פרק 24- בוגד

1.9K 140 46
                                    

'אז חזרת למזדיין הזה הא? תפגשי אותי בפהרק בפינה שלנו, אנחנו צריחים לדבר' זו הייתה ההודעה שקיבלתי שניה אחרי הפעם הכי מדהימה שאי פעם היתה לי עם ג׳וש. דרך להרוס את האווירה. השגיאות כתיב שאתם רואים פה, זה חברים, ההשפעות השליליות של צמח הקנאביס, ומי יודע איזה עוד אלף ושבע מאות סמים אחרים דין מכניס לעצמו לגוף. ג׳וש היה חשדן במהלך כל השלושה ימים האחרונים אבל כל פעם מצאתי דרך להעביר נושא ולהימנע מלדבר על זה.

השעה הייתה בערך 1 בלילה ודין המשיך להפציץ אותי עם הודעות. לא משנה מה אמרתי לו, הוא המשיך להתעקש שאני אבוא היום בערב לפגוש אותו.

'אני לא יכולה היום' שלחתי לו מתעסקת עם אצבעותיי בעצבים

'אל תזייני תשחל דילן, היום בערב בפהרק או שאני מספר לחבר ההומו שלח שהזדיינת איתי' אומייגאד, הוא צוחק עליי נכון? מה הקטע עם שניהם? למה הם כל כך שונאים אחד את השני?

'מה קרה בינך ובין ג׳וש?'

'רוצה שאני יספר לך בואי היום בערב' המזדיין הזה

'מצטערת אני באמת לא יכולה היום'

'אז מצתער אבל חבר שלח באמת הולך לשמוע מה עשית איתי במגלצה בפהרק' אני לא מאמינה לזה. אני מתה מפחד לפגוש אותו אבל אני ממש לא רוצה שג׳וש ישמע ממנו על זה, למרות שעשיתי את זה כשעוד לא היינו ביחד. הוא ישנא אותי, ויגעל ממני. אבל אני לא יכולה להיפגש עם דין מאחורי הגב שלו, הוא סומך עליי. איך אני יכולה לבקש ממנו לבוא איתי בלי שהוא יגלה על כל זה? אולי אני אגיד לו שהוא אובססיבי אליי, שהוא סטוקר ושהוא ממציא עליי ועליו כל מיני סיפורים. לא אני לא יכולה, ג׳וש ואני רק חזרנו להיות בסדר, אני לא יכולה להתחיל את הקשר שלנו עם שקרים. אני פשוט אספר לו, אני אגיד לו שזו הייתה טעות שעשיתי ושהרגשתי נורא תוך כדי ושזה היה כי ניסיתי לשכוח אותו. עדיף שהוא ישמע את זה ממני מאשר שיחשוב שבגדתי בו והסתרתי את זה ממנו.

'אתה ער?' שלחתי לו מנסה לנסח בראש שלי את מה שאני אגיד לו על דין, אני כל כך לא רוצה שהוא יכעס עליי. חיכיתי בערך 10 דקות שהרגישו כמו נצח והחלטתי ללכת לבית שלו. לקחתי את המכונית של אמא שלי ונסעתי אליו. כשהגעתי לבית שלו הדלת הייתה פתוחה, ויכולתי לשמוע אותו מדבר עם מישהו בפנים. נכנסתי בשקט והרגשתי את הלב שלי מתכווץ כל כך חזק כשראיתי את אריאנה עם הגב אליי, הפנים שלה צמודות לשל ג׳וש והיד שלה על החזה שלו בעוד שהשפתיים של ג׳וש אדומות בטח מהאודם המזדיין והזול שלה. אני לא מאמינה, אני מייסרת את עצמי ומחפשת דרכים לא לפגוע בו ולא להיפגש עם דין לבד כדי שלא ירגיש שיש לו סיבה לא לבטוח בי וביינתים הוא מצתרפת עם מיס פיגי השרמוטה הזאת. אני לא מאמינה שאני בוכה בגלל המזדיין הזה. ידעתי שלא הייתי צריכה להיפתח אליו, ידעתי שלא הייתי צריכה לסמוך עליו. פאק!

