פרס מלכותי

פרק 28

פרק 28

אנחנו מגיעים אל שדה הקרב. זהו שדה חקלאי נטוש, עם אדמה מלאה בקוצים ועשבים שוטים. במרחק מה, נראה היער ממנו יוצאים כל הדרקונים, ובשדה עצמו, נלחמים על חייהם, נמצאים מיליוני חיילים ואף איכרים ותושבי עיר. חלקם הגדול, חיילים ותושבים משלושת הממלכות כאחד, עומדים על רגליהם בגבורה, ונלחמים במפלצות הענקיות שעטות עליהם מהשמיים, מעטים נלחמים האחד בשני, ורבים, רבים מידי, שוכבים על הארץ, פצועים או גוססים או מתים, דוממים עם הבעות שלוות מידי על פניהם.

בחילה עולה בגרוני למראה כל זה, ואני מסיטה את פניי הלאה משם.

לוקאס מסתכל עליי, ועיניו מפצירות כשהוא מושך אותי לרגע שוב אל הרחוב, רגע לפני שנסתער אל הקרב. בילי וסאם, שכמובן שמו לב, מסיטים את מבטם מאיתנו ומביטים אל שדה הקרב, מכבדים אותנו ואת פרטיותנו.

לוקאס משעין אותי על קיר אחד הבתים, "אנדי." הוא אומר.

"לוקאס." אני אומרת לו בניסיון להתלוצץ, יודעת כבר על מה הוא הולך לדבר.

"אנדי, בבקשה. תקשיבי לי." הוא מבקש.

אני מרצינה, "אני מקשיבה."

הוא שואף אוויר לריאותיו, עיניו מושפלות, "בבקשה אנדי, אל תעשי את זה. אני יודע מה סאם אמר, ואני יודע שתקפצי בלי היסוס אל המשימה אם תהיי חייבת. אני יודע שאת רוצה להציל את כולם... אבל חייבת להיות דרך אחרת, אנדי."

"אבל אין, לוקאס." אני לוחשת, "זו הדרך היחידה."

הוא מביט בי בהתרסה, "לא אנדי." הוא אומר, קולו מתחזק מעט, "את לא יודעת את זה... את... את בכלל לא יודעת אם הוא צודק אנדי, אם הוא בכלל יודע שזה באמת נכון, וככה, את מוכנה פשוט לקפוץ על המשימה ולעשות את זה! זה... זה משוגע, אנדי. אנחנו יכולים לחשוב על משהו אחר. אנחנו יכולים למצוא משהו אחר."

"מה אתה רוצה שאעשה לוקאס? כל דקה בה האבנים ממשיכות לעבוד בצורה הזאת, אנשים נוספים מתים, והמלחמה נמשכת. זה עלול להימשך חודשים, אם לא שנים. אנשים כבר כמעט לא נלחמים אחד נגד השני, הם נלחמים נגד המפלצות האלה, שממשיכות להגיע משום מקום! אנשים מפחדים לצאת לרחוב לוקאס, ואם יש סיכוי, אפילו הסיכוי הקטן שבקטנים, שאני יכולה לעזור להם... אתה מצפה שלא אעשה את זה לוקאס? אתה מצפה שאתן לאנשים להמשיך למות ולפחד אם יש לי אפשרות לעצור את זה? איזו מין נסיכה אהיה, אם אני לא מוכנה להקריב את עצמי למען העם שלי?" אני שואלת בתקיפות.

הוא מתרחק ממני בכעס, צועד כמה צעדים לאחור וקובר את פניו מאחוריי כפות ידיו, "אם תלכי לשם כבר לא תהיה נסיכה!"

אני מנידה בראשי בכעס, "אתה לא מבין לוקאס? אני לא באמת חשובה להם. הם לא מכירים אותי. אני סתם עוד נסיכה ברשימה של נסיכות ברחבי הממלכות... זה לא ישנה להם."