הסתכלתי על ריאן כל הארוחה ונראה שהוא הבין שמשהו חריג קרה. היה מוזר לי שבארוחת הערב הזו הארי לא נמצא ואני כן... בכל זאת , זה המשפחה שלו ולא שלי. נראה שהם די רגילים להיעדרותו וזה לא מפריע להם. אני בטוח שכן מפריע להם בעצם , הם רוצים שהוא יהיה מסודר ובוגר ולא יעשה שטויות. אכלתי מהפסטה והסתכלתי על ריאן שוב , הם נורא שקטים וזה מרגיש קצת מביך. אולי הם לא חשים בנוח לדבר מולי , אני לא יודע... הסתכלתי על הדלת , ממש מאוחר. רציתי ללכת ליער ולהתנדנד קצת בזמן שאני בוהה בירח , אני לא רוצה להרגיש נרדף יותר וחסר הגנה , מה קייל רוצה ממני ? הוא זה ששולח את כולם. אני לא יודע על מה המלחמה הזאת ולמה זה קורה , אני מרגיש מנותק מהאמת , מהמציאות , לכן אני לא מחפש אותה. מה אם אתן להם לתפוס אותי ? מה יועיל להם להרוג מישהו ? אני חייתי ביער ונלחמתי מדי פעם אך לעולם לא הרגתי מישהו חוץ מחיה שתספק לי כמזון. אני מתחרט שלא עזבתי עם ליאה , היא הבטיחה לי התחלה חדשה , היא אמרה שאין דבר רע מחוץ ליער ולא האמנתי לה ! מה סאם עשה לי ? מה אם הוא שמר עליי בשביל מטרה אישית ? אני לא יודע מי חבר ומי אוייב. אני אפילו לא יודע אם לספר לריאן כי אני לא יודע עד כמה אוכל לבטוח בו. אולי אפסיק לשאול ואחפש את התשובות בעצמי. אן קמה ולקחה את הצלחת שלה לכיור , התבוננתי בה וחיכיתי שתלך ותשאיר אותי לבד עם ריאן. היא שטפה את הצלחת וזה הרגיש שייקח נצח , מפלצות האדם מקפידים על ניקיון. ריאן הסתכל עליי במבט שואל והשפלתי את מבטי. ״אני עולה לישון , לילה טוב מותק״ אן אמרה בלחש לריאן ונישקה את שפתיו לפני שהמשיכה לחדרים , הסתכלתי עליה הולכת עד שנכנסה למסדרון ולא יכולתי לראותה. כששמעתי דלת נסגרת הסתכלתי על ריאן ״מה קרה ?״ שאל מיד , הוא הבין לבדו שיש פה בעיה. ״משהו בעבודה ? לא שברת לעוד מישהו זרוע נכון ?״ ״הותקפתי״ אמרתי בשקט בלי להסתכל לעיניו , הרגשתי מושפל ופחדן. לא עשיתי דבר כשהיא נעצה את הסכין בבטני , רק עמדתי בלי לזוז... פחדתי לעורר תשומת לב. ״מה ?!״ שאל במהירות וקם אליי ״מתי ?!״ ״בעבודה״ גירדתי בעורפי ועדיין לא הסתכלתי לעיניו ״מישהי דקרה את בטני-״ ״אתה בסדר ?״ שאל ״כן , התרפאתי״ אמרתי ״למה הם בעקבותיי ?״ שאלתי והפעם הסתכלתי עליו. ״זה מלחמה , אני לא יודע בדיוק אבל אתה מוכרח להיות מוגן. מה היא אמרה ? היא הייתה כמוך או אנושית ? מה השם שלה-״ ״אני לא יודע !״ קטעתי אותו ופלטתי נשימה לשקט המותח ״אתה מלחיץ אותי עם כל השאלות״ ״אני דואג , בסדר ?״ הניח את ידו על כתפי וזה גרם לי להסתכל עליו ״אני מוכרח לדעת.״ ״אני לא חושב שהיא הייתה אנושית״ אמרתי בשקט והרגשתי את גרוני מתכווץ ״מה אני אעשה ?!״ ״אתה מוגן פה , אני מבטיח לך״ אמר בשקט והנהנתי לדבריו אבל לא באמת הרגשתי מוגן , הוא רק מפלצת אדם פשוט , הוא לא יכול להתגבר על איש זאב. ״היא אמרה משהו ?