העולם שלי♥

פרק 7

יצאתי מהבית לכיוון האוטו שלו, שדרך אגב היה די מפואר, וראיתי אותו נשען על האוטו ומחכה לי,
"את כל כך יפה" הוא אמר כשהתקרבתי,
"גם לך לא חסר" מה חסר מה, הוא עמד שם כל כך יפה, שיער חום כהה ועיניים כחולות ופנים עם טיפונת זיפים, הוא לבש חולצה שחורה, וג'ינס כחול בהיר.
הוא הושיט לי את ידו, פתח את הדלת של האוטו ונתן לי להיכנס, מסתבר שהוא ג'נטלמן בנוסף.
נסענו, שמנו שירים והוא התחיל לשיר, אבל לא זיופים, הוא שר ממש יפה.
"אז את בי"א נכון?" הוא שאל אותי, והנהנתי.
"16?" הוא שאל,
"וחצי" תיקנתי אותו.
"ואתה? 17?" שאלתי,
"וחצי" הוא תיקן אותי גם.
"אז אתה ואח שלי, חברים טובים?" ניסיתי להבין,
"בערך" הוא ענה,
"אז איך זה שאף פעם לא ראיתי אותך?" שאלתי אותו,
"באמת לא הגיוני, קשה לפספס" מנסה להחמיא לעצמו.
"דביל" אמרתי ונשענתי לאחור, הרגשתי די בנוח, אולי בגלל שכבר דיברנו כמה פעמים, אבל אנחנו לא באמת מכירים, אז זה גם מוזר.

"הגענו" הוא אמר,
"לונה פארק?" לזה לא ציפיתי.
"לא אהבת?" הוא ספק שאל ספק קבע.
"בטח שאהבתי, וואי לא הייתי כאן שנים, איזה כיף, תודה." קפצתי עליו בחיבוק מרוגשת והוא התלהב שהצליח לשמח אותי.
עלינו על הבלרינה,
"רוקדת טוב כמעט כמוך." הוא החמיא לי,
"רק שאני רוקדת גם בלט וגם היפ הופ, הבלרינה הזאת צריכה ללמוד ממני." החמאתי לעצמי.
"צנועה" הוא אמר לי,
"רק בשבילך" חייכתי בציניות.
המשכנו להסתובב ועלינו על הסוכרייה שמסתובבת בלופים, ומתוך אינסטינקט החזקתי לו את היד ממש חזק שהיא כנראה נשברה, מה לעשות, זה מפחיד, אבל גם באותו זמן הרגשתי צמרמורת נעימה כזאת, ופרפרים מעורבים.
ירדנו מהמתקן והוא צעק,
"רופא, אני צריך רופא, מישהי פה שברה לי את היד." התחלתי לצחוק, מטורף הבן אדם.
"דביל, זה היה מפחיד" נתתי לו מכה קטנה בחזה.
"גם אותי זה הפחיד" התפלאתי,
"באמת?" שאלתי,
"כן, פחדתי שתישבר לי היד" הוא המשיך, מעצבן אחד.
"סתם חיים שלי, זה חמוד שאת מפחדת." אהבתי איך שהוא קרא לי.
המשכנו לכיוון של הקרוסלת נדנדות,
אני התיישבתי ראשונה ולירון מאחוריי,
התחיל הסיבוב, והוא בעט לי בכיסא, בהתחלה התעלמתי אבל הוא המשיך, אוהב להציק.
"תפסיק, מעצבן" אמרתי,
"למי קראת מעצבן?"
"לך"
"לא לא כדאי, עכשיו את צריכה להיזהר, את לא יודעת מה אני אעשה לך" הוא אמר בציניות,
"מה תעשה לי?" זרמתי איתו, הוא תפס את הכיסא שלי וקירב אותו אליו, "עכשיו כולם מתנדנדים ואת לא." הוא לחש לי בזמן שהוא מחזיק את הכיסא שלי.
"לא לא, סליחה אתה לא מעצבן." ניסיתי לחזור למקום שלי.
"תגידי לירון המלך." הוא אמר,
"אבל אתה לא מלך" גיחחתי.
"אבל את יודעת שאם אני מלך ואת תהיי בת הזוג שלי את תהיי מלכה" הוא ניסה לגרום לי להגיד את זה.
"אז מה שאתה אומר בעצם זה שעכשיו אני לא מלכה?" התחכמתי.
"לא עכשיו את נסיכה."
איך תמיד יש לו תשובות להכל? הוא נתן לי נשיקה בלחי תוך כדי שהוא אמר את זה ופתאום בלי להגיד עזב את הכיסא.
