לא יכולתי לשאת את כל הרגשות הללו, הכל הרגיש רע מידי, הכל הרגיש כואב, כאילו שכל העולם החליט לקרוס מעלי וההגנה היחידה שנותרה לי נעלמה גם היא, נפלתי על המיטה בחדרי, פורק את הדמעות על הכרית ומחזיק את עצמי חזק כדי שלא אגיע למצב שאשבור משהו... או את עצמי.
הוצאתי את הפלאפון שלי מהשידה, אני כמעט ולא משתמש בו, הוא בעיקר לצורכי חירום, והינה זה היה אחד כזה. חייגתי ליונגי, חייב לשמוע את קולו, חייב להזכר בתקופה הישנה והטובה, חייב להרגיש בבית... מוקף בחום ואהבה גם מהאנשים שהכי לא סבלתי... חבל שאז לא ידעתי להעריך זאת.
"הלו?" קולו של יונגי נשמע מבעד לשפורפרת, גורם לחמימות עדינה לעבור בכל גופי, זה הרגיש טוב... לשמוע קול מוכר, קול שאתה יודע למי הוא שייך ויודע שהקול הזה, שהאדם הזה, כאן בשבילך. "אתה פנוי?" שאלתי אותו, הוא היה אמור להיות בבית הספר בשעה הזו, לפחות אם חישבתי נכון את הפרשי השעות... אמנם לא כל כך למדנו בתיכון אך תמיד היינו מגיעים, רק כדי להראות נוכחות.
"אני יכול לדבר, מה קורה?" יונגי שאל אותי, ידעתי שאם הוא מדבר כך הוא עסוק, הוא לא ענה על השאלה שלי בישירות אלא רק אמר שהוא יכול לדבר... טוב לפחות הוא יכול לפנות בשבילי את הזמן שלו...
"כל הסיפור הזה... הוא יוצא משליטה..." טאה התחיל לדבר, עוצם מעט את עיניו, מנסה למנוע מהדמעות לנזול במורד פניו.
"ג'ונגקוק... אני באמת אוהב אותו, היונג... משהו לא בסדר איתי?" מלמלתי, לא רוצה לדבר על ג'ק בכלל, לא רוצה להזכר בתחושת הפחד והגועל שהוא עורר בי בכל פעם שראיתי אותו, לא רוצה להזכר במבט של גונגקוק כשדיבר על מה שקרה במועדון, לא רוצה כלום... רציתי רק להעלם.
"טאה... זו לא אשמתך, זה לא אומר שאתה לא בסדר!" הוא ענה, אם הייתי חושב על זה לעומק, זה עזר לי מעט, לדעת שחברי הטוב, הקר והאדיש אומר דבר כזה... שזה בסדר להתאהב...
זה היה מוזר.
"היונג! אני לא יכול להפסיק לחשוב עליו! אני פוחד שזה מסיח את דעתי מלהשאר בחיים... אני מושך יותר מידי תשומת לב בגלל זה..." הוספתי, מותח את החוט יותר ויותר עד שלא אוכל לעצור את עצמי מלדבר על ג'ק, עד שלא אוכל לעצור את עצמי מלהשבר לגמרי.
"אהבה זה דבר שעובר, קדימה, שכחת מה היה על ג'ימין?" יונגי אמר עצבני, ידעתי שזה מה שהוא יגיד, כי הרי הסיפור עם ג'ימין הרס אותי מבפנים... אבל זה לא היה המקרה... גונגקוק היה שונה... הוא היה רק ילד... ילד שלא מכיר את כל עולם האהבה והזוגיות... לעומתו אני כבר ידעתי מה זה אומר ויונגי לגמרי צדק... אהבה זה בסך הכל דבר שחולף.
הופתעתי פתאום כשנשמע קול נשי ברקע, מדבר אל יונגי כנראה, "יופי שזה מה שאתה חושב!" צעקה נשמעה דרך הפלאפון ומיד אחריה נשמעה אנחה מוכרת מפיו של יונגי אשר העידה שמשהו לא בסדר קורה. "חכה רגע." הוא אמר והשאיר אותי על הקו, הייתי בטוח ששמעתי את הקול של האישה עצבני אבל היא נרגעה לאט לאט ושמעתי קולות של נשיקות, מגחך מעט... נראה שהפרעתי ליונגי עם מישהי.
YOU ARE READING
Secret (vkook)/בהקפאה
Fanficקים טאהיונג, נער ממוצע בתיכון ממוצע בקוריאה. בגלל העבודה של אביו נשקפת לו סכנת חיים הוא נאלץ לעזוב לארה"ב ולהתחפש לבחורה. *שימו לב שחלק מהפרקים עוברים שכתוב לכן יהיו דברים שלא נכתבו בעבר והרבה חלקים קודמים ירדו, ממליצה לקרוא מההתחלה. הסיפור נכתב במ...
