-טראוויס-
ג'רמי מצא אותה, לפחות כך טען, לפחות כך מצאתי את עצמי מטפס במדרגות לדירה שלו, כי אירונית המעלית 'פתאום' מקולקלת כל פעם שאני מופיע בבניין.
הוצאתי את המפתח, הכנסתי בחריץ וסובבתי. כשנכנסתי הופתעתי לגלות שאין אף אחד לא בסלון, ולא במטבח.
ג'רמי אמר שישנה בסלון, יש שמיכה מבולגנת בסלון , המים לא זורמים והדלת של השירותים פתוחה.
אולי ג'רמי ישן והיא קמה והלכה?
הרצתי את כל הדברים שיכלו לקרות,והם לא נראו לי משהו. הכעיסה אותי העובדה שהוא נתן לה להיעלם ככה, אז הלכתי לחדר שלו, מפוצץ מעצבים, בניסיון להבין מה לעזאזל קורה פה.
פתחתי את הדלת, החדר הוחשך, אבל מה שראיתי מהאור שנכנס מהמסדרון הספיק לי.
יצאתי מהחדר והתחלתי להסתובב במסדרון. דפקתי על הדלת, הרגשתי כאילו הדם מגיע לנקודת רתיחה ולא סבלתי את זה.
"חתיכת אידיוט, צא החוצה ותסביר את עצמך" צעקתי על הדלת, כאילו שיש מי שיקשיב. ג'רמי יצא שתי דקות לאחר מכן, בדיוק כשפניתי לצאת מהדירה.
"אנסת אותה? אם אנסת אותה אתה גמור אצלי" הצהרתי לפני שבכלל הספיק להגיד משהו.הוא נאנח, משך כיסא והתיישב.
"אחי, זה לא סוד שאני חושב שאחותך מדהימה, היא יודעת את זה וניצלנו את ההזדמנות.." הוא הסביר את עצמו. ניצלו מה, לסטוץ? אף אחד לא עושה את אחותי ויוצא מזה חי.
"אני הכנסתי אותך לפאקינג בית שלי, חתיכת אידיוט, ואתה מזיין את אחותי?!" יכלתי להרגיש את הפנים שלי מתחממות, הוא הסתכל עלי והתחיל לצחוק.
"אני לא מזיין את אחותך, זה לא מה שאתה חושב.." הוא אמר את המילים האחרונות שלו. הרמתי אותו מבית השחי והצמדתי אותו לקיר. הבטתי בו כמה דקות, ההנגאובר הכה בראשי והחלטתי לשחרר אותו מאחיזתי.
"אני לוקח אותה ואנחנו עפים מכאן.. תיזהר להתקרב אליה שוב" נכנסתי לחדר שלו, הרמתי אותה על הכתף שלי ויצאתי מהדירה.
חתיכת אידיוט, אני אראה לו מה זה לנצל את אחותי לצרכים המפגרים שלו.
כאילו חסרות לו בחורות לזיין ולזרוק..
-אלנה-
שלחתי לדיאנה מיליון הודעות, מיליון הודעות שהיא לא הספיקה לראות.
התחלתי לדאוג, כי הנחתי שפספסתי אותה ובמסיבה כזו גדולה הכל יכל לקרות.
הפחד אפף אותי, זכרונות מהערב הקודם החלו להלום בראשי בעוד ההנגאובר רק הלך והתחזק.
הרגשתי טיפשה, כמו שלא הרגשתי בחיי, מוקפת בשטויות של אדם שאני בכלל לא מכירה.
אספתי את עצמי בשקט, הוא הרי בין כה וכה היה מגרש אותי בהצעה לארוחת בוקר מפנקת ואיזו סיגריה להעביר את ההנגאובר ושם זה היה נגמר.
החלטתי שבמידה ולא תהיה בבית שלה, אצטרך ללכת ולשלוח אחריה אנשים שימצאו לי אותה, כי לחפש בכוחות עצמי במידה והיא בזכנה זו טעות גדולה ממה שיכלתי באותו הרגע לתאר.
התלבשתי במעלית, לקחתי מונית ונסעתי אל הבית שלה, מוצפת בזכרונות 'קטועים מהלילה הקודם וברגשות אשם. התחלתי לחשוב מה יקרה במידה ואיתקל בטראוויס. הרגשתי אשמה, כל כך אשמה שפתאום ההנגאובר נעלם כנגד הדאגה שאיתקל בטראוויס ולפי הצורה בה אני נראית כבר יבין לבד.
ניסיתי לחייג לדיאנה, ולאחר שלושה חיוגים ענתה.
"איפה את? אני דואגת!" אמרתי, הופתעתי שבכלל ענתה לטלפון בהתחשב בעובדה שאת ההודעות אפילו לא ראתה.
"הלו?" קול גברי לא מוכר ענה. ניתקתי את השיחה ורכנתי קדימה לכיוון הנהג. נתתי לו כתובת חדשה.
אני אמצא אותה, ואני אראה לאידיוט שנגע בה מה זה.
YOU ARE READING
Bad Boys Lust | תשוקה של באדבוי
Romance'הוא לא מי שאת חושבת.' מבטנו מצטלב, ככה הוא יודע אם לאחוז או לשחרר. אני מרגישה חלולה וריקנית, ולכן ממש לא אכפת לי לאן אני הולכת. אני רוצה שהוא ימלא אותי במשהו. ברגש. תשוקה, שנאה, כעס. החדר החל להטשטש, החום שלו עטף אותי. נפלתי על חזיהו, ומאז הכל נמ...