״ אחרי היסוסים הנדתי את ראשי בשלילה , לא רציתי לספק להם מידע כי בסוף אני אהיה מי שלא יידע כלום. היא ביקשה חופש. ״היא לא אמרה דבר , רק איימה שיהרגו אותי או משהו אני לא זוכר...״ קולי דעך. ״כרגע אני חושב שמוטב שתלך לישון״ אמר בשקט ״אני לא עייף...״ מלמלתי , שלחתי לו חיוך בשביל להרגיע אותו ״לך לישון ריאן , זה בסדר.״ ״כן , אני אטפל בזה״ אמר והנהנתי בזמן שצפיתי בו הולך למסדרון עד שנעלם ושמעתי את דלת חדרו נסגרת. נאנחתי בעיניים עצומות והנחתי את ראשי על השולחן בתסכול. אני מודה שפחדתי... הם יודעים איפה אני עובד אז בטח הם יודעים גם איפה אני נמצא. הם מטורפים , חסרי מצפון ורגש. לעולם לא פגעתי בהם , נלחמתי כי הם פשוט באו ותקפו אותי. עכשיו אני מרגיש כה לבד. אני לא מאמין ריאן וסאם ישמרו עליי בשביל להציל אותי , יש משהו מאחוריי זה אני לא אידיוט. חוץ מישבן מדהים וחוכמה עצומה אין בי משהו מיוחד. מה הם מסתירים ממני ? נייל לעולם לא ייספר. עכשיו אני חושב על כל הפעמים שהוא פתאום הופיע ביער והיה אומר שהוא סתם הסתובב. סאם כל יום פיצל אותנו ונתן לנו משימה למצוא אותו... ״אידיוט.״ לחשתי לעצמי ועצמתי חזק את עיניי , הכעס בער בעורקיי וגרם לי לסגור את כפות ידיי לאגרוף הדוק עד שחשתי בציפורניי ננעצות בבשרי והרפיתי. הוא פיצל אותנו בשביל שהוא ונייל ילכו בלי שאחשוד , עכשיו אני יכול להבין איך זה שנייל בקושי אכל והוא לא היה רעב , השיער שלו גם היה משתנה , הוא היה מקצר ואמר לי שבעזרת מספריים עשה לעצמו. המספריים שביער זה מפה ? מפלצת אדם יצר את זה ? איך לעזעזל הם עשו דבר חולני כזה ?! למה לא הקשבתי לליאה ?! היא רצתה בטובתי. תהיתי היכן היא עכשיו. יכולתי לגדול פה ולהשכיל במקום לפחד שיהרגו אותי , יכולתי להיות בלוקג׳ של החכמים עם הישבנים היפים , יכולתי לפתח חיי חברה טובים יותר. אני לא מכיר אף אחד. יכל להיות לי חבר לוהט וגבוה וקשוח , כשיצרתי לעצמי את התמונה בראש משום מה ראיתי את הארי האידיוט והחושב את עצמו לקשוח. זה בגלל המתח המיני , הנחש שלי מעביר אותו למוח שלי. אידיוט... הייתי מעדיף לגדול רגיל ולאכול מגוון של מאכלים , ללבוש כל יום בגד שונה ולהתקלח עם שמפו מאדים העיניים. ריאן אמר שזה לשיער אז שמתי בגבות וזה הגיע לעין... לא אעשה זאת שוב. יש פה אנשים שונים , כל אחד עם סיפור חיים אחר , מה הסיפור חיים שלי ? שגדלתי ביער ללא דבר ? זה לא נורמלי ! מדוע אהבתי את זה ? לא ידעתי מה יש מעבר. אני רוצה סיפור מעניין משלי , אני רוצה לספר אותו ולהעניק השראה , עברתי דברים , אני רוצה לסיים אותו ולומר שניצחתי , שאני מאושר. ריאן אומר שלא הכל כמו בסרטים , שסרטים לא אמיתיים. לפתע שמעתי את הדלת נפתחת ולבי נחת בזמן שגופי קפץ ומיד הרמתי את המזלג שהייה בצלחת אך כשראיתי שזה הארי פלטתי נשימה והנחתי את זה , הוא לא מהווה סכנה. ״תראו מי פה...