פרק 3

655 58 7
                                    

"בילי?" קול נשי ועדין נשמע מבעד לדלת, מיד הבנתי שמדובר במקיילה. כמה זמן ישבתי כאן, בוהה בקירות וחושבת על שיחת הפלאפון ששמעתי?
"מקיילה?" אני מוודאת ומתרוממת מהמיטה באיטיות, כשסחרחורת קלה תוקפת אותי ואני ממהרת להיאחז בידית של הדלת.
אני פותחת את הדלת וערימת התלתלים שלה היא הדבר הראשון שאני מבחינה בו,  אני מורידה את עיניי מעט, מביטה בעיניים הירוקות והחתוליות שלה-שיכולות לשרוף אותך רק ממבט אחד.

"הו, בילי." ידייה נכרכות סביבי כמעט בנזקקות, אני עוטפת אותה בידיי ונושמת עמוק.
מלבד העובדה שמקיילה היא חברתי הטובה ביותר-היא גם אחותי הקטנה. כששמעתי אותה מתייפחת על כתפי ליבי נשבר לרסיסים.השתדלתי בכל כוחי לא להתייפח יחד איתה, היא זקוקה לי כרגע.
"למה לא סיפרת לי, לעזאזל." היא מייבבת ואני מלטפת את שיערה.
"אני מצטערת, לא ידעתי איך."

*****

"את יודעת, כשהשותף שלך פתח את הדלת חששתי לרגע שטעיתי בדירה. וכשהבנתי שאני בדירה הנכונה, אני חושבת שהרטבתי את התחתונים." אמרה בצחוק מתגלגל ולחיי האדימו, אני לא זקוקה לתזכור שלה כדי לדעת שג'ונתן סקסי; אולי הגבר הכי סקסי שפגשתי מימיי.
"מה שלום ריצ'ארד?" אני מעבירה נושא בחדות ולוגמת מכוס היין שלי, מקיילה גלגלה את עינייה ונאנחה.
"לפעמים אני מרגישה שאני האישה הכי ברת מזל שקיימת-להתחתן עם הגבר הכי נחשק בעיר זו באמת ברכה.
אבל לפעמים אני מרגישה כה אומללה, תמיד חלמתי להתחתן ולהקים משפחה עם גבר שאני אוהבת. כרגע, אני מרגישה פספוס עצום שמצלק את ליבי כל יום מחדש."

"אני עד היום לא מבינה מדוע הסכמת, בחיי שאיני מבינה. הייתי מצליחה להסתדר, ואת יכלת למצוא גבר שאת אוהבת ולהקים משפחה כמו שצריך." אני לוחשת והיא נאנחת.
"שתינו יודעות שדני תמיד יישאר בלב שלי, העדפתי להתחתן במקומך כדי לתת לך את ההזדמנות למצוא אהבה.
האהבה שלי ושל דני תמיד תחזיק אותי על הקרקע, גם כשהוא לא כאן." הסיפור של מקיילה הוא בהחלט טרגי, לפעמים אני לא מבינה את החלטותיו של אלוהים.

איני מבינה מדוע הוא החליט להשאיר את מקיילה לבד ולקחת את דני אליו, הם היו הזוג הכי מקסים שהכרתי. דני היה טוב לב, מסור, ג'נטלמן אמיתי ובחור נערץ. כששלחו לו צו מילואים-מקיילה מיד הרגישה שמשהו יקרה. אני זוכרת את עצמי יושבת ליד מיטתה חודשים ארוכים בנסיון להאכיל אותה, היא הרגישה שהוא לא יחזור מהמלחמה הארורה.
האהבה שלהם הייתה עוצמתית, כה עוצמתית שכשדני נהרג היא מיד ידעה. אני זוכרת את עצמי מתעוררת בבהלה כשהרגשתי את ידיה של מקיילה מנערות את גופי, הרמתי את ראשי אליה והבטתי בפנייה הדומעות.
"דני." קולה היה כה חלש, ליבי נצבט למחזה שבו אחותי הקטנה בוהה בריק ומבשרת לי שהיא אינה מרגישה אותו יותר.

אם חשבתי שהתקופה הזו הייתה נוראית-טעיתי בגדול כשהתקופה שלאחר מכן התחילה.
דני נהג לפרנס אותנו, הוא ומקיילה עמדו להתחתן. כשדני נהרג, איבדנו כל מקור פרנסה. עבדתי ב3 עבודות שונות בו זמנית על מנת לפרנס את המשפחה, אך גם זה לא הספיק.
השמועות התרוצצו בכל העיר, סבתי מיהרה לחפש לי חתן. כשריצ'ארד נלסון-הגבר הכי עשיר ונחשק בעיר שלנו-הודיע שהוא מעוניין בי, סבתי הבינה כי העוגן שחיפשנו הגיע.
מקיילה הבחינה שרעיון החתונה לא מוצא חן בעיניי, אני זוכרת כיצד ביום מן הימים היא התיישבה לידי, אחזה בידיי והביטה לתוך עיניי.
"אני אתחתן במקומך, בילי."

Lucky StrikeWhere stories live. Discover now