אל תפעילו את הסרטון עדיין
ישבתי לבדי באמצע ההמולה, מסביבי התרוצצו ילדים קטנים שהוריהם התקשו לעקוב אחריהם, נערים ונערות, אנשים מבוגרים וקצת פחות, והיחידי שבאמת עניין אותי היה גיא.
מאז יום האהבה עברו בערך שלושה חודשים, ולפני כמה ימים, דווקא לפני יום העצמאות, גיא ואני נקלענו לריב נוראי. הסתדרנו כל כך טוב - חוץ מכמה ריבים קטנים פה ושם - ועד שעברנו שבועיים(!) בלי לריב הייתי חייבת להרוס הכל.
אני כבר לא זוכרת על מה רבנו, והאמת שזה כבר לא משנה. לא דיברנו כבר כמה ימים, הריב הפך למלחמת אגו, וזה שהדבר היחידי שעשינו ביחד היה להסתכל אחת על השני בהפסקות לא עזר בדיוק.
"מיי, את תשבי כל הערב ותהיי עצובה בגלל גיא?" טל התיישבה לידי ושאלה ברכות.
"אולי" אמרתי בשקט.
"את לא יכולה לתת לו להרוס לך את הערב," טל ניסתה לשכנע אותי, אך לשווא.
"מי אמר?"
"אני בטוחה שגיא לא יושב ומתמרמר ורק חושב על הריב שלכם כל היום"
"והוא בטח לא יושב עם פאפי-פייס עלוב כמו שלי," המשכתי את דבריה של טל.
"רואה?" טל אמרה בניצחון.
"אבל זה גיא, הוא גם לא יכול פשוט לשכוח הכל ולעבור הלאה," אמרתי בייאוש. כל כך רציתי שגיא יהיה לידי ויאמר לי שזה נכון.
"אוח, את בלתי אפשרית" טל נאנחה בתסכול. "בואי, עוד מעט מתחילים הזיקוקים".
"לכי, אני אסתדר" אמרתי וחיקיתי חיוך.
"לא את לא," טל הרימה גבה ספקנית.
"אני אסתדר, מבטיחה," אמרתי בשכנוע.
"אל תשבי פה כל הערב" טל העיפה בי מבט רחמן אחרון והלכה לכיוון שאר הבנות אליהן הצטרפנו הערב.
לפעמים, אחרי שאני וגיא רבים, אני תוהה אם גם הוא לא יכול להפסיק לחשוב על זה. אם גם הוא רוצה להחזיר את השעון אחורה ולחסוך את הכאב הזה.
אני חושבת איך זה היה אם לא היינו רבים כל הזמן.
לפעמים אני חושבת שעדיף שבכלל ניפרד. זה קורע אותי מבפנים לחשוב על זה, אבל אני לא יכולה שלא. רק המחשבה על זה שאני לא אוכל להיות ליד גיא מתי וכמה שארצה מייסרת אותי, והמחשבה שאולי גיא לא חושב על פרידה ואני כן בכלל גורמת לי גיהינום.
אני חושבת על זה, אבל איני יכולה לדמיין בכלל מצב בו הסיוט הזה קורה כי אני אוהבת אותו, אני אוהבת את גיא בכל דרך אפשרית שאני יכולה לתאר אבל אני מתענה בכל פעם שאנחנו רבים ולפעמים אני כמעט מתרסקת לרסיסים כי לאהוב אותו יכול להיות כל כך כואב.
אני אוהבת אותו ולמרות שעוד לא אמרנו את זה אני יודעת שהוא אוהב אותי. אני יודעת ואני בטוחה שהוא יודע שאני אוהבת אותו אבל זה כמעט בלתי אפשרי.
YOU ARE READING
חיים במהופך
Romanceהיא חיה את חייה בצורה הפרועה ביותר. הוא העדיף לשקוע בספרים ולהיעלם. היא נכוותה מחיי החברה, ונסגרה אל עצמה. הוא כבש את פחדיו וזנח את כישרונו הנדיר. היא הפכה לתולעת ספרים. הוא הפך לחיית מסיבות מקובלת. הם פספסו אחד את השני כל חייהם, ועכשיו יש להם הזדמנ...
