9

650 61 11
                                    

'
"בוקר טוב לך" דלטון נשק לשפתיי והתכסיתי עוד יותר במעילי,החורף אצלנו שונה מהמדינות האחרות,המעלות מסוגלות לרדת עד למינוס.
"ת..חמם אותי" קולי כרגיל,היה סדוק מן מזג האוויר,לא הייתי טיפוס של קור.
אהבתי את החום,את האש,הייתנ לי מחלה לכך.
אבל משוגעת או לא השגתי לי בן אדם מדהים בתור מאהב.
"תהדקי את הצעיף" הוא נוגע בצווארי ומלמל דברים על כך שאינני מספיק אחראית עם גופי.

"אני רוצה שוקו חם" מוחי מיילל בקולניות אך אני נמנעת לומר זאת,אינני רוצה שיחשוב שאני מפונקת.
לא שהייתי כזו,עבדתי קשה עד שהגעתי לכאן שבוע לפני מחצית השנה הראשונה של סיום הלימודים.
כמובן שהחבר הנאמן שלי דלטון עזר לי להתכונן לכל מבחן להשיג ציונים מעל 90.

הצלצול נשמע ברחבי בית הספר שהודיע על סיום השעה השמינית,סוף סוף שוקו חם ופוך.
התקדמנו לכיוון המכונית ודלטון כרגיל ניסה להקסים אותי בג'נטלמניות שלו בפתיחת הדלת לגברת,לא שאני גברת...

"תראה מה קורה שאני נושפת" אני מצביעה על פי ואדי חום יוצאים ממנו.
דלטון כרגיל מתבדח על כך שאני צריכה להתבגר,ואני מחמיצה לו לשון סגולה מהסוכריה שאכלתי בשעה השישית.

אני ודלטון כבר יחד מכיתה ז, 6 שנים שלמות.
אני לא מבינה איך הוא הצליח לסבול אותי עד עכשיו??
אבל אני לא דואגת,אני בטוחה שהוא הולך לסבול אותי עוד הרבה שנים לאחר מכן.

..............

אני ודלטון כבר 6 וחצי שנים ביחד, הבגרויות הסתיימו ואיתם כל העצבות שלי, התקבלתי לאונבריסטה מצויינת ביחד עם דלטון אך חששתי מהבאות.
דלטון נעשה מסוגר יותר מזמן לזמן,אני פוחדת לאבד אותו.

צפצוף נשמע מלמטה וירדתי אליו, דלטון.
גל של צמרמורת עטפה אותי למרות הקיץ שהתחיל עתה,משהו לא טוב קרה.

נכנסתי אל האוטו מוצאת אותו עם עין אחת בצבע ירוק יפהפיה ועין שניה שמסביבה יש כתמים סגולים וכחולים.
"אתה.." ,"אני צריך לדבר עכשיו, רק אני מדבר".
קולו היה משוכנע וברור וחתיכה מלבי התנפצה.
"זה בגללי נכון" ניסיתי לדמור את הדמעות בפנים, לא שהצלחתי יותר מדי.

"זה בגללי,החיים שלי משעממים,אותם בגדים,אותו בית ספר".

"אאותה חברה..." המשכתי את משפטו בצער.

מחפשת את ידיל המכונית כדי לצאת מהאוטו המשפיל.

"אני באמת מצטער, מגיע לך יותר טוב".
בטח,אז למה עזבת אותי?.
חשבתי שאתה הטוב ביותר,טעיתי בענק ונפלתי בפח.

שלוש ימים לפני כך הסכמתי למה שדלטון כל כך רצה הרבה זמן, מה שכל הבנים רוצים...

חשבתי שזה הדבר הכי טוב, להיות עם הבחור שאוהב אותי ויאהב לנצח, לא שהוא יזרוק אותי כמו שקית זבל לאחר מכן.

הסתגרתי בחדרי שבועות,לא רציתי לצאת לאור.
להסתגל לכך שהחיים שלי נגמרו,אבדו ולא יחזרו יותר.

בשבוע השישי הלכתי לצרכניה לקנות חלב וביצים,להכין לאימא עוגה.
היא תמיד הייתה שם בשבילי ורציתי לכבד אותה.
אך עם המזל שלי נתקעתי באדם והביצים נשברו על הרצפה, למזלי לא עליי.

"אני כל כך מצטערת" הנהנתי בחיוב לבחורה הצעירה שהתנגשה בי.

"זה בסדר,אני לא עשויה מסוכר" היא צחקקה.

"אני אליס" הושיטה לעברה את ידי.
"אני אוליביה" חייכתי ברצון, מי השיגה עכשיו חברה חדשה??

'

אני רוצה להסביר שכל הפרק הזה הוא מה שקרה בעבר,אליס זו החברה  מהפרק הראשון שאשמה בחטיפת אוליביה על ידי מלאך חתיכי...😊
ומה אתם חושבים על זה- דלטון ופביאן מכירים.
דלטון ואוליביה היו זוג ופתאם שהם נפרדו היא מכירה את אליס שעזרה בתוכניתו???

סורי על כך שלא כתבתי הרבה זמן אני פשוט בלי זמן בכלל וסורי על החלודה שבכתיבה...

Let Me Love    #מוקפא#Where stories live. Discover now