(Don't) come back ( Hebrew )

67

"There's nothing like us.. there's nothing like you and me..."

JB

————————

כשאנזו רכן אלי, הרגשתי לחץ בחזה-
וכשהשפתיים שלו השתהו במרחק של אינץ משלי, התרחקתי אחורה ואמרתי ״לא״ מובהק, לא מצליח להתגבר על הפחד הזה.
״למה?״ אנזו מסתכל עלי בעיניים רכות.
״אני רוצה לעזור לך להתגבר על זה.. למה לא, לוק?״ הוא לא בדיוק לוחץ בטון שלו, רק מבקש הסבר.
״אני לא אוהב את הרעיון של להיפתח אליכם שוב, אני לא חושב שאני יכול כרגע לתת לכם לגעת בי בלי להרגיש שאני הולך לסיים שום עם דמעות וסימנים.
אני לא אוהב את הרעיון הזה, כי ברגע שהמעבר הזה יפתח, אתם תדרשו..אתם תדרשו יותר.
ואני לא מסוגל אפילו לנשיקה ״ אני לא מביט בו, אני מבוייש ולא נוח לי.
״ומה אם אני אנשק אותך בהפתעה?
אולי זה רק צריך להיות ספונטני כדי שתרגיש בנוח?״ אנזו שואל בסקרנות ואני מרים את עיניי לשלו.
״אני לא יודע״ אני מושך כתפיים
״אני צריך לחשוב על זה״ אני ממלמל בבושה.
פני מושפלות מטה בנסיון להסתיר את הסומק הברור שעל פניי.
ואני עומד ללכת לפני שמסובבים אותי ושפתיים נחות על שלי.
העיניים של פעורות לרווחה בניגוד לעצומות של קאי- אבל אני לא מצליח למשוך את עצמי ממנו.
אני לא מרגיש רצון להתרחק.
זה מבלבל אותי.
ומאוחר מידי אני מבין שעצמתי עיניים ונשענתי אל קאי.
זה רק שפתיים נחות על שפתיים,
אבל זה מספיק בשביל לגרום לי לזעזוע.
פתאום השנאה שהייתי בטוח שאין ממנה יציאה- נראת שברירית ואני לא מרגיש יותר שאני כל כך בטוח ברגשות שהחזקתי עד עכשיו.
לבסוף הוא מתנתק ממני ואני פוקח עיניים ונשאר קפוא, בוהה בחולצה שלו שמולי ומנסה להבין את ההגיון.

״לוק?״ קאי נשמע מהוסס.
אני מהמהם בבילבול, עדין לא מבין מה קורה.
״לוק, תסתכל עלי בייב״ קאי מלטף את ראשי ואני מרים אליו שתי עיניים גדולות ולא ממוקדות.
״טעיתי?״ הוא שואל בשקט ואני מביט בו בהלם.
״אני לא יודע, אני צריך שניה לעצמי״ אני עולה לחדר שלי ונועל אותו.
מתיישב על המיטה ומנסה להבין מה היה הכי מפתיע- הנשיקה, העובדה שלא קטעתי את הנשיקה או הרגשות המעורבים שבאו עם הנשיקה?
הדבר היחיד שאני מצליח להבחין בו מבעד לבלבול הוא שאין בי פחד או חוסר נוחות.
אין בי גועל או שנאה.
אין בי רגשות שליליים או רצון למחות נגד המעשה.
אני מרגיש.... אני מרגיש כאילו אני חוזר להיות נער מאוהב.

אוי לא.

לא איתם..

לא יכול להיות שדווקא איתם..

אני נאנח,
לא שוב..
אני הולך להיפגע.
אני פאקינג גמור אם אני אתחיל לחשוב שאנחנו יכולים להיות יחד כמו במערכת יחסים רגילה.

אני לא יודע אם לצחוק או לבכות?

מה אני הולך לעשות?
אז כל הפעמים שהם פתחו בשבילי דלתות, הכינו לי אוכל, דיברו במתיקות, חנקו אותי בתשומת לב.. זה עבד עלי?

כמה טיפש אני יכול להיות?
זה לעולם לא יצליח ביננו.
אנחנו לא מתאימים.