"יואו מפגר, איך נבהלתי" צעקתי עליו,
"למי קראת מפגר? את לא רוצה לגרום לי לעשות את זה שוב." הוא אמר ובדיוק נגמר הסיבוב, יופי, בכלל לא הסתובבתי.
"עכשיו אתה חייב לי עוד סיבוב והפעם אני מאחורה, אני אראה לך מה זה." הרמתי אצבע כאות אזהרה והוא תפס אותה, ואמר,
"כזאת חמודה כשאת כועסת."
"לא כועסת." חי בסרט, סתם אני כן כועסת, מעצבן, ועוד קרא לי עצבן. אה אבל בעצם כרגע אני במצב עצבן אז לא משנה.
"טוב, אז סיבוב אחד ואז לגלגל ענק." הוא אמר כמו ילד שחיכה כל היום לגלגל ענק.
באמצע הסיבוב לקחתי לו את הכיסא ואמרתי,
"עכשיו אתה לא תתנדנד עד שתבין שאיתי לא מתעסקים." ניסיתי להישמע מאיימת והוא רק צחק, אז התחלתי לצחוק גם.
"דווקא נוח לי ככה ירדני" ירדני? מעצבן אחד.
"איזה מעצבן אתה." אמרתי ושיחררתי את האחיזה מהכיסא.
"את רואה איך אנחנו מתאימים? שנינו מעצבנים." הוא אמר ובדיוק נגמר הסיבוב.
"טוב עכשיו לגלגל ענק?" הוא שאל,
"אפשר שנלך קודם לשבת ולקנות מים?" הייתי צמאה.
"סבבה בואי" הוא אמר והלכנו למקום עם כל השולחנות והדוכנים.
התיישבנו שם ולירון הלך לקנות לי מים, חמוד.
אני בנתיים דיברתי עם מאי בוואטספ,
'איך הולך?' היא כתבה לי לפני חצי שעה אבל ראיתי רק עכשיו,
'ממש טוב, אני מרגישה כאילו אנחנו מכירים חודש, צוחקים וזה'
'איזה כיף, והתנשקתם כבר?' היא שאלה, את האמת שאני רוצה שנתנשק, פשוט אתמול זה הרגיש לי מוקדם, נכון זה מפגר כי זה היה אתמול אבל היום אני מרגישה שאנחנו מכירים יותר, ושזה יותר נכון.
'עוד לא, אבל אתמול הוא ניסה לנשק אותי פעמיים וסירבתי' סיפרתי לה,
'מה, למה?' היא שאלה,
'אני אספר לך אחר כך, אבל נראה מה יהיה היום' עניתי לה,
'בהצלחה, תהני יפה שליייי, מתרגשת בשבילך' היא כתבה, חולה עליה.
לירון חזר והביא לי את המים,
"אז ספרי על עצמך." הוא אמר,
"מה יש לספר? תשאל" עניתי,
"אז כמה אחים יש לך?" הוא שאל,
"חמישה ואיתי שישה." אמרתי והוא קצת הופתע,
"מה? זה מטורף, כל הכבוד לאמא שלך." חמוד.
"וכמה אתם?" שאלתי,
"ארבעה" הוא ענה,
"זה גם הרבה." אמרתי,
"אז ההורים שלך יאהבו אותי?" הפ הפ, תירגע שנייה, אנחנו עוד לא ביחד, מצחיק.
"קודם שנהיה ביחד, אתה יודע." חכמולוג.
"אבל מה את חושבת?" הוא שאל,
"אני חושבת שאמא שלי תאהב אותך ולאבא שלי יקח זמן להתרגל, זה ככה כל פעם." עניתי, כי אבא שלי חושב שאני קטנה מדי בשביל חבר, ואמא כבר אמרה אתמול כמה היא תהיה שמחה אם יהיה לי חבר, אבל זה תלוי מי, וגם ככה היו לי כבר חברים אז אני לא מבינה את אבא שלי.
"כל פעם? כמה חברים היו לך?" מה הוא מופתע, לא הבנתי.
"שתיים" עניתי,
"לך היו חברות או רק... אתה יודע?" לא ידעתי איך להגדיר את זה.
"כן, שלוש." הוא ענה, אני כן הופתעתי ואני חושבת שיש לי ממה, אבל למה הוא הופתע, זה היה מעצבן.
