BREAK THE RULES

פרק 9

להגיד שההרגשה שלי טובה לא יהיה מדוייק. אני מרגישה בשמיים! אני מרגישה כאילו אני מרחפת לי על ענן לבן ורך ושום דבר לא יכול להפריע לי. גם אחרי כמה ימים הדייט עם בנג'מין עדיין גורם לי לחייך כמו שלא חייכתי מעולם. אז נכון שהיום יום שני -מה שאומר שיש בית ספר- נגמר הסוף שבוע ויש שיעורים אבל אני מרגישה כאילו אני בבועה של אושר ששום דבר לא יכול לפוצץ. דיברתי עם הבנות וכמובן שסיפרתי להן ה-כל! הן פשוט השתגעו עליו! הן חושבות שהוא בחור חמוד וטוב.

כשנכנסתי פנימה באותו היום הורי ישבו בסלון וחיכו לי. טוב, יותר נכון יהיה להגיד חיכו כדי לתחקר אותי. פשוט לא יאמן... ארון כמובן סיפר להם ואז רץ כדי להתחבא בחדר שלו כי שם הוא מוגן ממני. אבל אל דאגה, הוא כבר חטף על הראש. ובכל זאת המכות שהוא חטף ממני לא משתווים למבול השאלות שהורי הציפו אותי בו. אחרי כל השאלות שעניתי להם עליהן הם הפילו את הפצצה.

הם רוצים לפגוש אותו.

אני הייתי בהלם! לא, קבלו תיקון: אני עדיין בהלם. אנחנו יצאנו רק לדייט אחד! אני יודעת שזה נראה מאוד מבטיח, ואני בעצמי מקווה שזה ימשיך, אבל הם לא חושבים שזה מוקדם מדי? אימא מההתחלה אמרה לי שהוא חמוד, אבל פתאום הפכה לחשדנית  וכמובן שאבא לא הגיב ככה בכלל. הוא נתן לי מבטים עצבניים ורטן על זה שבנות הן עם קשה. דרך אגב, אני לגמרי נוטה להסכים איתו.
הבטחתי להם שאם זה יהיה רציני אז אני אפגיש ביניהם-כמו שאבא שלי אומר, ואני מצטטת-"רשמית". מה אנחנו בימי הביניים? טוב, זה לא משנה.
כמו שאמרתי, בגלל שאני מרחפת אז אני קצת מאבדת את תחושת הזמן ואני מאחרת לשיעור אנגלית. הלך עלי!
התלבשתי ממש מהר, אבל אני גאה בעצמי על התוצאה. אני לובשת מכנס שחור צמוד, טי שירט לבן וג'קט ג'ינס כחול בהיר שהשרוולים שלו והכובע הם של קפוצ'ון בצבע אפור. ואני גם לובשת את האולסטאר הנמוכות האפורות שלי ותיק הגב שלי תלוי על כתף אחת.

