
״בשביל מה לעזעזל הוא אמור לבוא איתי ?!״ הארי שאל , נראה שעוד מישהו פה מלבדי לא מבין כלום.
״ל-לא , לא איתך״ נייל אמר , לא הסתכלתי עליהם , רק בהיתי במבנים המרובעים של מפלצות האדם. ״קח אותו לתחנת המשטרה לאביך , יש להם עניין לא פתור.״ נייל אמר. אני מרגיש שהוא מפקיר אותי , מה אם הם מנסים להיפטר ממני ?
״זה בדרך שלי , בסדר״ הארי אמר
״להתראות לואי״ נייל קרא בזמן שצעד , שיילך להזדווג. הארי החל לצעוד וללא ברירה הלכתי איתו , הסתכלתי עליו , שיערו די ארוך , המבט שלו זועף בדיוק כמו הפעם הראשונה שראיתי אותו , טיפוסים כמוהו לא מטרידים אותי. בחנתי את זרועותיו הרחבות שנעו בכל צעד , רציתי להיות מוכן למקרה שהוא יתקוף , אני לא סומך עליך. אם יינסה להתקרב אליי אשבור את זרועו וארוץ חזרה ליער , ואם לא תהיה לי ברירה אתן לקייל לחסל אותי.
״תפסיק להסתכל עליי״ לפתע אמר וכשהביט בי לבי נדם לשנייה , היה לו משהו אפל בעיניים שהרתיע אותי אך בכל זאת לא הסטתי את מבטי
״אני שומר שלא תתקוף״ אמרתי
״אנחנו לא בסרט פעולה מזויין...״ מלמל , הוא גלגל את עיניו ״מה הסיבה שאתה מחפש את אבא שלי ?״
״מה לך אכפת ?״ שאלתי , לפתע הוא נעצר ונשם מאפו , הסתכל עליי במבטו הקשוח
״אם תתעסק איתו אני נשבע לך שאפרק לך את הצורה״ איים , לא הייתי מודע ליכולותיו , לא ידעתי אם יש לו כוח מיוחד , חייב להיות משהו אחר במפלצות האדם האלה...
״ואם תתקרב אליי אני אכסח לך את הצורה״ אמרתי באומץ ועצרתי מולו , לבי פעם בחוזקה , עיניו היו נראות מלאות באופל , כאילו משהו רע ומפחיד עוטף אותו ובלתי ניתן לראות את זה , הוא לא נראה נחמד.
״אל תנסה אותי...״ פלט והסתובב להמשיך ללכת , הוא לא איום עבורי. כן הוא גבוה יותר וגופו נראה חזק יותר , אבל אני מאמין ביכולותיי , אני יודע למה אני מסוגל. המשכתי ללכת גם. הסתכלתי עליו לשנייה והסטתי את מבטי , היה מתח באוויר שחנק אותי , יצרנו בינינו אווירה מתוחה , כאילו בין רגע הפכנו ליריבים. יכולתי לראות מזווית העין שהוא הסתכל עליי אך מיהר להסתכל לכיוון השני , בלעתי רוק וניסיתי להירגע , הייתי לחוץ. הגענו כבר לאיזור שלהם בו הקרקע הייתה בנויה מאבנים מסודרות , היו אורות שלא באו מהירח וזה היה מוזר. הלכתי אחריו וקצת פחדתי , אני לא מכיר את זה , הסתכלתי מסביב והיה המון דברים שלא יכולתי לזהות , הייתי מבולבל ומלא מחשבות , כאילו אני משתגע. היה פה די ריק , אני חושב כי זה בקרבת היער... זה כאילו הם ניסו להתרחק מהיער כמה שאפשר. אתגעגע להתעורר ולשמוע את שריקת הציפורים , אתגעגע לטפס על העצים ולרוץ ביניהם , לרדוף אחר חיות כמשחק , לאיך שכפות רגליי דורכות על הבוץ. אני לא רוצה ללכת. מחר אצטרך לחזור ליער בגלל הירח המלא , אולי אשאר ביער. הסתכלתי על הארי שהיה שקט , גופי התכווץ בלחץ ומיהרתי להסיט את מבטי. לא רציתי לדבר אליו , הוא נראה לי אידיוט לגמרי והגישה שלו לא מוצאת חן בעיניי. אמתין עד שסאם ישוב ויאמר שמצא מקום חדש שנשהה בו , אני בטוח שהוא ישוב במהרה כמו תמיד. לפתע ראיתי מישהו הולך מולנו והלב שלי דפק חזק מלחץ , התרכזתי בכוחי אך הוא רק המשיך ללכת ועבר אותנו. סיבבתי את ראשי , הוא לא הסתכל עלינו בכלל. הבחנתי בזה שהארי מסתכל עליי כאילו התנהגתי מוזר כרגע. זקפתי את גבותיי בבלבול והוא גלגל את עיניו לכיוון אחר , כן , אל תביט הנה מפלצת אדם. משום מה הקרקע הייתה מוזרה , הייתה נמוכה יותר בכיוון אחד ואנחנו הלכנו על הצד הגבוה של הקרקע. קפצתי בבהלה כשהארי הוציא שוב את הדבר המרובע מכיסו , הוא לחץ עליו ואז הצמיד ללחי. ללא ספק השתגע...
״אבא אני בדרך לתחנת המשטרה , אתה נמצא שם ?״ הארי שאל , רגע... הוא פנה לאביו , יכול להיות שהם מדברים דרך המרובע הזה ממרחקים ? מה זה ? ״אז מישהו אמר שיש לכם עניינים לא פתורים או משהו אז אני מביא אותו אליך...״ אמר , לפתע הסתכל עליי בבלבול ״מה אמרת ששמך ?״
״אל תתנשא״ פלטתי , הוא ידע מה השם שלי ואני מוכן להקריב יד ימין של חזיר בר על זה.
״לואי אני חושב״ אמר , גלגלתי את עיניי , הוא ידע הוא סתם התנשא עכשיו. ״למה ?״ שאל והסתכל עליי במבטו הזועם ״אבא אני לא בכיוון של הבית בכלל- לא ! אבא אתה לא מקשיב לי״ הוא גלגל את עיניו והעביר את אצבעותיו בשיערו שנראה רך למרבה ההפתעה , בצורה נורא מוזרה רציתי להרגיש את שיערו. ״אם אתה בא לקחת אותי.״
״לעזעזל...״ פלטתי ובחנתי את הסביבה , נראה שהם לא יפסיקו להתווכח.
״אז אנחנו נחכה ליד בית הספר הקרוב״ הארי אמר , לפתע גלגל את עיניו והחזיר את הדבר המרובע לכיס. הוא סימן לי לבוא והלכנו על קרקע שעליה מצוייר פסים לבנים , המקום שלהם נראה כמו משחק , משהו פה מסודר בצורה מושלמת. גם יש עמודים שמחליפים צבעים בין ירוק לאדום , עברתי אחריו בזמן שזה היה על אדום , צבע של דם. זה רמז לאוכל ? הלכתי אחריו בלי לומר מילה , אדבר עם ריאן והוא בטח יסביר לי. אז כשהוא תפס אותי הוא ידע מי אני , נהדר , אני נותן לכולם לעבוד עליי. הוא נעצר ועצרתי גם , השפלתי את ראשי והידקתי את כפות ידיי חזק עד שיכולתי להרגיש את ציפורניי חודרות מעט לתוך העור שלי ושיחררתי , הרגשתי את זה מתרפא באיטיות. הייתי מוכן לבלתי צפוי.