״ מלמל , גלגלתי את עיניי בלי להביט בו , זה לא עוד אחד מהלילות שאכנס לחדרו ולהעמיד פנים שאני רוצה מגבת אבל זה יסתיים בקרב נחשים מתחת לבוקסרים. הוא צעד בחיוך וצחק , אני חושב שהוא שתה. ״הזונה הקטנה שלי״ ״אני אפילו לא אטרח לסטור לך...״ מלמלתי בעייפות והסתכלתי עליו , הוא צעד לעברי ולבי פעם בחוזקה , הסטתי את מבטי וחשתי איך נשימותיי נעשו דחוסות בריאותיי , קרסתי בפנים. הוא ישב בכיסא לידי והסתכל עליי שעיניו חצי סגורות , הוא מבזבז את זמנו... למה הוא נוגע במשהו שיזיק לו ? ״למה אתה יושב על הכיסא ?״ שאל ״ולא על הזין שלי ?״ סטרתי לו בחוזקה עד שפניו הוסטו הצידה , הוא הסתכל עליי חזרה ולבי התכווץ. ״כבוד.״ לחשתי. ״הסטירה הזאת איפסה אותי...״ מלמל והעביר את אצבעותיו בשיערו ״אשמח לתת לך נוספת״ אמרתי והוא חייך , הסתכל עליי ״מה אתה רוצה ? מוזר שלא חזרת עם רובין החרא״ ״אל תקלל אותו״ אמר ונראה רציני , הסטתי את מבטי ובלעתי רוק. הרגשתי איך עיניו בוחנות אותי וזה גרם ללחץ בכל גופי , רגליי מעט רעדו והידקתי את כפות ידיי ״תמיד תהיתי לעצמי למה יש לך את הצלקת הזאת בצוואר.״ ״זה לא עניינך״ אמרתי במהירות והנחתי את ידי על הצוואר. הסתכלתי עליו והוא היה כה רגוע ושקט , לפני רגע הוא נראה שיכור ועכשיו הוא נראה רגיל. ״אתה יושב פה לבד״ אמר את מה שראה , הוא הידק את שפתיו וששיחרר הן נראו כה תפוחות ורכות ובטני התכווצה מלהביט בהן. ״מה קרה ?״ ״אני בסדר״ אמרתי בחיוך מאולץ בשביל שיניח לי. ״אתה לא...״ גיחך והסתכל למטה לפני שהסתכל לעיניי שוב והחיוך ירד לו. ״אני מסתכל לתוך עיניך ורואה דבר אחר מבסדר.״ ״אני-״ עצרתי והרגשתי את הגוש החונק בגרוני ואת לבי מתכווץ ״אותו סיפור מאתמול על בני זונות מאכזבים ?״ שאל בגלגול עיניים , לבי החסיר פעימה ״גם״ אמרתי והשפלתי את ראשי , לא אהבתי להראות חולשה. למה הוא לא מקלל ונכנס לחדר שלו כמו שהיה עושה בהתחלה ? ״אני מרגיש לבד״ ״לבד ?״ שאל וצמצם את גבותיו , הוא לא יבין. ״לא משהו שארצה לשתף אותך בו״ אמרתי בכנות והוא ניתק קשר עין ״אתה מקשיב לי בשביל להעלות את הסיכויים שלך לזווג אותי״ ״בחייך , אני לא עד כדי כך שטחי״ אמר בקול עדין ורך ״אתה כן. אתה אידיוט , אין בך שום תוכן. אני מתכוון מה לעזעזל שווה בפרסום ובלהיות מוכר לאנשים שלא שמים נחש עליך ? אתה משפיל את כולם כמו בן זונה ואתה לא מראה כבוד לאף אחד , לך תזדווג , אני לא רוצה אותך בקרבתי.״ אמרתי במהירות וללא שליטה , לא הסתכלתי עליו , למען אמא טבע... הסתרתי את פניי , למה אמרתי זאת ? הרגשתי מותקף אז השבתי מלחמה אבל זה לא היה תקיפה , אני התפרצתי. בכל אופן אני לא מתכוון להתנצל. שכולם יעזבו אותי. ״אתה צודק״ אמר ולבי החסיר פעימה בזמן שמיהרתי להסתכל עליו ״אבל זה דרך מסריחה לדבר , אין לך מושג כמה הזכרת לי את רוב כרגע...״ ״אני לא כמו רובין !