העולם שלי♥

פרק 2

פרק 2
אני: 'מי זה?' שאלתי.
לא ידוע: 'בואי ניזכר איך קראת לי?' הוא שלח 'האיש עם השיטות?' הוא שלח עוד הודעה.
אני: 'לירון.'
לירון: 'יפה' הוא שלח 'חכמה היום' הוסיף.
אני: 'תמיד' עניתי.
אני:'אז אפשר לדעת מאיפה אתה יודע את השם שלי ואת הפלאפון שלי?'
לירון:'דרך השיטות.'
אני:'יואו'
לירון: 'עצבנית'
אני: 'מעניין למה...'
לירון: 'מה רבת עם החבר?'
אני: 'אין'
לירון: 'מה אין?'
אני: 'חבר...' שלחתי ואחרי שניה שלחתי עוד הודעה,
אני: 'אבל אני בקטע עם מישהו' החלטתי לשחק בו קצת.
לירון: 'וואלה?'
אני: 'וואלה.'
לירון: 'נחמד.'
אני: 'אה ודרך יפה מצאת כדי לגלות אם יש לי חבר.'
אני: 'טוב אני הולכת לישון תהנה.' הוספתי.
לירון: 'תודה בובה ♥'
אני: 'אולי דיי עם הבובה הזה?'
לירון: 'טוב טוב, תירגעי עצבן.'
אני: 'לילט'
לירון: 'נדבר מחר יפה'
אני: 'לא נראה לי.'
לירון: 'נחיה ונראה'
אני: 'סבבה'
למחרת היה יום שבת וביום ראשון מתחילה השנה החדשה ואני עולה לכיתה יא, אז קבעתי עם מאי ללכת לקניון לקנות דברים לבית ספר, התלבשתי (תמונה) וירדתי למטה אכלתי לי קורנפלקס בכיף, ואז אחותי הקטנה ליה ירדה במדרגות. ליה היא בת 6 ומחר היא עולה לכיתה א, היא הדבר הכי מתוק בעולם למרות שהיא יכולה להיות מעצבנת לפעמים אבל ככה זה אחים ואני אוהבת אותה הכי בעולם.
"דני" ככה היא קוראת לי, "מה בובי?" עניתי לה, "את יכולה לשחק איתי?" היא שאלה, "אני הולכת עם מאי לקניון אבל כשאני אחזור נשחק ואני אעזור לך להתארגן לכיתה א, טוב?" "בסדר."
"ביי, אני אחזור עוד מעט" אמרתי לכולם כשיצאתי כי מאי הייתה בחוץ וחיכתה לי.
הגענו לקניון,
ואחרי כמה זמן שהסתובבנו התיישבנו בבית קפה ואז נשלחה אליי הודעה:
לירון: 'בוקר טוב עצבן.' מי זה כבר יכול להיות אם לא הוא? חופר.
אני: 'שוב אתה?'
לירון: 'נו דיי להיות מעצבנת, זרמי.'
אני: 'עם מה?'
לירון: 'איתי.'
אני: 'אני לא עוד מישהי שתעביר איתה את הלילה ובבוקר תלך אז תתקדם.'

"עם מי את מדברת?" מאי שאלה אותי.
"אה לא סיפרתי לך, אתמול כשהלכתי לסופר ראיתי את ההוא שחשב שהספסל שלו והוא ניסה להתחיל איתי אבל זה בטח רק בשביל לילה אחד, ואתמול לפני שהלכתי לישון קיבלתי ממנו הודעה ואין לי מושג מאיפה יש לו את המספר שלי ואיך הוא יודע את השם שלי"
"סטוקר"
"כן"
"ואת רוצה לנסות איתו משהו?"
"לא יודעת, אולי... אבל בינתיים אני חושבת שהוא לא מחפש משהו רציני. אולי אני כן מרגישה משהו קטן בתוך תוכי, אבל אני בכלל לא מכירה אותו אז אני מנסה לחסום את עצמי מלהרגיש אליו משהו עד שאני אכיר אותו יותר, אם זה יקרה." עניתי לה.
אחרי כמה דקות הוא ענה:
לירון: 'אז אולי את רוצה לצאת איתי לדייט?'
אני: 'מה?'
לירון: 'דייט, מכירה?'
אני: 'לא קראת את ההודעה הקודמת שלי? אני לא אחת מהזונות שלך.'
לירון: 'ואת גם לא תהיי.'
אני: 'טוב אני צריכה ללכת.'
לירון: 'רגע, לא ענית על השאלה שלי'
אני: 'אני צריכה לחשוב על זה'
לירון: 'טוב, אז תחזירי לי תשובה'

"הוא שאל אותי אם אני רוצה לצאת איתו לדייט." אמרתי למאי
"מה באמת? ומה ענית?"
"שאני צריכה לחשוב על זה. אוף, אני ממש רוצה לצאת איתו, אבל זה נראה לי מוקדם מדי."
"אבל אולי ככה תכירי אותו יותר, תנסי מה אכפת לך? כן כן, לא לא."
"טוב אני אכתוב לו מחר אחרי הבית ספר, אין לי ראש לזה עכשיו."
"סבבה, יאללה בואי נהנה קצת."
אחרי כמה שעות חזרתי הביתה, התקלחתי, ראיתי הישרדות והלכתי לישון.
"ירדני, קומי מאמי יש בית ספר" אמא באה והעירה אותי.
אוף, נגמר החופש, כל הלילה חשבתי על הלירון הזה, אני לא יודעת מה לעשות, מצד אחד אני רוצה לנסות ולהכיר אותו, מצד שני, מרושם ראשוני אני חושבת שיש סיכוי די גדול שאני יכולה להיפגע.
התחלתי להתארגן לכיתה יא ביחד עם כל המחשבות, התלבשתי (תמונה) וירדתי למטה.
פתחתי את המקרר ושתיתי שוקו, קיבלתי הודעה ממאי ודניאל שהם בחוץ, אנחנו תמיד הולכים ביחד לבית ספר, לפחות ביום הראשון.
הגענו לבית ספר ובדיוק היה צלצול, נכנסנו לכיתה, אני מאי ודניאל באותה כיתה, ככה שיצא לנו טוב.
אחרי שעתיים שעמום עם המחנכת החדשה, הלכתי לקומה של כיתות יב וקפצתי בחיבוק על בן. בן הוא אח שלי, הוא בן 17 וחצי והוא בכיתה יב, אנחנו אחים שהם חברים מאוד טובים.
"בן בן"
"בן בן? חיבוק? מה את צריכה?"
"אפשר 20 שקל? שכחתי את האוכל בבית."
"ברור, קחי, יום טוב."
"אה ואתה יכול להחזיר אותי הביתה אחרי בית ספר? אין לי כוח ללכת ברגל."
"בסדר, עצלנית."
"עצלנית אחותך."
"נו ומה אמרתי?"
"טוב טוב."
"ביי"
"ביי"
הסתובבתי והתחלתי ללכת אבל המבט שלי נעצר על החבורה של לירון שישבה בספסל במסדרון, לירון ישב באמצע ונעץ מבט בי ובבן, לא ידעתי שהוא בבית ספר שלי. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, עד שקיבלתי ממנו הודעה:
'מהירה' הוא שלח ואחרי שניה שלח עוד הודעה 'עכשיו אני מבין למה לא רצית לענות לי על הדייט'
'מה?' לא הבנתי מה הוא רוצה.

תודה לכולן על התגובות וההצבעות♥
תמשיכו להביע את הדעה שלכן זה עוזר לי לדעת מה אפשר לשפר.