מבטנו מצטלב, ככה הוא יודע אם לאחוז או לשחרר.
אני מרגישה חלולה וריקנית, ולכן ממש לא אכפת לי לאן אני הולכת. אני רוצה שהוא ימלא אותי במשהו. ברגש. תשוקה, שנאה, כעס.
אני רוצה להרגיש.
אלנה צמודה לדילן, ובכל זאת אני מבחינה בחיוך שלה ובאגודל שהיא מרימה.
הסתכלתי שוב אל עבר המקום בו הוא היה, הוא נעלם. הסתכלתי סביבי, כמות האנשים וריח הזיעה והאקסטזה המטורפת אפפה אותי.
נאנחתי והתחלתי לפלס את דרכי אל הבר.
נשענתי קדימה וחייכתי חיוך עדין, ידעתי בדיוק מה אני רוצה. לאבד את עצמי.
חום בצורת ידיים גדולות נח על המותניים שלי והקפיץ אותי במקומי. נשארתי רגועה והסדרתי את הנשימה.
"את לא חושבת ששתית יותר מדי?" קול עמוק וחם שואל,אבל בנימה עוקצנית. גיחכתי.
זה ממש מה שאני צריכה עכשיו, להטביע את היגון ולשמוע הרצאות על כמה זה רע בשבילי.
"אני חושבת שאני יכולה להחליט בשביל עצמי מתי זה יותר מדי." הברמן הניח את הכוס, והוא חטף וסיים הכל בלגימה אחת.
"ילדות קטנות לא צריכות לשתות." הוא אמר בביטחון. הסתובבתי. רציתי להתפרץ עליו, אבל אז הבחנתי במבט ההוא שוב, וללא כל כוונה נבלעו לי המילים.
הוא נצמד אלי והעביר את גב כף ידו על לחיי. לא יכלתי שלא להסמיק, אבל תחת האורות המעומעמים הייתי בספק שראה משהו. הוא הצמיד אותי אליו, ולרגע נבלעתי בו.
ריח הזיעה והאקסטזה לא הפריע יותר, והצפיפות לא הייתה קיימת. העיניים התכולות שלו, שהיו מעורפלות, סקרו אותי.
החדר החל להטשטש, החום שלו עטף אותי.
נפלתי על חזיהו, ומאז הכל נמחק מזכרוני.
בפעם הבאה שפקחתי את עיני ישבתי במונית. השעה הייתה שעת בוקר, שכן האור שחדר דרך החריץ הקטן ההוא בחלק העליון של החלון היה בוהק ומסנוור למדי.
שפשפתי את עיני. מה עבר עלי? איפה אני? לאן אני נוסעת?
כל כך הרבה שאלות הציפו את ראשי, אבל לא ראיתי שום תשובה באופק.
בבחינה נוספת הבחנתי שהמונית עצמה מפרידה בין הנהג לנוסעים בחלון שחור. דפקתי על החלון, אבל אין מענה.
טעיתי אם אנחנו נוסעים בכלל, ואם לא, אז למה אני במונית לא מונעת?
ואז הכתה בי המציאות, בדיוק ברגע בו הפיקחות שבה אלי בחדות.
המונית מונעת ונוסעת, ויכול להיות שהנהג לא מעוניין ליצור איתי קשר.
עכשיו בוקר, מה שאומר שאתמול בלילה היה לילה של טשטוש חושים.
YOU ARE READING
Bad Boys Lust | תשוקה של באדבוי
Roman d'amour'הוא לא מי שאת חושבת.' מבטנו מצטלב, ככה הוא יודע אם לאחוז או לשחרר. אני מרגישה חלולה וריקנית, ולכן ממש לא אכפת לי לאן אני הולכת. אני רוצה שהוא ימלא אותי במשהו. ברגש. תשוקה, שנאה, כעס. החדר החל להטשטש, החום שלו עטף אותי. נפלתי על חזיהו, ומאז הכל נמ...
