3

564 47 2
                                    

השעון המעורר צלצל. 

שבע בבוקר.

"צריך לקום" מלמלתי ביני לבין עצמי וקמתי. 

התקלחתי, התאפרתי, התלבשתי, עשיתי פן וירדתי במדרגות.

ריח מתוק ונפלא של פנקייקס משך אותי למטבח, שם הונחה צלחת. חייכתי.

פתק קטן שכב לצידה, כנראה התנצלות מאחי, טראוויס, אבל כמו תמיד- לא יכלתי שלא לסלוח, כשפינק אותי כמו שאני אוהבת.

רציתי לדבר איתו בצורה מעורפלת לגבי האירוע שקרה לפני שבוע.

רציתי להתאושש, לא יכלתי להחזיק את זה בפנים יותר, ובגלל שאלנה הייתה עסוקה בסיפוריה על כמה דילן נפלא ומדהים, לא היה לי באמת למי לפנות.

זה דבר גדול- אני צריכה מישהו קרוב שינחה אותי.

הדלת נפתחה ואלנה נכנסה, לקחה מזלג והתיישבה מולי.

"סליחה מתוקה" עצרתי אותה במחוות ידיים דרמתית, "זה שלי". 

היא נפנפה אותי וחתכה לעצמה ביס.

"קפה או תה, דיאנה?" היא שאלה והביטה בי. 

משכתי בכתפי, והיא חייכה והוציאה מהמקרר חלב.

"לא הספקתי לשאול אותך לגבי אותו הלילה..?" גמרתי את הפנקייקים והרמתי את מבטי אליה.

ממש לא היה לי כוח לדבר על זה.

"אז.. את ודילן" התחלתי. היא הפנתה אלי את מבטה והרימה גבה.

נאנחתי, והתחלתי לספר לה הכל. מבראשית עד המונית. היא פערה את פיה.

"מפגרת! למה לא התקשרת אלי?! דאגתי לך, אם הייתי יודעת שזה ככה, הייתי מתקשרת יותר!" קטעתי אותה,

"מה זה משנה בכלל? גם ככה לא הייתי בשליטה מספיק כדי לזכור משהו." פיה נפער. ראיתי שבא לה להעיף לי סטירה, גם אני הייתי מעיפה לי סטירה.

"עשית בדיקת היריון ומחלות מין?" היא שאלה בדאגה, כתגובה הרמתי את מבטי ופרצתי בצחוק בלתי נשלט.

היא צוחקת עלי? ומצד שני..

"לא, אבל לא נראה לי שקיימתי יחסי מין?" אמרתי בחוסר ביטחון.

התנהגתי כמו טיפשה, מה אם זה מאוחר מדי?. היא גלגלה את עיניה.

"אז תחשבי על זה עד הסוף ותודיעי לי עד סוף היום אם אנחנו הולכות לרופאת נשים או לא." היא אמרה בעדינות. הנהנתי בחוסר רצון.

 חשק לא היה לי, אבל זו הזדמנות לבדוק את השניים במכה אחת.

במידה וכן הייתי אבודה מספיק לחפש את זה.

כשהגענו לשער בית הספר, אלנה נעלמה עם דילן, ואני התקדמתי לכיתה בשקט.

קולות התלמידים אפפו אותי, השיחות שלהם לא עניינו אותי במיוחד ולכן בחרתי להתעלם.

חיפשתי במבטי את ונסה ופטרישיה, וכשמצאתי אותן, התנפלתי עליהן בחיבוקים. 

הנוכחות שלהן הרגיעה אותי. 

התקדמנו בשקט אל עבר הלוקרים, שם שמנו את התיק, ולאחר מכן יצאנו לשבת באיזו פינה מוצלת עם צל ודשא שיכלו לראות ממנה את מגרש הכדורגל.

"את מתחרטת שיצאת איתו?" פטרישיה, שהעדיפה שיפנו אליה כטרישה, שאלה את ונסה.

השפתיים שלה היו חשוקות, העיניים הכהות שלה היו פעורות ושיערה בצבע החלודה הגלי הסתדר בצורה מושלמת לצד הימני של ראשה. 

היה לה אליקס באוזן השמאלית, ובכל זאת, תמיד התלבשה עדין ואופנתי.

ונסה גלגלה את עיניה ונשכה את שפתה התחתונה. טרישה התחילה לצחקק בקול.

הבטתי בבחורים שהסתובבו הלוך ושוב, נכנסו ויצאו, ממגרש הכדורגל, כשמבטי פגש במבטו.

הוא נשען על קיר בית הספר שניצב מול מגרש הכדורגל. 

הוא לבש גופייה רפה שחשפה את שריריו וג'ינס עם קרעים.

משהו בעיניים האלה היה לי מוכר.ידעתי.

הוא היה איתי באותו הלילה.

אלנה ודילן התקדמו אל עברינו.

טיימינג מושלם.

"אלנה!" קראתי לה. היא הרימה את מבטה אלי בשאלה. 

היא סימנה לדילן שיחכה ורצה אל עברי.

"אני רוצה שתקחי אותי לרופאה." מלמלתי כמעט בלחש. היא הרימה את גבתה.

"איזו רופאה?" היא שאלה. 

כבר הספיקה לשכוח על מה דיברנו הבוקר?

הנמכתי את קולי.

"אני חושבת שאולי כן שכבתי עם מישהו אחרי הכל." ,היא הנהנה בהבנה.


Bad Boys Lust | תשוקה של באדבויWhere stories live. Discover now