(Don't) come back ( Hebrew )

30

"and im tired im growing older,im weaker everyday...."

-CL

-----------------------------

היציאה אתמול נגמרה ב...מיטה.
ובגלל שהתנגדתי..זכיתי לכמה מכות מהחגורה של קאי.
הגב שלי שרף..התחת שלי כאב..רציתי למות..הייתי חלש..
"בוקר טוב גוזל שלנו" קאי מנשק את לחיי.
אני מרגיש מה שהוא קר על גבי אבל אין לי אפילו כוח כדי שאהיה לי אכפת.
"אנזו מטפל לך בפצעים..אל תדאג" קאי מחייך.
אני מחזיר חיוך חלש וחסר חיים..משפיל מיד אחר כך את המבט.

כשאנזו מסיים סוף סוף..הוא מתרחק
"מרגיש יותר טוב?" הנהנתי
"אני עייף" אני מתחנן משום מה.
"לך לישון..היה לך לילה ארוך" אנזו מגחך וקאי מחייך לאחיו חצי חיוך.
"אנחנו נישאר קצת כדי לוודא שאתה מרגיש טוב" אנזו מנשק את לחיי ושניהם נשכבים ששני צדדי.
אני בולע את רוקי..קשה לי כל כך..
אני מתכווץ... סוגר את עיניי..
מתי שהוא..מתוך העייפות אני שומע את קאי אומר
"זה לא עוזר אנזו. יש לא עדין את אותו המבט המרגיז הזה.זה מחרפן אותי.הוא נרטה סובל" הוא מסנן.
אנזו צוחק
"ככל שנמשיך לאלף אותו ככה הוא ילמד..קצת זמן קאי..והוא יהיה מה שנרצה שאהיה..סבלנות" הוא אומר בהחלטיות.
"הוא אמר במפורש שהוא לא אוהב מכות אנזו..אני לא יודע..אני כועס..כן..אבל..אנחנו חייבים להיות עד כדי כך קשוחים?" יש לרגע שקט..והוא נמשך לזמן ארוך מהצפוי.
"אתה צודק" קאי נאנח..
"אתה צודק..אהיה בסדר.." קאי ממלמל .
"אני....אני מבין מה אתה עושה..אני רק מקווה שאהיה בסדר.." קאי נשמע כמו מי שמחייך.
"יופי.
עכשיו תן למעט זמן לחלןף ותראה ששנינו נגיע להבנה. לא יצטרכו להיות מכות ולא שום דבר"אנזו אומר חד וחלק
"ואז שני הצדדים יהיו מרוצים.
הבנתי.
כל מה שאנחנו צריכים זה לכוון אותו ולהראות לו כשהוא טועה..."קאי אומר כאחד שגילה דבר נפלא.
אני עייף..כל כך מושפל ועצוב שאני פשוט נרדם מיד אחרי..לא יודע אם זה היה חלום או מציאות..

----------------------

"בוקר טוב אהוב" אנזו מנשק את מצחי.
"ישנת רק שעתיים"הוא מחייך.
אני מהנהן,משפשף את עיניי בעייפות.
"ישנת טוב?" קאי יוצא פתאום מהמקלחת,מבריש את שיערו החלק והפרוע לאחור.
אני מהנהן שוב.
לרגע יש שקט.
"אין בוקר טוב בשבילנו?" קאי מושך בשערותי,פרצופו קרוב לשלי.
"ב..בוקר טוב" אני ממלמל עם דמעות בעיניים.
בדיוק לפני שקאי מנשק אותי..נונה נכנסת.
אני מסתכל עליה במבט מתחנן.
היא ממצמצת בהפתעה כשהיא רואה את היד של קאי בשערותי...
"לקחתם אותו חזרה בכדי שתוכלו להתעלל בו? איזה מין דבר זה?"היא נוזפת..אבל ידו של קאי לא מרפה.
"אל תתערבי בעניינים שלנו נונה" אנזו מדביק נשיקה לשפתי ואחריו גם קאי.
"אני לא אתערב...אני פשוט אתן לכם להרגיש כמה כואב זה להיפגע ממנו..כשימאס לו...הוא לא יסתכל עליכם שוב.
הוא כבר בתהליך ניתוק ממכם.

תראו את העיניים שלו...אי אפשר לטעות"היא מסתובבת ויוצאת..ואני נאנח באכזבה.. לא מבין איך היא יכלה להשאיר אותי לבד איתם.
"אתה רעב?"אנזו שואל
אני מניד בראשי בראש מושפל ומתכווץ.