האחד .

פרק -14

התלבשתי מהר תוך כדי בכי, הכל מטושטש, יצאתי מהבקתה , האישה שראתה אותי לפני זה לא הבינה מה קרה ופנתה אליי, סיננתי אותה, התקדמתי לשער. התקשרתי לאמא שתגיע לקחת אותי, היא שאלה למה כל כך מוקדם, עניתי לה שכואבת לי הבטן, חנק בגרוני. פחדתי, עד שהוא היה כמעט שלי חזרנו עשרים צעדים אחורה,ומה? בגלל שפחדתי לשכב איתו שוב? אני אשמה שיש לי טראומה?. אני באמת אוהבת אותו ,ורוצה אותו איתי תמיד,לעמוד איתו מתחת לחופה ולהרות ממנו. עמדתי בודדה בשער, אנשים המשיכו לצאת משם, החשיך, כבר אין שם אף אחד, יד נגעה בכתפי, הסתובבתי,נבהלתי, זה היה ניתאי, הוא התחיל להסביר:"אני מצטער על איך שהתנהגתי, הייתי אגואיסט, אכפת לי רק מעצמי, לא התחשבתי בך, רק רציתי זיון. לא ראיתי אותך באותו רגע, הייתי חרמן מת ראיתי בך רק זיון,את לא צריכה להיות עם מישהו כמוני,אני פוגע בך, אני רע ומושפע". לא הספקתי להשחיל מילה, הוא פשוט עזב בלי לומר ביי. פשוט סיים את משפטו והלך. לא היה לי מה לומר ,הוא צדק, אני סתם משחק בשבילו, אבל עדיין יש לי רגשות אליו, אמא הגיעה סוף סוף,נכנסתי לאוטו והדלקתי שירים מהטלפון שלי ,זה הדבר היחידי שמרגיע אותי באמת וגורם לי לשכוח מכל דבר. זרקתי את התיק בכניסה לבית הורדתי את הנעליים ועליתי למעלה. אירגנתי תיק למחר, התרפאתי, יש לי עוד שתי ימים של מחלה אבל אין טעם, אני בסדר גמור. הייתי כולי מלאה בחול,מיד אחרי שאירגנתי את המערכת נכנסתי למקלחת מהירה, שטפתי את גופי ואת שיערי. ביקשתי מאמא שתעשה לי פן למחר,אני בחיים לא הולכת לבית הספר עם תלתלים, יש לי רעמת תלתלים ענקית,זה מביך ומכוער. מיד אחרי שאמא סיימה לעשות לי פן, הלכתי לחדר של נועם, התגעגעתי אליו, הוא היה מבודד כבר הרבה זמן בבית מאז שדניאלה בגדה בו. הוא שכב על המיטה וראה בובספוג ,הפרק על הבועת מסטיק, כל פעם שהייתי רואה איתו בובספוג הוא צחק ,הפעם הוא היה אדיש, אדיש לחיים,אדיש להכל. נשכבתי לידו והתכסתי,היה ממש קר בחדר שלו. מזגן על 10 מעלות. שאלתי אותו למה הוא שם על 10°. הוא ענה: "רציתי שכל הגוף שלי ירגיש איך הלב שלי מרגיש, קר כקרח". נאנחתי, קשה לי לראות אותו ככה,הצעתי שנצא ביחד לראות סרט בקולנוע ,יצא סרט חדש, "הדיבוק",שנינו חובבנים של סרטי אימה מאז היותנו קטנים. הוא הסכים באדישות,כאילו הוא עושה לי טובה שהוא בא איתי,לא רציתי להתווכח איתו, פשוט יצאתי מהחדר והתארגנתי מהר, השעה 21:30 ,אנחנו בדרכים לקניון, הוא ישב בצד שמאל שבאוטו ובהה בחלון,בלי חיוך בלי הבעה. שילמתי על הכרטיסים,נועם היה חייב לשירותים אז חיכיתי לו מחוץ להם. הסתכלתי על האנשים שעברו שם ,ומביניהם ראיתי את ג'וני וטליה, היא לא סיפרה לי בכלל שהם יצאו. חיבקתי אותה ואיחלתי לה שתהנה עם קריצה. נועם יצא מהשירותים ונכנסו לאולם. היינו באולם 10,האולם הגדול ביותר , שורה 7 כסאות 3-4. הסרט עוד לא התחיל, היו כל כך הרבה פרסומות, גם אם היינו מאחרים ב 20 דקות, עדיין היו פרסומות. בינתיים הצטברו אנשים באולם, ואז זיהיתי את הגב של יותם, הוא נכנס עם נועה, הוא קלט אותי,סובבתי את הראש, מסתבר שהם יושבים לידנו איזה קטע הא? כסאות 1-2. הם עלו במדרגות וכשהגיעו אלינו, יותם אמר בציחקוק דבילי:"זה הדייט שהצלחת לארגן לך?😂". רציתי לקום אליו, לתת לו סטירה,נועם החזיק אותי, הוא לחש לי באוזן שהוא לא שווה אותי ,ונרגעתי. נועה ישבה בצד שמאל שלי ונועם ישב בצד ימין שלי. הסרט התחיל ואנחנו עוד לא באמצע,וכל מה שאני שומעת בסרט זה את הנשיקות של נועה ויותם, איכס,זה העביר בי חלחלה. ככה הוא משחק בה? בשביל לגרום לי לקנא ובשביל סקס לילי? גועל. עלתה בי בחילה,עברתי עם נועם מקום אחורה רחוק מהם וראיתי את יותם מחייך כאילו הוא קיבל את הדבר שהוא רצה כל חייו. מוח במקרה הזה. הסרט כמעט נגמר, סרט חובבני, לא ממש מפחיד כמו שאר הסרטים שראיתי, ביקשתי מנועם שנצא דקה לפני הסוף,לא רציתי להיתקל שוב בדפוק הזה יותם. מה שעצוב יותר מזה שהוא דפוק,זה שנועה באמת יפה, ובאמת טובה, היא פשוט לא קולטת שהוא משתמש בה .אבל גם לא הייתי מעוניינת לומר לה את זה,זאת בעיה שלה,היא היתה החברה הכי טובה שלי פעם, פעם זה פעם, שתדאג בעצמה לתחת שלה שאין לה. יצאתי עם נועם לעבר היציאה אמא כבר חיכתה שם, הגענו הביתה ונשכבתי לישון ישר, הייתי מותשת ,לא חשבתי על ניתאי, הוא פגע בי,וזה נגמר לתמיד ,אמרתי לעצמי,ונרדמתי.