(Don't) come back ( Hebrew )

20

"Crazy in love.."
-queen B

-----------------------------

הארוחה מלווה באנשים שיטחיים ומשעממים והדבר היחיד שטוב בה היא שנונה איתי.
"תאכל,לוק" קאי פוקד ואני מתכווץ,נענה לפקודה בפחד.
"תסתכל עלי" הוא מבקש הפעם.
וזה מפתיע אותי.
אני מסתכל עליו בבילבול והוא מחייך חיוך קטן.
לא החיוך הקר שלו.
חיוך אמיתי.
אני ממצמץ בבלבול
"בן האנוש צדק" הוא נאנח,מחזיק בסנטרי ואני מנסה לעצור את הרעד שעובר בי מהפחד.
"אתה באמת נראה כמו מלאך.
קטן,יפה ומתוק" הוא מלטף את לחיי.
אני מכווץ את מצחי.
אף אחד לא מקשיב לו..למה הוא מדבר ככה אם אף אחד ממילא לא מסתכל על ההצגות שלו?
"תודה" אני ממלמל.
חוזר להביט בנונה..שלשמחתי..מצאה לה חברה בגילה והן מדברות על סריגה.
"אני רוצה לדעת מה עובר לך בראש" קאי גוער בכעס
"אני רוצה לדעת מה אתה חושב...איך אתה חושב.." הוא נאנח
"מה הולך במוח הקטן והיפיפה שלך?" הוא מסתכל ישר לעיני ואני נרתע,משפיל מבט
"אתה מוכן להפסיק?זה מביך" אני מבקש
"אתה המיועד שלי..מותר לי לדבר אליך ככה." הוא מתקרב ואני מתרחק מיד בבהלה
" אוקי" אני רק רוצה שיתרחק
"תסתכל עלי, בייבי" הוא מבקש
"בייבי?" אני ממלמל בבלבול
"קאי,תפסיק. אני חושב שכולם כבר משוכנעים או משו...רק...תתרחק." אני מתחנן
"מה?" הוא ממצמץ
"הבנתי,אתה שונא אותי...אבל תפסיק להעביר עלי בדיחות" אני משפיל מבט
"אני גם ככה בכלל לא רוצה להיות פה" אני לוחש וקם,ממהר לחדר של נונה.

אבל עוד לפני שאני נכנס,אנזו וקאי גוררים אותי לחדר שלהם.
"זאת נראת לך שנאה?" אנזו צועק ואני מתכווץ,מביט למקום בו הוא מצביע.

אני מסתכל על הלוח שמפוצץ בתמונות שלי..העניין הוא..שהתאריכים הם כבר מלפני ארבע או חמש שנים.
"עקבתם אחרי כדי לראות שאני לא אחזור?" בדיעבד..הבנתי שזה לא ממש הגיוני..אבל זה נפלט
"התגעגענו אליך.אבל לא יכלנו להראות את הפנים שלנו..לא כשהפרדה הייתה מכוערת" קאי ממלמל
"אז התחלנו לעקוב אחריך..וכשהזמן התחיל לדחוק פשוט השתמשנו בתירוץ.
כלום ממה שאמרנו לא באמת קרה..רק רצינו שתחזור..ועמדת על כך שאתה רוצה לעזוב..אז נתנו לך..וכשהתחלנו לראות אותך איתו..." אנזו מגרד בראשו בתסכול וקאי מדליק סיגריה.
"תבדוק מתחת למיטה" הוא מבקש ואני מתכופף בפחד..רואה שהם גם ככה עצבנים עלי כבר.
"המעיל של שון?" אני שואל כשאני מוצא אותו בתוך הקופסה שהייתה מתחת למיטה.
"נראה שאהבת אותו..אז ביקשתי טובה מחברה והיא תפרה לך עותק"קאי ממלמל,קם וניגש לעמוד מולי,מלביש אותי במעיל,נותן לאחת מכתפי לברוח כמו באותו יום.
הם נותנים לי מתנה...אבל..למה?
קאי מכניס את הסיגריה חזרה לפיו.
"מתאים לך" הוא ממלמל
"תודה" אני אומר במבט מושפל
"למה אתה כל כך מפחד?" אנזו ממלמל
"אתה כולך דרוך ..תהיה נינוח איתנו..כמו עם...האנושי" הוא מבקש. ואני מנסה להענות..אני פוחד מתגובה קיצונית.
"אני אשתדל" אני ממלמל
"בוא הנה" קאי מושך אותי לחיבוק ואני מתאבן.
לא מבין מה הוא מנסה לעשות.