האחד .

פרק-32

~~~~נקודת מבט של ניתאי~~~~
זהו, היא נרדמה כבר, איזה לחץ יואו עוד מעט אני אבא. אבא בן 16 שעוד יומיים 17.
אם היו מציעים לי מישהי אחרת שתהיה אישתי ותהרה ממני ממש לא הייתי מחליף אותה. אמה היא אחת הנשים הכי טובות . זכיתי בה ,לא יכולתי לבקש יותר טובה ממנה, אני לא מבין איך היא איתי.. עשיתי לה כל כך הרבה איזה זין אני!. אני חייב לפצות אותה. אני חייבת לתכנן לה משהו.
ירדתי למטה לדבר עם אמא שלי, אני רוצה לתכנן לה איזושהי הפתעה נעימה.
היא הציעה לקנות לה מאה ורדים אדומים ולגזוא מאה לבבות מדפים אדומים ולכתוב בכל אחד מה אני אוהב בה. זה נשמע קיטשי, אבל אני בטוח שאמה תאהב.
לקחתי מהמשרד של אבא שלי דפים אדומים וגזרתט מאה לבבות ועל כל אחד בטוש לורד שחור דבר שאני אוהב בה. פיזרתי בשקט בריצפה שביל מהמיטה שלה שמוביל למדרגות ועד לסלון שם יעמדו 100 הורדים עם שוקולדים שהיא אוהב ודובי ענק שאמא שלי הזמינה כרגע והוא יגיע עוד שעתיים.
דאגתי שהיא תיפול במדרגות, אבל סמכתי עליה שהיא תהיה זהירה, היה לי חשוב שעל כל מדרגה מונח לב קטן.
התיישבתי על הספה , עוד שעה וחצי השליח עם הדובי והורדים יגיע. הייתי כבר עייף ומותש, הדלקתי מהיר ועצבני 7 בפעם האלף .
*אחרי שעה ועשרים דקות*
שמעתי דפיקה בדלת, היא העירה אותי,נרדמתי.
קמתי לפתוח את הדלת, השליח עמד שם עם הכל, שילמתי לו וסידרתי הכל כמו שצריך ועליתי בחזרה לישון עם אמה. חיבקתי את שר ונשיקתי את אמה בצווארה.
~~~~נקודת מבט של אמה~~~~
השעה 10:33. אור השמש סינוור את עיניי, ניתאי בטח כבר בבית הספר , ארד לאכול עם דניה.
כשקמתי ראיתי שביל של לבבות עם מחמאות , ראיתי שהשביל גם על המדרגות, חזרתי לחדר שמתי את הגרביים המיוחדות וירדתי מדרגה מדרגה, "אין דרך טוב יותר לפתוח בה את הבוקר" אמרתי לעצמי והמשכתי לחייך לכל לב שראיתי.
זה המשיך גם לשולחן בסלון. זר ענק של ורדים אדומות מונח בתוך אגרטל על שולחן ודובי ענק לבן מונח על הספה. ראיתי פתק בתוך הורדים, היה כתוב שם" בוקר טוב אהובה שלי, מקווה שגרמתי לך לחייך וגם לשר, אני אוהב אותך ומעריך כל דבר שעשית בעבורי . אני אוהב אותך בגלל שאת אוהבת למרות ולא בגלל . מאחל שיהיה לך יום מקסים. אוהב עד השמיים ובחזרה, ניתאי".
זה היה כל כך קיטשי וכמו בסרטים אבל אני חובבת קיטשיות, זה היה ממש ממש נחמד מצידו שהוא עשה את כל זה בעבורי. חיכיתי שהשעון יראה שהשעה 10:50 ואתקשר לניתאי להודות לו על הכל. בינתיים בחמש דקות שנשארו לי ביקשתי מדניה שתצלם אותי עם הדובי והורדים, התיישבתי על השולחן, הדוב מונח לצידי, הוא היה כבד נורא אז לא הצלחתי להרים אותו, והורדים בצד שמאל.
דניה התרגשה והתחילה לדמוע. היא התחילה לומר שניתאי בחיים לא היה כזה רגיש. הוא היה שובב ומביא בחורה חדשה כל יום הביתה ולא חוזר איתה יותר. "הוצאת בו צד שאף פעם לא חשבתי שיהיה בו" דניה אמרה, חיבקתי אותה ונישקתי אותה בלחי.  לקחתי ממנה את הטלפון והתקשרתי לניתאי, הוא ענה אחרי שתי ביפים, אולי הוא אפילו חיכה לשיחה אמרתי לעצמי.
הוא ענה מיד בלי שהספקתי לומר משהו: "סוף סוף התקשרת!! אני בלחץ כבר שעתיים אם אהבת את מה שהבנתי לך! אהבת?". עניתי בציניות :" לא משהו, יכולת להתאמץ יותר". הוא לא הבין שזה בציניות מיד הרגעתי אותו והסברתי שזה הדבר הכי נחמד שהוא היה יכול לעשות לי ," זה היה ממש מרגש אני אוהבת אותך כל כך אתה אפילו לא מבין כמה" אמרתי בהתרגשות. הוא אמר שגם הוא אוהב אותי ואמר שההפסקה נגמרה והוא ממהר לכיתה. אמר ביי אני אוהב אותך וניתק.
בינתיים ערכתי את התמונה שדניה צילמה אותי והעלתי לאינסטה. כל השכבה תוך פחות מחצי שעה הגיבו והתרגשו בשבילי. היו תגובות כמו: "איזה מאמי הוא מאחלת לך לידה קלה " " איזה חמודים שיואוווו" "הלוואי עליי בעל כזה" זה תמיד ריגש והעלה חיוך. לפני חצי שנה שנאו אותי בשכבה וכרגע כל מי ששנא הוא בעדי ומתרגש בשבילי. זה נראה שגם הם בני אדם למרות הכל. זה פשוט בתוכם וצריך להוציא את זה. אני הוצאתי את זה בעזרת הריון. דרך מוזרה אבל לפחות זה קרה ולא משנה איך.
עליתי במעלית למעלה, סידרתי כמה בגדים קטנטנים שקניתי אתמול לשר בארון שלה. התרגשתי כל כך רק מלראות את הנעליים הקטנטנות האלו. עלו בי דמעות של שמחה. סיימתי לסדר הכל, הכל מוכן.
"עכשיו רק לסיים את עניין הקייטרינג למחר למסיבת הפתעה של ניתאי וזהו."
התקשרתי לכולם לוודא שיגיעו וסגרתי את העניין של האוכל עם דניה. היא שכרה כמה עוזרים כי יהיה לה קשה להספיק הכל בזמן.
הזמנתי מונית , נסעתי לקנות קישוטים וכובעים מצחיקים כאלה של יום הולדת.
החלטתי לקנות לו משהו מיוחד שקשור רק אליו ואליי.
נכנסתי לחנות תכשיטים, רציתי לקנות לו צמיד יפה לגברים ועליו תלוי תיליון עם תמונה שלנו ביחד בצורת לב. התוצאה היתה מדהימה. והתמונה הזאת היתה האהובה עליי,בנמל בתל אביב לפני חודשיים הצטלמנו שם בשקיעה.
שילמתי על הכל והזמנתי מונית שתיקח אותי חזרה , הספקתי לעשות כל כך הרבה בשעתיים. ניתאי יחזור עוד הרבה זמן. דאגתי להחביא את המתנה והקישוטים בחדרה של דניה, אף אחד לא נכנס לשם במילא אז זה היה המקום הכי טוב למחבוא .