כשאני סוף סוף נכנסת לשכבה שלי, אני נעצרת כדי להעיף מבט חטוף בלוח המודעות ומגלה ששיעור האנגלית שלי עבר לחדר היסטוריה.
יופי.
חדר היסטוריה נמצא בצד השני של בית הספר, מה שאומר שאני אאחר בעוד כמה דקות.
תענוג צרוף.
אני פונה כדי להסתובב ולפתע נתקלת בחזה מוצק. אני מרימה את מבטי ונתקלת בעיניו הירוקות של דין.
רק אמרתי שכלום לא יכול לפוצץ לי את הבועה, אבל היא הופ! היא התפוצצה.
אני לוקחת צעד הצידה כדי לעבור אותו אך הוא לא נותן לי. אוקיי...
חשבתי שאנחנו לא מדברים.
"אני צריך לדבר איתך." אומר וגורם לי לתהות אם הוא קורא את מחשבותיי. "תדבר." אני אומרת בטון שלא מסתיר את ההפתעה שאני מרגישה. הוא הבהיר יפה מאוד שהוא לא רוצה קשר אלי, ועם הזמן הבנתי את זה. הוא בטח היה זקוק למרחק כדי להתאפס ולהתחיל מחדש. הוא מסתובב ומתחיל ללכת. אני מניחה שהוא רוצה שאלך אחריו אז אני פשוט עושה את זה.
המחשבה על לאחר לשיעור כבר נמצאת הרחק ממני ועכשיו יש בי רק סקרנות. אני רוצה לדעת למה הוא רוצה שנדבר ועל מה הוא רוצה שנדבר. הוא לא נמצא בשיעור רק בגלל זה?
אנחנו מגיעים למדשאות ומתיישבים. אני מתיישבת ישיבה מזרחית ולובשת את הכתפיה השנייה של התיק ונשענת מעט קדימה. דין מתיישב מעט רחוק ממני וזה כן צובט לי את הלב. איך הגענו למצב הזה? פעם זה כלל לא היה ככה. פשוט עצוב שהקשר שלי ושל החבר הכי טוב שלי הדרדר ככה. אני מביטה בעיניו הירוקות ובפניו שמסקירה מהירה משדרות עייפות. זה משפיע עליו עד כדי כך? הוא לוקח כמה נשימות ואז מתחיל לדבר. "תשמעי, אני מצטער. לא הייתי בסדר. אני יודע שהרגשות שלי לא הדדיים, ושאת לא שולטת ברגשותייך ולא בוחרת את מי לאהוב, אבל קשה לי לוותר עלייך. קשה לי לחשוב על סיטואציה שבה את לא חלק מהעולם שלי או סיטואציה שבה את לא בת הזוג שלי." אני משפילה את מבטי לנוכח הוידוי שלו, אך זה לא עוצר את שטף המילים שיוצא מפיו. "הזמן שהעברתי רחוק ממך גרם לי להגיע למסקנה שאני צריך להילחם עלייך. ג'סיקה ואוליביה עידכנו אותי שיצאתם לדייט ושהיה לך ממש טוב. אני שמח שהיה לך טוב, אבל אני רוצה להיות היחיד שיגרום לך להרגיש ככה." גבותיי מתרוממות בהפתעה. דין... "אז אני יודע שעכשיו לא תבחרי בי, אבל אני אחכה לך כי אני יודע שאם הוא רק יפשל, אני זה שיהיה שם כדי לנחם אותך, אז כדי לו להיזהר. אני מכיר אותך יותר טוב מכולם ואני מתכוון לנצל כל היתרון שיש לי כדי שתהיי שייכת לי. אני אוהב אותך. אוהב כל כך שזה כואב לי כאן," אומר ועל פניו הבעה כאובה בזמן שהוא מניח את ידו על חזהו. אני שונאת את העובדה שאני גורמת לו לכאב וגורמת לו לא להפסיק לחשוב עלי. לדין מגיע כל כך הרבה יותר. בשנייה שהוא אמר שהוא מתנצל סלחתי לו, כי איך אפשר שלא? פשוט ראיתי מול עיניי את כל הזיכרונות המשותפים שלנו והרגעים המשותפים שלנו, ובהחלט הבנתי על מה הוא מדבר. גם לי יהיה קשה בלעדיו אך בניגוד אליו, לי יהיה קשה בלי החבר הכי טוב שלי. "אני גם יודע שאמרתי בואי נדבר ויצא