פרק 2 - לא עושים עסקאות עם טרוריסטים

2.6K 193 5
                                    

"חכי לי!" צרחתי ללורי שכבר הייתה בחצי השני של המגרש "יש לי ריאות קצרות אני לא יכולה לרוץ כל כך מהר!!"

"זה לא הריאות שלך שקצרות זה הרגליים" ג'וש התחיל לרוץ לידי וצחק מהבדיחה הכל כך מצחיקה של עצמו

"אוי פאק, נראלי אני מקיאה" נעצרתי ונשענתי על הברכיים שלי

"מהמאמץ?" הוא נעצר לידי וטיפה התכופף

"לא, מלראות אותך" חייכתי חיוך מנצח והוא גם צחק. למה לעזאזל הוא צוחק, הוא אמור להעלב

"חבל, דווקא רציתי להציע לך עסקה" הוא אמר וחיוך שחצן על פניו

"לא עושים עסקאות עם טרוריסטים" עניתי והתכוונתי להמשיך לרוץ אך הוא תפס בידי

"אני נכשל במתמטיקה ואני חייב ציון גבוה בשביל להיות מועמד לייל" הוא הרצין סוף סוף וגיכחתי בבוז

"ולמה שאני אעזור לך להגיע לקולג' שאליו אני הולכת? שתתעלל בי עוד 4 שנים שם?"

"לא את תעזרי לי כי כפי שכולנו רואים, את זקוקה נואשות למאמן אישי בשביל לעבור השנה בספורט, ולהיות מועמדת לייל בעצמך. אני לא מת על זה אבל אנחנו האופציה הכי טובה אחד של השני" אני יודעת שהוא צודק אבל אני כל כך לא רוצה להיות תקועה איתו באותו חדר ליותר משניה, אני באמת עלולה להרוג את עצמי.

"אוחח טוב, אבל אם אני מתאבדת אתה תדע שזה בגללך" אני ממלמלת בעצבים ומתחילה לרוץ ומיד אחרי זה הבנתי שמישהו רץ אחריי

"תרוצי בצעדים קטנים יותר זה לא יאט אותך רק יקל עלייך." הוא אמר מביט על רגליי וגילגלתי עיינים לא מסוגלת להתרגל לעובדה שה...דבר הזה יתן לי עצות

"אני שונאת את זה" מילמלתי לעצמי ושמעתי אותו צוחק

"אני צריך את העזרה במתמטיקה די דחוף" הוא אמר וגנחתי בעצבים

"מתי" שאלתי בחוסר רצון

"היום" הוא אמר ועבר לרוץ לידי במקום מאחורי

"אני לא יכולה היום" אמרתי מתנשפת והוא צחק

"כן את כן" כן אני כן

"יש לי חיים אתה יודע" האמת ש...

"לא אין לך" לא

"עוד מילה אחת והעסקה מפוצצת" איימתי מתנשפת עוד יותר והוא צחק

"אז בהצלחה להתקבל לייל מאמי" הוא אמר וצחק כשראה אותי נעצרת ונשענת עם ידי על ברכיי בחוסר אוויר

"בן של זונה" מילמלתי לעצמי וניסיתי להסדיר את הנשימה "בסדר אחרי בית הספר היום בספרייה"

"סגור" הוא אמר והניח את יד ימין על הבטן שלי ושמאל על אחת הכתפיים שלי לישר אותה "תפתחי בית חזה במקום לסגור אותו ותצליחי לנשום"

Body SayWhere stories live. Discover now