רצתי מהר מהבית שלו לכיוון הפארק לפגוש את דין ולגמור כבר עם החרא הזה, ג׳וש שתה אז הוא לא הצליח לרצוץ מהר כמוני ואחרי כמה דקות איבדתי אותו. הלכתי לפינה שבה דין רצה לפגוש אותי וראיתי שהוא שם מחכה לי

"ידעתי שתבואי" הוא חייך חושף שיניים צהובות ומגעילות מסיגריות

"מה אתה רוצה דין?" שאלתי בעצבים ונשכתי את פנים הלחי שלי כדי לא לתת לעוד דמעות לרדת. ג׳וש החרא, בוגד מניאק ועלוב.

"למה את מדברת אליי ככה בייבי? היה לנו רגע יפה, לא? ואז הלכת וחזרת להומו הזה שלא יכול לגרום אפילו לעצמו לגמור ולא דיברת איתי יותר. איפה ההגיון פה?" הוא שאל מתקרב אליי לאט לאט

"לא יודעת" עניתי מאוסה, לא יודעת למה חזרתי לג׳וש ההומו הזה, אבל אני יודעת טוב מאוד למה לא חזרתי לדין. כי הוא... הוא היה ממש... כי הוא הרגיש לי מלוכלך בגלל ש.. כוסאמק. בגלל שרציתי את ג׳וש. ותראו לאן זה הביא אותי

"בואי אני אזכיר לך איך מרגיש מישהו שלא מזדיין בתחת" דין אמר ולפני שהספקתי לענות נישק אותי באגרסיביות. אני אמורה להתרחק, כל הגוף שלי צורח לי להתרחק ממנו. אבל הייתי בהלם, לא הצלחתי להחליט למה אני לא רוצה אותו כשג׳וש הרגע בגד בי.

"מה לעזאזל?!" שמעתי את הקול המוכר של ג׳וש מאחורי ודין התנתק ממני

"יש לי ת'בחורה שלך ווסט" דין חייך והצמיד אותי לצידו כשידו הימינית על מותני

"לא אתה אין לך" אמרתי מתרחקת ממנו "וגם לך" הסתכלתי על ג׳וש בוערת "תפסיק לסמס לי ותפסיק להתקשר אליי ותפסיק פאקינג לרדוף אותי. אני לא רוצה אותך ולהזדיין איתך היה הדבר הכי מטומטם שאי פעם עשיתי" אמרתי לדין וראיתי את ג׳וש מתמלא בזעם "אל תעז אפילו לזיין לי את השכל עם סצנת קינאה אחרי שהתנשקת עם מיס פיגי המטומטמת הזאתי. בוגד מזדיין" אמרתי לג׳וש זועמת בעצמי מתחילה ללכת והוא נשף בזלזול

"לא התנשקתי איתה. היא עזרה לי לנקות את הפצעים על הפנים שהיו לי כי הלכתי מכות עם ניק!" הוא אמר בעצבים ופתאום השפתיים האדומות שלו באמת נראו לי פצועות ולא מרוחות באודם "את הזדיינת איתו?! מתי?"

"שבוע שעבר" שקרן מסריח! אני שונאת אותו אני כל כך שונאת את המסומם המחורבן הזה. זה היה ביום חמישי לפני שלושה שבועות וחצי! אני זוכרת את זה כי זה היה היום שג׳וש פגש את ההורים שלי.

"ואת קוראת לי בוגד" ג׳וש אמר צוחק בטון חסר הומור

סו מאץ פור מיי האפי אנדינגגגגגגגג *שרה באלימות*
שיר ילדות

ת ג י ב ו משהו מעניין וארוך ומחמם לב כי אני בתקופת בגרויות ואין לי חיים ובאלי למות ובכל זאת כתבתי פרק אז מגיע לי

ביי הלכתי לעשות אימון ולהרוג את עצמי עוד קצת

Body SayWhere stories live. Discover now