שאני זה שדיבר יותר, אבל הייתי חייב לפרוק את זה ולספר לך איך אני מרגיש. אני אכבד את זה שלא תסלחי לי עכשיו, אבל אני יודע שבהמשך זה יקרה, אז אני אמשיך להשקיע ולהוכיח לך שמגיעה לי מחילה." לא שמתי לב שפי פעור עד לרגע שדין הביט בו. אני סוגרת אותו ומנסה להתאפס. "תשמע," אני מתחילה לומר ופוכרת את ידי כי אני באמת לא יודעת מה לעשות. "אני סולחת לך, אבל זה בגלל שקשה לי בלי החבר הכי טוב שלי." כשהמילים הללו יוצאות מפי אני רואה איך פניו מתעוותות בכאב. "דין באמת שמגיע לך מישהי שתחזיר לך אהבה. אני כן מרגישה כלפיו דברים. אף פעם לא נדלקתי ככה על מישהו, ועוד בכזאת מהירות. ומי כמוך יודע איזה דפוקה אני בעניין של אהבה. אני פשוט מפחדת להיפגע, אבל איתו אני מרגישה... מוגנת. מגיע לך להמשיך הלאה, זה מה שאתה צריך לעשות." הוא מניד בראשו לשלילה ומציג בפני את הצד העקשן שלו. הצד העקשן הזה כל כך מוכר לי. הוא ראש בקיר כשהוא רוצה. "אני יודע מה אני צריך, מה אני רוצה ולמה אני זקוק וזאת את. אז בינתיים אני אמשיך לתפקד בתור החבר הכי טוב שלך," אומר בנימה מעט לגלגנית. "אבל אני אחכה לזמן המתאים כי אני יודע שזה יגיע. לא סתם הפכנו לחברים הכי טובים. לכל דבר בחיים יש סיבה. יום אחד תביני שנועדנו להיות יחד." כבר אמרתי שהוא עקשן? אני נאנחת. "תעשה מה שאתה רוצה..." אני אומרת בייאוש כי אני יודעת שברגע שהוא מתחיל להתעקש כלום לא ישנה את דעתו. מתישהו אני אצליח לגרום לו להתחיל לצאת עם בנות אחרות ולהפסיק לחכות לי. "עכשיו בואי, יש לנו שיעור עם מיס וואייט והיא תהרוג אותנו." אומר ומתרומם מהדשא תוך כדי שהוא מנער את בגדיו מלכלוך. אני מושיטה את ידי קדימה והוא עוזר לי להתרומם בחיוך. "השמנת." אומר בחיוך ממזרי. אני מגחכת וטופחת על חזהו. "זה אתה שנחלש פשוט." הוא זורק את ראשו לאחור, עוצם עיניים ופורץ בצחוק מתגלגל שגורם לחום להתפשט בחזי. אני יודעת שהחיוך והצחוק האלה אמיתיים, כי עיניו עצומות כשהוא צוחק באמת והחיוך שלו תמיד מגיע עד לעיניים! לזה התגעגעתי. לי ולחבר הכי טוב שלי בלי כל הסיבוכים המיותרים. פשוט שנינו, צוחקים ונהנים כמו פעם. וכשאנחנו צועדים לכיוון כיתת ההיסטוריה ומתנהגים כאילו כלום לא קרה, תקווה ממלאת את ליבי. תקווה שאנחנו נישאר קרובים תמיד, לא משנה מה ושזה רק מכשול שנועד כדי לחזק את הקשר.
***
אזזז מה דעתכם על הפרק?
דין בחור כל כך טוב, גאד! אם שרלוט לא רוצה אותו הוא יכול לקחת אותי!!! באיזה טקטיקה לפי דעת כן הוא ינקוט כדי להפוך את שרלוט לשלו? אזזז תענו לי בתגובות.
המורה לפרק 30 הצבעות ו5 תגובות
אני אשתדל להעלות ביום שישי גם לפני כניסת השבת אבל לא מבטיחה כלום כי יש לי הרבה שיעורים ועבודות להכין(רבאק רק תחילת שנה!) וביום שישי אני מסיימת מאוחר אבל בואו נקווה לטוב.
אוהבת מפה עד לירח ובחזרה! 
לילה טוב3>
נ.ב
מתנצלת אם הפרק לא משהו פשוט השעה אחד וחצי בלילה ואני כותבת לכם בזמן שאני חצי ישנה ומחר בבוקר אני אהיה מתה מעייפות