״ התפרצתי והוא צחק בשקט והוריד את ראשו. עכשיו הוא נשמע כלכך נורמלי , איפה הדיבור הבוטה שלו ?! למה עדיין לא ספגתי קללה ? ״תשלוט בעצבים שלך כשאתה פונה אליי״ אמר ברוגע ולא נשמע מאיים , זה כאילו יצא ממנו צד בוגר יותר. ״ואם אתה פאקינג לבד כדאי שתפסיק לבכות על זה כמו ילדה ותמשיך הלאה , כל החיים שלך הולכים לאכזב אותך. מה לעשות ? לא כולם אמינים.״ ״מה אתה מבין ?״ שאלתי בזלזול ״הרבה יותר ממך כרגע״ אמר , הסתכלתי לעיניו שגרמו לי לחוש ברוגע מסויים , הסתכלתי עליהן וקיבלתי שליטה והיגיון , לבי פעם בחוזקה ובטני התכווצה , בלעתי רוק והסטתי את מבטי. לפתע חשתי בידו נוגעת ברגל שלי ומיד תפסתי בה והסתכלתי עליו ״מה לעזעזל אתה עושה ?!״ שאלתי , הוא הוציא את ידו מהכיס שלי כשאחז בטלפון שלי. הוא לחץ על כל מיני דברים במסך , גלגלתי את עיניי , לא באמת היה אכפת לי. ״אוסיף לך את המספר שלי״ אמר ולבי החזיר פעימה ״למה ?״ שאלתי בבלבול ״כשתצטרך מישהו אתה יכול להתקשר.״ אמר והניח את הטלפון שלי על השולחן , הוא הסתכל עליי ״אני לא מבטיח שתמיד אענה או שאבין אותך״ ״אל תטרח אין לי סיבה להתקשר אליך״ אמרתי והסטתי את מבטי ״אם תרצה שאשעשע אותך בלילה-״ ״הארי״ קטעתי אותו בכעס והיה לו חיוך ״אני מתלוצץ איתך״ אמר , נשמתי עמוק , הוא הרבה יותר ממה שנראה. ״למה אתה בכלל יוצא למסיבות ושותה ?״ שאלתי ״אני צריך סיבה ? זה נחמד״ אמר. ״כן אבל אתה יותר מזה״ נאנחתי ״זה חסר אחריות״ ״אני פיקח , בקושי שתיתי״ ״אבל בדרך כלל אתה שותה הרבה-״ ״זה לא עניינך לואי.״ קטע אותי ולבי נחת , הוא צודק. ״מצטער...״ מלמלתי. ״תגיד ? למדת בלוקג׳ ?״ ״קולג׳ ?״ זקף את גבותיו בחצי חיוך , אני בטוח שלא , הוא לא עושה דבר בחייו. ״כן״ ״מה ?״ שאלתי בתדהמה ״אבל אתה נראה כלכך אידיוט !״ ״הייתי שלוש שנים עם ציונים גבוהים-״ ״ולמה אתה לא מתקדם עם זה ?! אתה באמת היית במקום של מפלצות אדם משכילים ?! לעולם לא הייתי מנחש״ אמרתי והוא גיחך. ״כרגע זה לא בראש שלי...״ אמר בלי להביט בי ״מה כן בראש שלך ?״ שאלתי בשקט והיה דממה. הוא העלה את מבטו אליי ולבי פעם בחוזקה , גופי הצטמרר מהמבט שלו. הוא כה מסתורי... ״אני רוצה פשוט לחיות את הרגע״ אמר במשיכת כתפיים ״אבל יש דרך- אני מתכוון זה לא דווקא לצאת למסיבות ולהשתכר. אספר לך משהו״ אמרתי וכחכחתי בגרוני בזמן שהוא הסתכל עליי בהקשבה ״מאיפה שבאתי לא היה כלום. עכשיו שאני פה , עובד ומכיר מעט אנשים זה מהנה עבורי...״ ״מה זה קשור ?״ שאל ״אני אומר שאתה צריך לשנות את סגנון חייך , לגוון.״ אמרתי והוא הוריד את עיניו באיטיות כאילו חושב על משהו. ״מה המטרה שלך לטווח הקרוב ?״ ״לעוף מהבית המסריח הזה״ אמר , הוא רוצה לגור במקום אחר. גם אני , אני רוצה התחלה שלא כוללת את חיי הקודמים , אולי לחיות כמו מפלצת אדם עלוב ופשוט. ״ולמה אתה לא מנסה להשיג את זה ?