אני מצטערת כל כך על כך שלא העלתי פרק במשך הרבה זמן...
אבל עכשיו חזרתי😄
בפעם הראשונה בחיי לא ידעתי מה להגיב.
אני אדם שבמוחו מצוייה רשת ביטחון, רשת של הזדמנויות נוספות או חילופי תוכניות שאינן הסתדרו.
תמיד הייתי האדם הזה שסמכו עליו שיתקן את הצרה.
מי יתקן את הצרה שלי?
עברו כבר יומיים מאז החלום המביך שלי על אדריאן.
פחדתי להסתכל לו בעיניים,בדרך כלל אני לא מתעניינת בבחורים ואם כבר אז בעלי עבודה מבוססת ותואר ראשון או גבוה יותר.
אני אדם של חשיבה, חשיבה לעתיד, וכרגע אין לי חשיבה לעתיד המרוחק.
היו לי סיבות להתרחק מאדריאן,אך הדבר העצום היה שגופי אינו רצה כלל במרחק.
הוא רק רצה להתקרב,להתקרב גוף אל גוף,עור אל עור ושפתיים אל שפתיים.
היומיים האלו היו הפעם הראשונה שהבנתי שאני מגורה מאדריאן.
מההליכה שלו שמראה כל כך הרבה ביטחון ומאצ'וסטיות.
מהקול הצרוד שלו שגורם לי לצמרמורות בכל הגוף כאשר שמי נמצא בפיו ומתגלגל על לשונו.
זה שהתרחקתי מאדריאן לא מנע ממנו להתרחק ממני
הוא ישב לידי בכל ארוחה, גם כאשר החלפתי מקום ישיבה אל הפינה המרוחקת ביותר בחדר האוכל.
וגם היכן שאני עכשיו, בבריכת השחייה שאיכשהו אדריאן שוחה בה, הזרועות החזקות שלו מסיטות את המים ממסלולו ברגע שהוא נע, והוא מסתכל עלי בכל חבטה של זרועותיו.
עיני היו מרוכזות בספר שהשאלתי מהספרייה, הכל רק בכדי לא לפגוש בעיניו עוד פעם אחת, זו מלכודת שאיני אוכל לצאת ממנה.
הרגשתי את הספר חומק לי מתוך האצבעות כאשר חיוכו הלך וגדל כאשר ראה את תוכן העמוד של הספר שהיה בידי עד לפני כמה רגעים.
"זה נראה לוהט" פני הפכו לאש, הוא היה חייב לתפוס אותי קוראת את החלק האירוטי היחידי שבסיפור.
" את רוצה להתלכלך מלאך?" פניו התמלאו במבט שסקר את גופי שהגיב אל מבטו.
אך ידעתי את הדבר שלא רציתי לדעת.
הוא הטיפוס של הפעם האחת.
הפעם האחת ואז נעלם.
"רציתי להעביר את העמוד" לקחתי את ספרי מידו בלהט הרגע.
"אתה קורא ספרים?" אני מצייצת לפתע.
"אין לי זמן לכך" מבטי מקובע על השמשיה שמעליי.
"כדאי לך, זה מהנה" חיוך זהיר פורץ על שפתיי כאשר אני נזכרת בספר הראשון שקראתי כאשר הספרייה בעיר נפתחה.
"אני לא רוצה לדבר עליי,יותר מעניין אותי לדבר עלייך".
בפעם הראשונה במשך יומיים הסתכלתי אל עיניו שנלכדו בעיני.
שוב פעם המבט הזה, המבט הזה שגורם לי להפוך לשלולית.
"בשביל מה לדבר עליי? ,אני משעממת, אין צורך לדבר עלי כי אין על מה לדבר, זאת אומרת תסתכל עליי"
מבטו מקובע על עיני ועיניים מאפילות " אני מסתכל".
"מה את אוהבת לעשות בזמן הפנוי?"
"מה שכולן אוהבות" הוא אפילו לא מצמץ
"את שונה מכולן". לבי החסיר פעימה ושפתיי התייבשו.
"אני אוהבת לקרוא ,ללכת לספריות ".
"אולי אני אבוא איתך פעם אחת" זאת לא הייתה שאלה.
"אז למה את קוראת ספרים אירוטיים,אין לך מישהו שיוכל לספק אותך?".
האדמתי, כרגיל, "אני לא קוראת ספרים אירוטיים זה היה ספר רומנטי שבמקרה ראית את הדף ההוא, ואני לא יוצאת עם גברים חבל שישבר לי הלב".
"איך את בטוחה שישבר לך הלב?, כי זה מה שהספרים אמרו?"
"בטוח היה מישהו שאהבת, אם את קראת כל כך הרבה ספרים רומנטיים את בטוח שכבת בפעם ראשונה עם הגיבור היפה מהספר".
בלעתי את הלשון והתרכזתי בגלים של הבריכה.
מבטו האפיל
"את שכבת פעם אם מישהו נכון?" מבטי מקובע על הגלים.
"הסתכלי אליי" קולו נשמע טעון וליבי האיץ כאשר עיני ועיניו התחברו.
"מה זה משנה" קולי היה יותר משקט ועיניו נעשו מכחולות של ים לכחול כהה.
"המלאך שלי עוד טהור לגמרי" הוא ישב על כיסא השיזוף שלי וליטף את ירכי שקפצה לרגל ידו.
פניו התקרבו לפניי עד שנשמתי את אותו אוויר כמוהו
" זה הורג אותי לחשוב שאת בתולה, כמו מתנה שעדיין לא הורידו ממנה את העטיפה".
" אני יהיה הראשון, והיחיד, מלאך טהור שלי"
YOU ARE READING
eternal tattoo
Romance"תמיד אהבתי את האור עד שהוא נדחף לחיי. הייתי המלאך שלו, בלי שום הכוונה התחלתי לאהוב את החושך" העולם של ג'וסלין מתערער כאשר לאחר שנים של ניתוק אביה מחליט להחזיר לעצמו את תפקיד ההורות. היא קופצת על ההזדמנות להשיב לעצמה את משפחתה הישנה,אך היו כמה דברים...
