בנותתתתת אני ממש מצטערת שלקח לי כל כך הרבה זמן לעלות! אני מבטיחה לכן שמעכשיו אני עושה הכל בשביל להעלות פעם בשבוע. אנחנו כבר קרובים לסוףףףף :( מקווה שאתן עדיין אוהבות אותי ♡
ישבתי בכיתה באותה שורה עם ג׳וש אבל עדיין לא דיברנו. אני כעסתי עליו שהוא קרא לי בוגדת ולא סמך עליי והאמין לדברים של דין המסומם המטומטם הזה. והוא כעס עליי כי הוא מפגר מזדיין.
הרכזת שכבה נכנסה לדבר איתנו על המלגות ועל התנאי הכניסה לקולג׳ וכל זה ולא ממש עניין אותי להקשיב עד ששמעתי את השם "ייל"
"האוניברסיטה של ייל תקבל תלמיד אחד מהשכבה למעונותיה השנה. אז למרות שלמיטב ידיעתי ישנם רק 5 מתמודדים, אני ממליצה לכם לעבוד קשה על החיבורים שלכם." בפעם הראשונה באותו יום המבט שלי הצטלב בשל ג׳וש. רק אחד מאיתנו יכול ללכת לייל, והתחרות היא בינינו. כי ליסה מטומטמת, אברי מעודדת, וטום פשוט עני ולא מספיק מוכשר בשביל מלגה לייל. כל הזמן הזה עזרנו אחד לשני בשביל להתקבל, ורק אחד מאיתנו יכנס. אני לא מאמינה לחרא הזה, זה כזה מטומטם! המבט של ג׳וש פתאום השתנה לעצוב כשהוא הביט בי וזה גרם ללב שלי להתכווץ בכאב. אם אני מתקבלת אני הורסת את החלום שלו.
למה כזה אכפת לי בכלל שהוא לא יתקבל, זה החלום שלי מאז גיל 5, אמור לעניין אותי שאני אתקבל. רק אני. כמו שהיה פעם. לפני שהגוש שרירים במקום מוח הזה נכנס לחיים שלי.
ג׳וש המשיך להביט בי לעוד כמה שניות ואז סוף סוף שנינו מצאנו את הכוח לנתק את המבט. פאק אני לא מאמינה שאני עושה את זה. ג׳וש עשה אותי כזאת נקבה.
'אני לא שכבתי איתו לפני שבוע, דין שיקר' כתבתי במטוס שזרקתי על ג׳וש והוא הביט בי מבולבל וכועס כשהמטוס פגע בו. סימנתי לו לפתוח אותו והוא גילגל עיניים אבל עשה כדברי. שפוט. הוא קרא את השורה הקטנה שכתבתי במשהו שהרגיש כמו 3 שעות ובסוף הרים את המבט שלו וסימן לי לצאת אחריו
"אני חייב לשירותים" ג׳וש אמר וקם מהכיסא לא מחכה לתשובה. דקה אחריו זייפתי שיחה מאמא שלי ויצאתי גם כן.
"מתי שכבת איתו?" הוא שאל בטון כועס בשניה שיצאתי מהכיתה ונשמתי עמוק נאנחת ומתיישבת על המדרגות מחכה שייתישב לידי.
