"את שלי עכשיו." קוקי אמר בשקט ושוב התיישב מעליי,
"קו-קי!" גנחתי מעט בגלל הפוזה שהיינו בה, איברו השתפשף בשלי ולא הבנתי איך הוא עוד לא הרגיש בזאת, הרי הוא כבר התחיל לבלוט, אפילו תחת כל הבגדים ששמתי עליו.
"אני לא רוצה, תעזוב..." הצלחתי להגיד במשפט אחד והתנשמתי מהר, מתנגד אליו בכל כוחי כדי שלא יגלה מי אני באמת.
"אומייגאד יוני, אני מצטער..." הוא אמר בהתנשפות, קולט מה הוא עושה ומיד זז ממני, הסתכלתי על גופו, עיגולי זיעה קטנים היו על מצחו ואיברו בלט מבעד למכנס הדק שהוא לבש, "זה לא הולך להיות נעים אם תשאיר את זה ככה." אמרתי לו, מתכוון לאיבר מינו ומבין שזה בדיוק מה שהיה לי, עבודה רבה מחכה לי כשאחזור לחדר כדי שזה לא יכאב.
"אני בסדר אל תדאגי לי, אני מצטער..." הוא אמר נבוך, אני לא מאמין שאני הולך לעשות את זה, אך כנראה האלכוהול אמר שזה בסדר, כי תוך שניות אחדות, התקרבתי אליו בשנית והשענתי אותו על מיטתו, פתחתי את הרוכסן במכנסיו והורדתי אותם במהירות, "נ-נונה, מה את עושה?" הוא שאל בשקט, מופתע ממה שעשיתי כרגע, כן,הוא היה ילד קטן,הוא עוד לא היה רגיל למעשים כאלה, ואני? מבלי לחשוב כבר פעלתי.
"אל תדאג." מלמלתי והורדתי גם את הבוקסר שלו, חושף את איברו הגדול והמגורה.
"יוני, די סתם להתגרות בי." הוא אמר, מתנשף לגמרי ומנסה להשאר בשליטה למרות שזה היה כמעט בלתי אפשרי.
העברתי את ידי על איברו, גורם לו לגנוח קלות ונהנה לגמרי מהסטואציה, המבט האבוד שלו, שפתיו שהוא נשך וניסה שלא להוציא אף צליל מפיו, הכל היה יותר מידיי!
מבלי לחשוב פעמיים, מצאתי את עצמי מתכופף ומכניס את כולו לפי, מוצץ בחזרה את איברו בקשה.
"אה! נונה!" הוא גנח בקול גבוה שגרם לי רק לזוז מהר יותר לאורך איברו ביותר מהירות, העברתי את לשוני על כל אורכו והקשבתי לגניחות שיצאו מפיו של קוקי, "נונה א-אני" הוא גנח ולפני סיום המשפט נוזל לבן וסמיך מילא את פי, בלעתי את כולו והרמתי את ראשי, מתנשף מהמעשים שעשיתי עכשיו, לא מאמין שזה קרה.
"נונה... את משוגעת." קוקי לחש בקול חנוק שגרם לי לחשוב על מעשיי,
לא!
פאקינג קים טאהיונג, לא!
לא משנה כמה כולם חושבים שאתה בן זונה, אידיוט וסאדיסט, אתה לא יכול לעשות את זה לבן אדם! הוא הולך לשנוא את עצמו כשיגלה שפאקינג גבר ירד לו!
"אני מצטערת, אני צריכה ללכת." אמרתי מהר ורצתי לכיוון הדלת של חדרו מבלי להקשיב למילים שהוא החל לומר כשקמתי, ראשי כאב והאלכוהול חגג במוחי כשניסיתי ללכת ישר, אך לבסוף הצלחתי להגיע לדלת שחיכתה לי בקצה המסדרון הקטנטן.
יצאתי מחדרו ורצתי לכיוון המעלית, כשיצאתי ממנה רצתי במהירות לחדרי ונעלתי את הדלת, לא רוצה לחשוב על כלום כרגע, לר רוצה לחשוב על ההשלכות שיהיו למעשים שלי.
נשכבתי על המיטה, מנסה להרגע ואז הרגשתי את הלחץ שנבנה באיברי, לא התרכזתי בזה עד עכשיו אבל לכל דבר מגיע הזמן שלו.
נכנסתי למקלחת, פושט את בגדיי ונכנס תחת זרם מים קרים מנסה להרגע אך ללא הצלחה, ג'ון ג'ונגקוק הזה... הוא פשוט יותר מידי.
לא רציתי לגעת בעצמי... רציתי שזה יעלם אך כבר היה מאוחר מידי לכך, לכן עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות.
עצמתי את עיני והעברתי את ידי לאורך איברי, ג'ונגקוק מה אתה עושה לי?.. משפשף את איברי במהירות ומנסה להקדיש לזה כמה שפחות מחשבה, לא רוצה לחשוב על הנער הצעיר בזמן שאני מענג את עצמי!
גניחות חלשות נפלטו מפי מהעונג וגופי רעד מעט.
"קו-קי." גנחתי את שמו ועיני נפערו במהירות מהמעשה שלי, מה שהילד הזה עושה לי...
עצרתי מתזוזה לכמה שניות, בכל זאת, לא כל יום אתה גונחים שם של מישהו...
בלי כוונה...
החזרתי את ידי על איברי וחזרתי לשפשף אותו בחוזקה עוד ועוד עד שהגעתי לפורקן והרגשתי את הנוזל החם על ידי, התנשמתי מעט וסובבתי את ידית הברז על חום, התקלחתי במהירות ויצאתי לחדר, מנסה בכל כוחי להתעלם ממה שקרה במקלחת, אך לא יכול להעלים את המחשבות על המקרה בחדרו של הצעיר.
"קים פאקינג טאהיונג! מה חשבת לעצמך?" צעקתי וישבתי על המיטה בעצבנות. "אני לא מאמין שעשיתי את זה!" יבבתי בשקט שניות אחרי הצעקה שלי,
למה אני כזה אידיוט?
YOU ARE READING
Secret (vkook)/בהקפאה
Fanfictionקים טאהיונג, נער ממוצע בתיכון ממוצע בקוריאה. בגלל העבודה של אביו נשקפת לו סכנת חיים הוא נאלץ לעזוב לארה"ב ולהתחפש לבחורה. *שימו לב שחלק מהפרקים עוברים שכתוב לכן יהיו דברים שלא נכתבו בעבר והרבה חלקים קודמים ירדו, ממליצה לקרוא מההתחלה. הסיפור נכתב במ...
