Secret (vkook)/בהקפאה

7- Dead lesves

מכאן הפרקים כבר נכתבים מחדש, יש קו עלילה אחר וכל מה שהיה בפרקים האלו בעבר נמחק,
מקווה שתאהבו את ההמשך החדש שלי...
קריאה נעימה!
( למעלה השיר 'וואילד' של טרוי סיוון למי שלא מכיר, זה מוזכר במשך הפרק.)
~~~~~~~~~~~~~~~~~
חודשיים עברו מאז אותו מקרה עם ג'ונגקוק, בזמן הזה הסתדרתי לגמרי בבית הספר, למדתי כל דבר על נשים שג'ין לא לימד אותי, הכרתי את כל סוגי האיפור עכשיו, ידעתי מה ההבדל בין גלוס לאודם, ואפילו התחלתי לגדל את שיערי כמו שאר הבנות כי הן הצליחו לשכנע אותי שזה יפה... ובתור בחורה אני צריך לעשות את מה שיפה...
לא?

גם נשים עוסקות בספורט קשוח, הן משחקות כדורגל ומטפסות על קירות טיפוס בגבהים מטורפים, אפילו יצאנו בסוף שבוע אחד לטיפוס על הרים ובזמן שלגמרי ויתרתי, שאר הבנות כבר הגיעו לפסגה.
יש נשים שלומדות אומנויות לחימה, הן נלחמות ממש טוב, לא כמוני כמובן... למדתי להלחם מגיל צעיר כדי להגן על עצמי מכל אויביו של אבי,
אך הן היו פייטריות אמיתיות.
יש בנות עדינות, שלא מסוגלות אפילו להזיע מבלי שזה יגעיל אותן, אך הן ממש לא מייצגות את השאר.
נשים הן לא כמו שהן נראות!

הספקתי גם להכנס למגמה שרציתי, מגמת שירה, וגם עוד כמה מהחברים שלי התקבלו, ג'ונגקוק והוסוק.
גם ג'ק היה שם, הבחור שנתתי לו אגרוף בפנים בתחילת הלימודים...
גם סטף ואלן היו שם, הן אפילו פתחו קבוצה של שלושתינו וקראו לה "הבייביז של אריק." ומי זה אריק? זה המורה החתיך שלנו למגמה, המורה ה-יותר מידי- חתיך.
לא שזה אמור להפריע לי... אני יוצא עם ג'ונגקוק מאז שנתתי לו עוד הזדמנות באותו היום.
דבר לא קרה מאז, כמעט ולא נגענו אחד בשני, ביקשתי ממנו להתקדם לאט איתי, אפילו נמנעתי מלהשתכר כדי שלא אתנהג ככה שוב מולו.
הוא רק ילד בן 16, הוא לא יודע דבר מהחיים שלו...
כשאעזוב בחזרה לקוריאה, אני אפרד ממנו ושם זה יגמר, שברון לב קטן שיחלים בעזרת הבחורה הבאה שידלק עליה... עדיף לגמרי מלגלות שאני בחורה.

"בוקר טוב כיתה!"
אריק, המורה החתיך שלי, נכנס לכיתה, מחייך את בחיוך הגדול שלו ומבריש את שיערו השחור לאחור, לגמרי מבליט את השרירים העסיסיים שלו מול כולם בכוונה.
"היום אנחנו מתחילים בפרוייקטים לקראת פסטיבל חג המולד שיתקיים בעוד חודש." הוא התחיל להגיד, שמעתי על הפרויקט הזה מקוקי; כל שנה מופיעים על הבמה הענקית נבחרים מכל מגמה, כמה קבוצות ריקוד, תזמורת בית הספר, צמדי זמרים, ולבסוף, מופע ענק של מגמת תאטרון.
אני מקווה בכל ליבי, שלא יבחרו בי לשטות הזו, אני ממש לא רוצה להופיע על הבמה הזו, מול כל בית הספר...
מול כל העיניים האלו...
שבוהות בך ושופטות...
כאילו שכל אחד שמביט הוא יותר טוב ממך...

"השנה, כדי שתוכלו להתאמן על השירה שלכם יותר טוב, הזוגות יבחרו באופן אקראי!" המורה אריק המשיך לדבר, זוגות? חשבתי שאנחנו בוחרים עם מי לשיר... תכננתי לבצע את הפוייקט ביחד עם הוסוק וג'ונגקוק... מקווה שלפחות אחד מהם יצא לי...
אני לא רוצה אף אחד אחר...
אפילו לא סטף ואלן.
המורה הוציא שקית מן התיק שלו, שקית שמכילה בתוכה את כל שמות התלמידים בכיתה. בכל פעם הוא הוציא זוג פתקים וכך הזוגות נבחרו, מול כולם ובאופן הוגן, כדי שאף אחד לא יתווכח.