״ שאלתי ״שכר דירה לא זול...״ אמר ״מה דעתך שנעבור יחד ?״ שאלתי והוא הסתכל עליי במהירות ״אל תהיה אידיוט...״ אמר ״בחייך ! גם אני רוצה התחלה כזאת , נהיה שותפים !״ קראתי ״אנחנו לא מסתדרים״ אמר ״זה תירוץ עלוב הארי , אנחנו מדברים פה יפה מאוד זמן רב.״ אמרתי ״כי אני שיכור״ אמר ״אתה פיקח לגמרי !״ קראתי ונתתי דחיפה לכתפו , הוא בחן אותי והידק את שפתיו ״אני לא אגור לבד עם מישהו שאני לא מכיר-״ ״אתה עדיין חושב שאני רצחתי ?״ שאלתי בגלגול עיניים , הוא כזה אידיוט. ״חושש״ אמר. ״זה מפגר... לא לואי תשכח מזה.״ ״אתה נוראי , לא רצחתי אף אחד חוץ מחזיר״ אמרתי והוא קימט את פניו ״זה דוחה״ אמר ״זה לא יקרה שוב , הצתמחתי״ סיפרתי בחיוך. ״בסדר אתה צודק , רעיון גרוע מה שהצעתי. חוץ מזה אתעייף לסטור לך כל היום...״ קולי דעך והקשתי עם אצבעותיי על השולחן ״בדיוק״ אמר. הסתכלתי עליו והוא נראה כה מוזר שהוא רציני , איפה הארי החושב את עצמו קשוח לעזעזל ? ״לא חשבת על לצאת לעבוד ?״ שאלתי ברוגע ״אל תתחיל עם החרא הזה-״ ״לא , אני רציני״ אמרתי , הוא פלט נשימה והסתכל עליי ״אין לי כוח לבני זונות שיגידו לי מה לעשות כל היום״ אמר. ״ליד מסעדת הסלטים יש חנות בגדים והם צריכים מוכר״ סיפרתי ואז הוא גיחך בזלזול ״אבא שלי אמר לך לדבר איתי על זה ?״ שאל ״לא !״ התפרצתי במהירות ״אני נשבע לך שלא.״ ״בסדר...״ מלמל , זקפתי את גבותיי בבלבול ״בסדר מה ?״ שאלתי בחצי חיוך ״אלך לשם מחר-״ ״כן ?!״ התפרצתי ״כן״ הוא צחק והיו לו גומות עמוקות ״אני צריך עיסוק״ ״בדיוק !״ קראתי ״מחר אני עובד מהצהריים אז אוכל להתלוות אליך בבוקר. זה כלכך מרגש , אני פאקינג מחולל ניסים !״ הוא צחק ״תירגע בחור קטן...״ אמר , הוא קם ממקומו ונשם עמוק ״אתה בא לישון ?״ ״מ-מה ?״ שאלתי ולבי הלם בחוזקה , בא לישון ? מה האידיוט הזה התכוון ? ״איתך ?״ ״לא״ אמר ונראה מבולבל , כמה מביך. ״כמובן שלא״ אמרתי בחיוך וקמתי , הוא החל ללכת לכיוון המסדרון ואני אחריו , בחנתי את כתפיו הרחבות ובטני התכווצה. שיערו פרוע ורציתי לגעת בו... לא , אני נסחף ומכניס לעצמי שטויות לראש. הוא סיבב את ראשו ולבי פעם בחוזקה מזוג עיניו ״לילה טוב״ אמר וחייכתי , לא אתרגל לזה. עכשיו הוא נחמד ומחר הוא יכול להתהפך. ״גם לך״ אמרתי. פניתי לחדר שלי ולאחר שנכנסתי סגרתי את הדלת. חייכתי והסתרתי את פניי , הפסק אידיוט ! איבדתי שליטה בעצמי , הרגשתי שונה. עשיתי מהפך... הוא מתכוון לעבוד. כמה מרגש ? א-אני מתכוון בשבילו ! פאק. פשטתי את החולצה ופתחתי את כפתור הג׳ינס , הורדתי אותו מגופי ואז התמתחתי בעצימת עיניים. שמעתי את הדלת נפתחת ומיד הסתובבתי ולא אחר מהארי ״הטלפון שלך״ אמר והרים את הטלפון שלי באוויר , בחן את גופי בחצי חיוך ״יכולת לדפוק״ אמרתי והחזקתי את ידיי מאחורי גבי , רק קיוויתי שזה מדליק אותו להביט בי כך כי אני לוהט. ״לדפוק ?