נק' מבט לירון:
הסתכלנו אחד על השנייה ו...
"זה מוקדם לי מדי" היא אמרה, התבאסתי אני מודה, אבל מה לעשות, צריך לחכות.
"אתה מבין אותי נכון?" היא שאלה,
"בטח, אני אחכה עד שבסוף את תתחנני לנשיקה" אמרתי והיא צחקה,
"כבר אמרתי לך שיש לך חיוך יפה?" החמאתי לה, אבל זה נכון.
"אני כמעט בטוחה שכן, אבל אתה יכול להגיד עוד פעם, זה אף פעם לא מזיק." היא ענתה, כזאת חמודה.
היא הסתכלה בפלאפון כי היא קיבלה הודעה, ואני בנתיים חשבתי עלינו כזוג, יכול להיות נחמד, אבל אני מפחד לפגוע בה.
"אמא שלי כתבה לי לבוא הביתה" היא אמרה וקמה, חבל היה כיף איתה.
"בואי אני אלווה אותך" אמרתי בלי לשאול בכלל.
"לא, לא צריך באמת, עזרת לי מספיק היום" היא ניסתה להתחמק, זאת לא שאלה בכלל, אין מצב שהיא חוזרת לבד.
"מצטער אבל אני לא שואל אותך, מאוחר וחשוך, את לא באמת רוצה לחזור עכשיו לבד" אמרתי כאילו אני קורא את המחשבות שלה.
"כן, זה נכון" היא אמרה במבוכה.
התחלנו ללכת ודיברנו קצת,
"אז את תזמיני אותי להופעה שלך?" שאלתי אותה,
"לא זכור לי שאמרתי שיש לי הופעה" היא אמרה בבילבול.
"זה כי לא אמרת" גיחחתי.
"אה" היא שיחקה עם הטבעות שלה, כנראה שהיא אוהבת טבעות, אני אקנה לה.
"אז יש הופעה עוד חודשיים, אבל ממתי אתה מתעניין בריקוד?" היא שאלה.
"את יודעת, זה תלוי מי רוקד, אם זאת מישהי שאני מחבב, אז ברור שאני אראה הופעה שלה" שמתי את הידיים בכיסים ואמרתי לה.
"אז אתה מחבב מישהי שרוקדת איתי?" משחקת אותה ראש קטן אה?
"כן היא יפה וחמודה, חכמה, אולי את מכירה אותה" המשכתי עם המשחק שלה.
"מי זאת?" היא הסמיקה,
"לא זוכר את השם שלה, אבל קבענו מחר לצאת."
"איך אני אוהבת את החוש הומור שלך" היא הסמיקה שוב וצחקה.
"גם אני אוהב את החוש הומור שלי" אמרתי, אני אוהב שהיא צוחקת.
"אז הגענו" היא אמרה,
התקרבתי אליה, היא הסתכלה עליי, ניסיתי לנשק אותה שוב, היא התקרבה אליי גם, כבר חשבתי שאנחנו עוד רגע מתנשקים ואז היא שמה את האצבע שלה על הפה שלי ואמרה
"עוד קצת, אתה כבר קרוב לקבל נשיקה, אבל לא היום" היא אמרה, אוי מה שזה עשה לי, מה שהיא עושה לי. זה מאתגר אותי יותר, כל הקטע של 'קשה להשגה'.
פעם הבאה את מביאה לי גלידה ירדני, אמרתי בלב, הרי פעם שלישית גלידה.
"לילה טוב לירון" היא אמרה וחיבקה אותי, "תודה על הכל, באמת" היא הוסיפה.
"תמיד פה בשבילך"עניתי, "למחר, תביאי נעליים נוחות ובגדים נוחים" הודעתי לה.
"מה, אתה לא רוצה שאני אשקיע בשבילך?"
"את יפה בכל מצב." היא חייכה ופשוט רציתי לנשק אותה באותו רגע.
"לילה טוב" אמרנו שנינו והיא נכנסה לבית שלה.
איך אני מחכה למחר. פעם ראשונה שאני מחכה כל כך לדייט.נק' מבט ירדן:
הוא כזה חמוד ורומנטי, חבל שהייתי צריכה לחזור הביתה, היה לי כיף איתו. נכנסתי הביתה, הלכתי למטבח ושתיתי מים, שמעתי מישהו יורד במדרגות, "ירדן" זאת הייתה אמא שלי,
"למה הייתם שם כל כך הרבה זמן? את לא אכלת ארוחת ערב והלכת לשם ישר אחרי הריקוד, את צריכה לסדר את הזמן שלך נכון." היא נזפה בי, בשעה אחת עשרה וחצי בלילה, נו באמת.
"מצטערת אמא, זה לא יקרה שוב, פשוט רבנו קצת אבל זה לא משנה אני אסדר את זה מחר" עניתי לה, מאוד עצוב לי שרבתי עם דניאל, אבל מה יש לי לספר לו כשעוד אין בינינו כלום, זה לא מרגיש לי נוח לבוא ולספר לו הכל למרות שהוא החבר הכי טוב שלי.
"אוי מתוקה שלי" היא חיבקה אותי, "את רוצה לספר לי מה קרה?" היא שאלה אותי, "לא כל כך" אני לא ממש רוצה לדבר על זה עם אמא שלי, אבל אנחנו תמיד מדברות על הכל, גם עם החברים הקודמים שלי, אבל אני ולירון לא חברים, אז אין מה לדבר.
"טוב אז אולי כדאי שתלכי לנוח מהיום הזה, מחר אני אכין לך פסטה שמנת כמו שאת אוהבת" אוכל זה תמיד מנחם. "תודה אימוש, אה ומחר אני יוצאת" הודעתי לה, "עם מי?" אני חושבת שאני אספר לה כבר עכשיו "עם מישהו שהכרתי" אמרתי והיא הסתכלה עליי וחייכה, היא כל הזמן מנסה למצוא לי מישהו.
"הכרת איפה?" היא תחקרה אותי, "לא משנה עכשיו, אני רק אומרת שתדעי שאני אחזור מאוחר, אני אספר לך עוד בהמשך אבל עכשיו אני כבר ממש עייפה" אמרתי לה, ולא כדי להתחמק, אני באמת עייפה.
"לילה טוב מתוקה שלי" היא נישקה אותי במצח, "לילה טוב" נישקתי אותה גם ועליתי לחדר שלי.
החלפתי לפיג'מה, צחצחתי שיניים, נכנסתי למיטה והטענתי את הפלאפון, ובדיוק קיבלתי הודעה מלירון:
'מקווה שאת מרגישה יותר טוב ושתצליחי להשלים איתו, מחכה למחר♡ היה לי כיף איתך, לילה טוב ♥'
יואו אני לא יכולה יותר, הוא כזה חמוד, ומצד שני הוא יכול להיות קשוח כזה, כמו בפעם הראשונה שנפגשנו.
'תודה על הכל, מחכה גם, ניפגש מחר, לילה טוב♥' עניתי לו, מעניין לאן נלך מחר, הוא יודע להפתיע לפי מה שהכרתי בנתיים.
YOU ARE READING
העולם שלי♥
Romanceירדן לוי בת 16 וחצי מפתח תקוה עולה לכיתה יא, ילדה טובה, אוהבת לשיר, לרקוד, החברים הטובים שלה זה מעל הכל וגם המשפחה כמובן. לירון אדרי בן 17 וחצי עולה לכיתה יב גם הוא מפתח תקוה, סטוציונר, מעשן. מה יקרה כשהמציאות מפגישה בין השניים? ירדן חושבת שהוא מתחי...