eternal tattoo

3

מעולם לא הייתי זקוקה לגבר.
כל הסיפורי אהבה היו חסרי משמעות עבורי.
כל הבנות שמתרגשות בגלל שגבר חתיך שלח להן הודעה לדייט, כל הבנות שבוכות על כך שנזרקו אחרי לקיחת בתוליהן.

שמרתי מרחק מאהבה,לא רציתי לדעת מה היא.
בפעם הראשונה בחיי הבנתי ממה כל הבנות מתרגשות.
הלב שלי פעם לשניה ואז חדל מלפעום.

"אני מצטער שהבהלתי אותך", דמותי חזרה מהמציאות והתמוססה מהמוח ומדמיונותיו הפרועים.

"אני מצטערת יותר", הסתכלתי על ידי שהחזיקה את בקבוק האלכוהול ומיהרתי להחזיר אותו למקומו שלא ירגישו בחסר.

הגבר צחק,"לא משתמשים יותר מדי במקום הזה, חשבתי שאני לבד".
לא יכולתי שלא לנעוץ בו מבט אבל כשחיוך זחוח התבוסס על פניו וחשפו את גומותיו השפלתי מבט,אני כמעט בטוחה שהייתי אדומה כמו אחרי שאני נשרפת בים.

הוא היה הגבר הכי יפה שראיתי, גובהו גבוהה משלי בלפחות כ-10 סנטימטרים וחולצתו הלבנה לא מסתירה את גופו החטוב שעטוף בה, אבל הדבר הכי יפה היה העיניים שלו.
עיניים ירוקות חודרות שלא ראיתי מימיי, אפשר להיבלע לתוכן ולא לשוב.

הדבר היחיד החסר לי היה שהוא אינו בלונדיני אלא בעל שיער שחור כפחם,תמיד נמשכתי אל בלונדינים הרבה יותר מאל אחרים.

"אני יעזור לך לצאת לפני שתיכנסי לצרה" הוא התכוון לצאת דרך הדלת.
"לא זה בסדר" קולי יצא צרוד מהרגיל ," אמרו לי לחכות כאן, אבא שלי ג'ים ביקש ממני להישאר".
האדם היפהפה היה עסוק בלהחמיץ פנים, במקום לראות את לורנס שנכנס עתה אל הפינה המוחשכת.

"לא ידעתי שלג'ים יש ילדה".

הגבר הסתובב לעברו של לורנס כאשר לחש לו דבר מה באוזן ולורנס הסתובב והצליח להחליק לי חיוך קטן לפני שנעלם.

"לורנס מכיר את אביך מאז ילדות" הוא ציין עובדה,לא ידעתי מה לומר.
אין לי היסטוריה טובה עם אבי, אינני יודעת עליו פרטים כל כך עמוקים חוץ מאשר יום הולדתו וסיבתו להתגרש ולעזוב אותי ואת אימא.

"את נראית כמו מלאך" קפאתי, הוא הביט בי במבט חושב, כאילו שהוא מנסה לחפור בי בור או לגלות את כל סודותיי.

"אני לא מלאך" עייני נפגשו בעינייו ושפתי נפשקו כמעה.

"תאמיני לי שאת מלאך" עיניו קדחו בעיני.
"את נשמעת כמו ילדה קטנה וכך גם הנפש שלך אבל הגוף ,בגוף את ממש לא מלאך תמים"
עיני הועברו על גופי,והרגשתי את מבטו גם כן על גופי כאשר סרקתי את עצמי.

"את מלאך תמים שצריך שחרור" הוא דחף את עצמו לעברי עד כה שהרגשתי את נשימותיו על צווארי וניסיתי לחזור אחורנית.

"למה את בורחת?" בשלב מסוים התחלתי להזיע,בחיים זה לא קרה לי.
רציתי לברוח ממנו אבל רציתי להיות כל כך כלואה על ידו, שלא יתן לי ללכת.

"תלך ממני" נעתי באי נוחות והאי נוחות עבר לרמה הכי גבוהה כאשר הוא תפס בפניי והצמיד את שפתיו לשלי.
מנע ממני להתנתק משפתיו עם ידו שעטפה את עורפי כאשר פיו נאנק אל תוך שלי.

כאשר חלוף הדקות פשוט נשברתי ונישקתי אותו בחזרה.
למרות שלא ידעתי מי הוא והוא זר בשבילי.
עם אמי הייתה רואה זאת היא הייתה אומרת שהתחרפנתי.

בכוח הרצון שנשאר לי ניתקתי את שפתי משפתיו ולקחתי מספר צעדים לאחור עד שהרגשתי את השולחן הקר בגבי.

"את מלאך" הוא בהה בשפתיי.
הוא לקח בקבוק של משקה כלשהו ועמד לצאת אך לשב על דבר כלשהו והסתובב אלי,עומדת בהלם,קפואה.

"יש למלאך שלי את הטעם המשכר ביותר,לא משנה איזו שתייה אשתה"

פרק 3...........
תגיבו ותגיבו😉