"ההורים שלך יאהבו אותי?" שאלתי אותו, וראיתי שלא היה לו מה לענות והוא התחיל להרגיש לא בנוח,
"אתה בסדר?" לא הייתי צריכה לשאול על ההורים שלו,
"כן כן, הבעיה היא שאני לא כל כך יכול לענות לך על זה, אני גר עם אבא שלי והחברה המעצבנת שלו, ואני לא אוהב אותם, היא שינתה אותו, לפני זה הוא היה בסדר, אבל גם לא משהו, הם מתנהגים אלינו מגעיל, היא פחות, אבל הוא יותר וזה מה שהכי מעצבן, אנחנו הילדים שלו, זה לא אמור להיות ככה."
הוא התחיל לספר לי הרבה דברים, ולא ציפיתי לזה, וגם שהוא יהיה כל כך פתוח איתי ויספר לי את זה כבר עכשיו, מאוד הערכתי את זה.
"הכל יהיה בסדר, הכי חשוב שיש לך את האחים שלך ואתם עוברים את זה ביחד." אמרתי בזמן שאני מלטפת את היד שלו שהונחה על השולחן, "אתה בקשר טוב איתם לא?" שאלתי,
"כן מאוד, משתדלים, לפחות זה." הוא ענה,
"שתדע שאני מאוד מעריכה את זה שסיפרת לי." אמרתי והוא חייך, העדפתי לא לשאול על אמא שלו בנתיים.
"בוא נלך לגלגל ענק שכל כך רצית?" חייכתי, והוא הנהן וקם.
התיישבנו כל אחד במושב נפרד, ככה שהוא מולי,
"אז כמה שנים את רוקדת?" הוא שאל אותי,
"מגיל 6" עניתי,
"וואו, 10 שנים, זה המון." הוא התפלא.
"כן." חייכתי והייתה שתיקה של כמה שניות,
"אז למה רצית לצאת איתי?" התעניינתי,
"סיקרנת אותי, היופי שבך, גם מבחוץ וגם מבפנים, וזה שהיית אמיצה כזאת באותו ערב בכיכר, שרק את ענית לנו, בחוצפה כזאת, שרק יותר סיקרנה אותי, ושעל כל דבר יש לך מה לענות, שזה בדיוק כמוני, ושאת מתעצבנת מהר, כמוני, והקטע של הקשה להשגה רק איתגר אותי יותר, ועוד הרבה דברים שאי אפשר לספר בפעם אחת." הוא אמר ובאותו זמן כבר הלחיים שלי נהיו אדומות, מאוד אדומות.
"וגם זה שאת נראית כמו עגבנייה" הוא הוסיף וצחק.
פתאום הגלגל נתקע ועפתי קדימה, במזל לירון תפס אותי, והושיב אותי עליו, ככה שהרגליים שלי על הברכיים שלו והזרוע שלי מונחת מסביב לעורף שלו, הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים ומבטינו נפגשו, הוא קירב את שפתיו לשלי, ואני קירבתי את שפתיי לשלו, התקרבנו עוד קצת ככה שהיינו במרחק שרק נמלה יכולה לעבור בין השפתיים שלנו, כבר הרגשתי את הנשימות שלו על הפה שלי, ובשנייה אחת הוא הטיח את שפתיו על שלי והתנשקנו, זה היה מדהים. הכל התערבב שם, הלהט, ההתלהבות, כל הזמן שחיכינו לזה, התשוקה, השמחה, האושר, והכי חשוב, ניצוצות של אהבה.
זה נמשך לפחות עוד איזה 3 דקות וכל זה בזמן שאנחנו על הגלגל ענק, והמושב שלנו נעצר הכי גבוה, ככה שזאת הייתה הנשיקה הכי רומנטית שהייתה לי.
התנתקנו אחד מהשנייה,
"הרבה יותר טוב מגלידה." הוא אמר,
"מה?" צחקתי בזמן שעברתי עם אגודלי על שפתיו היפות שרק רציתי לנשק אותן שוב, ולא הבנתי מה הוא רוצה, מה קשור עכשיו גלידה.
היד שלו הייתה מסביב למותן שלי והוא קירב אותי אליו, לא שהיה אפשר כל כך הרבה.
"ניסיתי לנשק אותך כבר פעמיים ולא איפשרת לי לעשות את זה, אז אמרתי לעצמי שאם גם בפעם השלישית לא נתנשק, את תקני לי גלידה." הוא אמר תוך כדי שהוא מזיז חתיכת שיער שיצאה לי מהקוקו אל מאחורי האוזן, ואז הוא המשיך להסביר לי,
"כי פעם שלישית גלידה, אבל, כמו שאת רואה, התנשקנו, וזה
הרבה יותר טוב מגלידה."

מקווה שאהבתן ♥
תנו ביקורת.
תודה רבה לכולן על כל התגובות, זה ממש משמח אותי.
שבת שלום ★