״ שאל בזלזול ונכנס לחדר , הוא הניח את הטלפון על השידה והסתובב באיטיות ללכת חזרה לדלת ״ראיתי אותך כך מלא פעמים״ ״עדיין״ אמרתי. הוא גלגל את עיניו ואז בחן אותי שוב וגירד בעורפו , הסיט את מבטו וחייכתי , לא היום לואי. לא אתגרה בו כמו מיוחם אחד , הייתה לנו שיחה טובה. חוץ מזה אחד מאיתנו צריך לעצור את זה , זה התחיל לצאת מכלל שליטה. ״רק אל תאבד את הטלפון הזה , יש בתוכו דברים חשובים״ אמר. תהיתי אם אלה התמונות שלו ושל רובין... ״כן כמובן. רק הארי ?״ קראתי והיה לו מבט שואל ״איך אדע מי אתה באנשי קשר ? אני לא יודע לקרוא.״ ״אני יודע , בגלל זה עשיתי לך אמוג׳י , אתה מוזמן לחפש ולנחש מי אני.״ אמר ואז הסתובב לצאת מהחדר ״לילה טוב״ אמר בשקט וסגר את הדלת. חייכתי וחשתי את כל המתח הלוחץ נעלם , מיהרתי לטלפון שעל השידה ולחצתי על המרובע הירוק , דפדפתי וראיתי סימן של זאב חום שזה נייל. המשכתי לדפדף , הכל היה כתוב ולא הבנתי. לפתע ראיתי ציור קטן של אפרסק שנורא הזכיר ישבן , צחקתי בשקט והתיישבתי במיטה. רציתי לדעת אם זה הוא ולהתקשר אך אין לי מה לומר לו. לבסוף התקשרתי והצמדתי את הטלפון ללחי שלי , היו צפצופים ומפה יכולתי לשמוע צלצול מחדרו של הארי. ״מה לעזעזל לואי...״ הוא פלט ״ישבן הארי ?״ שאלתי בבלבול ושמעתי את הצחוק שלו , לבי פעם בחוזקה וחיוך נמרח על שפתיי. נשכבתי במיטה והתכסיתי עד אגני. ״היי , זה אפרסק״ אמר ״אני בטוח...״ מלמלתי , שמעתי את נשימותיו החלשות. ״תלך לישון״ אמר בשקט , חייכתי ונשכתי את שפתיי ״אני לא עייף...״ מלמלתי , לא יכולתי להיות אדיש אליו. ״אם רק יכולתי להעביר את הזמן״ ״שאבוא ?״ שאל , הורדתי את הטלפון וצחקתי בשקט , הוא בלתי יאומן ! החזרתי את הטלפון וניסיתי להיכנס לדמות , נאנחתי לתוך הטלפון בניסיון להישמע סקסי- ״גנחת ?״ שאל ״מ-מה ?!״ שאלתי במהירות , לגנוח ? ״לא״ ״כי זה היה סקסי , תגנח-״ ״הארי !״ קטעתי אותו ״אם היית לידי הייתי סוטר לך !״ ״אני הפלתי אותך בחור קטן״ אמר ״אתה מנסה לגרות אותי בטלפון ? זה מיושן , בבקשה ממך אני המצאתי את החרא הזה״ ״לעזעזל...״ פלטתי. הוא ידע שניסיתי להישמע סקסי בכוונה. כפי שאמרתי המשחק הזה יוצא מכלל שליטה. ״בסדר הארי לילה טוב...״ ״לילה טוב זונה קטנה״ אמר וגופי התכווץ בכעס , רציתי פשוט לשבור את יד ימינו ! ״אני צוחק... לילה טוב לואי בפעם המיליון.״ חייכתי וניתקתי את השיחה. עצמתי את עיניי וחשתי בלבי פועם בחוזקה ובמרץ שזרם בכל גופי. האזנתי בצורה קשובה לחדרו עד שהצלחתי לשמוע את פעימות ליבו המואצות , את נשימותיו החלשות שיכולתי לדמיין אותן כנגד עורי , ויכולתי לדמיין את זרועותיו אוחזות בי , את המגע הממכר , הקול העמוק והצרוד... פקחתי את עיניי וניערתי את ראשי , זה לא מה שאני אמור לחשוב עליו. לילה טוב.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