"לפני חודש, כשאני ואתה רבנו. הייתי כל כך עצבנית על מה שאמרת, ידעתי שאתה צודק אז רציתי להוכיח לעצמי שאתה טועה. אז נישקתי את ניק, אבל זה לא הלך. ניסיתי להירגע עם הליכה לפארק, ודין פשוט היה שם, ואני חיפשתי סוג של נקמה. אבל זה היה מזעזע, וכל מה שפאקינג יכולתי לחשוב עליו בזמן שהוא ניסה לזיין אותי עם הזרת שהוא קורא לה זין, זה כמה אני שונאת אותך, וכמה אתה טועה לגבי, וכמה אני שונאת שזה לא אתה" אמרתי משפילה את מבטי ונגעלת מהמחשבה על אותו יום. הרגשתי כל כך מלוכלכת וכל כך מחוללת אחריי היום ההוא שלא רציתי להיצטרך להיזכר בזה. "אבל בחיים לא הייתי עושה לך את זה אחרי השיחה שלנו. אחרי שחזרת לסמוך עליי"
"אני מצטער שהאמנתי לחרא הזה" הוא מילמל מבלי להסתכל לי בעיניים
"אני מצטערת שחשבתי שבגדת בי עם אריאנה" מילמלתי חזרה ושנינו נאנחנו
"אז ייל" הוא אמר בשקט והנהנתי
"כל הזמן הזה עזרנו אחד לשני והרסנו לעצמנו" אמרתי והוא הביט בי והינהן
"אז אנחנו... לא יודע, נדבר אחרי המכתבי קבלה?" הוא שאל ונענעתי בראשי לשלילה והתקרבתי אליו
"ממש לא. אני אעזור לך עם המכתב שלך, ואני אמשיך לעזור לך עם מתמטיקה, ואתה תעזור לי עם ספורט. ומי שמאיתנו יתקבל, זכה. אני לא רוצה להתחרות איתך." אמרתי מניחה את ידי על לחיו ומביטה בעיניו נושמת בכבדות "אני לא רוצה להישאר שוב רחוקה ממך." אמרתי מניחה נשיקה רכה על שפתיו ושותקת לכמה שניות "אני לא שיקרתי" לחשתי והוא המשיך להביט בי מבט חודר כשהניח את ידיו על גבי התחתון
"על מה?" הוא שאל ונאנחתי מצפה שהוא יבין למה אני מתכוונת לבד
"אני אוהבת אותך" לחשתי והוא חייך והצמיד את שפתיו לשלי
"כמה חיכיתי לשמוע אותך אומרת את זה" הוא מילמל דרך הנשיקה וחייכתי מחבקת אותו
******************************
"המכשול הכי גדול שלי היה..." ג'וש מילמל מביט למעלה וחושב. היינו בחדר שלו, ישבנו על כיסא שידה מתגלגל, הוא על הכיסא, אני עליו, והלפטופ עליי. "לא יודע... ההורים שלי אולי? שהייתי צריך לדאוג לעצמי ולאח שלי כי הם אף פעם לא פה?" הוא מילמל והתחלתי להקליד "המכשול הכי גדול בחיי היה המסע להבנה שהמשפחה שלי בחיים לא תיהיה המשפחה האידאלית... בהיותי הבן הבכור לשני שחקנים בינלאומיים..." ג'וש הקריא מה שכתבתי בקול רם וחייך "את ממש טובה" הוא נישק אותי בחיבור שבין הצוואר לכתפ וחייכתי.
"גם אתה" קרצתי לו והוא חפן את התחת שלי "נמשיך אחר כך" מילמלתי סוגרת את הלפטופ והסתובבתי לנשק אותו
"את מדרדרת אותי" הוא חייך דרך הנשיקה וקם מהכיסא מרים אותי איתו
"תשתוק ותזיין" אמרתי והוא נשך אותי בשפה "אוו מניאק" סטרתי לכתף שלו והוא הניח אותי על המיטה "מתי צריך לשלוח את החיבורים?" שאלתי והוא הוריד את החולצה שלו
"מחר, תביאי לי גם את שלך, אני אשלח את של שנינו" הוא אמר והינהנתי פותחת את החזיה "אף פעם לא אמרת לי על מה החיבור שלך" הוא אמר ונישקתי אותו משתיקה אותו
"על זה אתה רוצה לדבר עכשיו?" שאלתי אותו מביטה למטה אל החזה שלי וחזרה אליו והוא צחק וחפן אותו
"צודקת"
YOU ARE READING
Body Say
Romance[Highest rank - #10 in romance] דילן, נערה צינית, חכמה ולא מאוד פופולרית. נאלצת לעשות עסקה עם ג'וש- הספורטאי היהיר והפופולרי, הכל כך שנוא עליה, שמתעקש לעשות את החיים שלה גיהנום ולהיטפל אליה, על מנת להגשים את החלום שלה להגיע לייל, בית ספר חלומותיה. ב...
